הנס של משפחת עוזיהו התרחש הבוקר (שבת) כאשר אבי המשפחה, יוני, המוכר כחובש באיחוד הצלה ודמות מרכזית ומשפיעה בארגון ההתנדבות, ביצע על בנו בן השנה וחצי החייאה.
“כבר 20 שנים שאני בהצלת חיים, מגיל 15 כשנחתי בקורס מגישי עזרה ראשונה, דרך שירות החובה בצנחנים ובגבול הצפון, בשירות הקבע בניצנים, בעבודה כנהג אמבולנס וכמתנדב איחוד הצלה. כבר 20 שנים שאני מציל חיים של אחרים”, פתח בדברים אלו את הרשומה שפרסם בפייסבוק.
“אבל היום, היום היה היום המפחיד בחיים שלי, עילאי חיים שיחק עם אחיות שלו ונפל משולחן הסלון לאחור על הראש ועל הגב וקיבל מכה חזקה, חזקה מאוד מסתבר. עינבל אישתי הרימה אותו וישר צעקה לי שהוא לא בסדר! רצתי אליה החזקתי אותו, ראשו היה שמוט, הוא היה כחול כמו הים. הוא לא נשם, הוא פשוט לא נשם!! כמו רובוט ביצעתי את כל מה שלמדתי ולימדתי כל חיי הבוגרים. להשכיב על משטח קשה, “מבט לשמיים” לנתיב אוויר, בדיקת גוף זר, כמה הנשמות פה לפה ועיסויי לב.
מקביל אישתי חייגה למדא ואני פרצתי בגל רשת הקשר של איחוד הצלה. לא עברה דקה (!) אמבולנס איחוד הצלה ונכנסים כוננים של איחוד הצלה כבר מתחת לבית.. אני רץ אליהם עם עילאי על הידיים ואנחנו טסים לבית החולים. תרתי משמע. הוא היה עדיין מעורפל הכרה, ראשו היה שמוט, זה היה מפחיד.
יוני המשיך: “בחדר הלם כל הזמן רצה לישון.. אבל פגיעת ראש אסור לישון בדרך לסיטי הבחורציק נרדם. וכשהגענו לסיטי כבר ידעתי שהכל בסדר איתו.. הוא צחק השתולל ולא רצה להירגע.. עד שנאלצו להרדים לביצוע הבדיקה. אז ברוך ה’ הוא בסדר, הנס הפרטי שלנו.
“כשאני יושב וכותב את השורות האלו, אני לא מעכל מה עברתי הבוקר. כמה כוחות נפש וכמה צריך להיות חד. הבן שלי עשה “דום נשימה” בגלל המכה בראש, ההנשמות שלי מפה לפה הצילו את חייו. ילדים בגיל הזה לא תמיד יודעים לחזור מדום נשימה.
“אני זוכר את עצמי משכיב את עילאי על השיש של האי במטבח, ברגל אחת מאיה הגדולה שלי וברגל השנייה דניאל שואלות אם הכל בסדר עם עילאי, הן דואגות! עינבל משמאלי מתקשרת למדא ואני תופס את הטלפון ופורץ לשידור בגל היחיד שמצאתי פתוח באותו הרגע. והחברים שלי, מתנדבי איחוד הצלה הגיעו מהר מאוד”.
את הדברים פרסם עוזיהו כדי לקרוא להורים ולהעביר מספר מסרים:
1. לכו ללמוד החייאה!!! יש קורסי משפחה בטוחה של איחוד הצלה בשיתוף נורפן בחינם. רוצים במקום אחר? זה גם בסדר רק תלמדו ורעננו כל כמה שנים.
2. תהיו קשובים לילדים, אצלנו זה חלק מההצלה של עילאי חיים. נכון, לפעמים אנחנו אחרי יום ארוך בעבודה או בוקר שבת אחרי שהם לא ישנו כל הלילה (כמו שהיה לנו בלילה), אבל אני תמיד חייבים להיות קשובים להם.
3. תקראו שוב את סעיף 1!!!!!
“זה היה יום קשה עבורי. קשה מדיי, וכל הזמן אני חוזר למחשבה.. של מה היה קורה אם אני לא הייתי שם עבורו.
הילדים שלי הם כל החיים שלי!! עילאי חיים בהשגחה בטיפול נמרץ ללילה, בע”ה הסיטי תקין. הרופאים אומרים שההנשמה שעבר הצילה את חייו. לכו ללמוד החייאה!!!”
את הרשומה סיים בתודה. “אנחנו חבים חובה ענקית לחברי מאיחוד הצלה רחובות. אין כמוכם בעולם! תודה על התמיכה, הליווי, ההגעה הסופר מהירה והפינוי המהיר לבית החולים”.
