להלן זמני הדלקת נרות שבת וצאת שבת (9-10.9.2022), פרשת כי תצא
אילת
כניסת שבת 18:23
צאת שבת 19:28
קרית גת
כניסת שבת 18:26
צאת שבת 19:30
קרית מלאכי ובאר טוביה
כניסת שבת 18:25
צאת שבת 19:31
רחובות
כניסת שבת 18:32
צאת שבת 19:31
נס ציונה
כניסת שבת 18:32
צאת שבת 19:31
קרית עקרון
כניסת שבת 18:32
צאת שבת 19:30
גדרה
כניסת שבת 18:24
צאת שבת 19:31
מזכרת בתיה
כניסת שבת 18:24
צאת שבת 19:30
גן יבנה
כניסת שבת 18:25
צאת שבת 19:31
יבנה
כניסת שבת 18:25
צאת שבת 19:31
באר יעקב
כניסת שבת 18:32
צאת שבת 19:30
לוד
כניסת שבת 18:32
צאת שבת 19:30
רמלה
כניסת שבת 18:32
צאת שבת 19:30
מודיעין מכבים רעות
כניסת שבת 18:26
צאת שבת 19:30
דימונה
כניסת שבת 18:27
צאת שבת 19:29
נתיבות
כניסת שבת 18:27
צאת שבת 19:31
פרשת השבוע: "כי תצא" – חצי אני, חצי אתה | הרב ישראל חממי
יערות רוסיה. צועד לו יהודי בלילה חורפי קר. הדרך לעיר עוד ארוכה, והוא מרגיש שאינו מסוגל לשאת את הקור הנורא. לפתע הוא רואה מרחוק אור קטן שנותן לו הרבה תקווה. הוא מגביר את צעדיו ומגיע עד לבית קטן עם מזוזה על המשקוף.
הוא מרים את העיניים ואומר תודה לה' שזימן לו את הבית היהודי הזה באמצע היער. הוא דופק על הדלת, אך אין מענה. השעה כבר שתיים בלילה, ודיירי הבית שקועים בשינה עמוקה. הוא דופק שוב ושוב, ומשלא נענה הוא מתחיל להתייאש. מתיישב על מפתן הבית ומתחיל לקפוא. הוא מרגיש את אצבעות ידיו ורגליו קופאות, ומבין שנגזר עליו למות כאן.
לפתע הוא קם ממקומו ומתחיל לרקוד ולקפוץ, וכך הוא מתחמם. הוא קופץ כך כמה שעות. בשש בבוקר התעורר בעל הבית, פתח את הדלת, ומיד הזמין את האורח להיכנס, לשתות משהו חם ולחמם את גופו. יושבים שני היהודים יחדיו, והמארח שואל את האורח: "מה פשר הריקוד הזה שרקדת?" עונה לו האורח: "דפקתי על הדלת, אבל כנראה ישנת חזק מדי ולא התעוררת.
בשלב מסוים כבר די התייאשתי, התיישבתי על המפתן והתחלתי לקפוא. אך פתאום חשבתי לעצמי על מה שיקרה כשתקום בבוקר ותראה יהודי שמת ליד הבית שלך מפני שאתה לא התעוררת… הרי לא תסלח לעצמך כל החיים! המחשבה שאיני רוצה לגרום לך כזה סבל, מילאה אותי בכוח והתחלתי לרקוד ולחמם את עצמי, וב"ה שבזכות זה שדאגתי לך הצלתי את עצמי…"
▪▪▪
בפרשתנו אנו קוראים על חטא העגל. זה עתה התקיים מעמד הר סיני, המעמד שבו שמעו בני ישראל את הדיבר: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו. והנה הם עושים עגל וצועקים לפניו: "אלה אלוקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים!".
חטא העגל היה חטא חמור מאוד. הנורא מכול – כל העם התאחד למען עשיית חטא זה. על אחדות איומה שכזו יש לכפר באחדות אחרת, אחדות של קדושה. לכן ככפרה לחטא העגל ניתנה מצוות מחצית השקל, המצווה שבה נפתחת פרשתנו. התורה מתארת את אחת המגביות המוזרות שהיו בעם ישראל – בכל מגבית דואגים שההכנסות יהיו גדולות ומכובדות, וכאן מצווה הבורא: "העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט".
במגבית זו בולט רעיון השוויון בין כולם – כל אחד נותן בדיוק את אותו הסכום. ומדוע נצטווו להביא דווקא מחצית השקל, ולא שקל שלם? כדי שכל אחד ידע שכשהוא לבד, ככל שיהיה חכם וככל שיהיה חשוב, הוא רק חצי, ואם לא יצרף אליו עוד יהודי אינו יכול להיות מושם.
השלימות האמתית היא הידיעה שאיננו מושלמים בעצמנו ללא הזולת. מחצית השקל, המסמלת את עניין האחדות בעם, היא המכפרת על הפירוד שבין עם ישראל לקב"ה, כי האחדות בין יהודים היא שגורמת לאחדות בין עם ישראל לאלוקים. מחצית השקל אף רומזת שעם ישראל לא יכול להיות מושלם אם אינו מתחבר אל החצי השני שלו – הקב"ה. הבה נתאחד כולנו, כי האחדות בין יהודים היא כלי לאחדות בין היהודים לקב"ה. וכך זוכים להגיע לשלימות, בגאולה האמתית והשלימה.
