דווקא בימים האחרונים נראה כי המצב הכלכלי בקרב משפחות רבות באילת מחמיר. מצד אחד ישנה הרווחה שעושה ככל יכולתה ותקציבה לטפל בפניות הרבות ומהצד השני עמותות ואנשים טובים שמגייסים תורמים ותרומות לחלוקת מזון למשפחות מעוטות יכולות. ויחד עם אלה, הסיפורים שמגיעים אלינו למערכת קשים ביותר, על משפחות שחיות בצמצום, אלימות רבה ובעיקר ילדים קטנים שנאלצים להישאר רעבים כי אין אוכל בבית.
אנשי חינוך שמתעניינים בשלומם של התלמידים ועוקבים אחר תפקודם הלימודי מספרים כעת כי ישנם הורים ששולחים את ילדיהם להיות עם המשפחה בצפון – לא בגלל החג והאחדות אלא משום שאינם עומדים בנטל הכלכלי. אנשים טובים שמסייעים לזולת בקביעות מדווחים על עלייה חדה בפניות לעזרה דווקא בעיר אילת. בעירית אילת מודעים למצב – גם שם יודעים כי אם בסוף השבוע הבא אילת לא תצא מהסגר, בחסות שיטת הרמזור של גמזו, העסקים לא ייפתחו, הכלכלה והתיירות תתמוטט – ומשם הדרך להרים את הראש מעל המים תהיה קשה ביותר ואולי גם בלתי אפשרית.
