בתיה, קשה לי לקבל את העובדה שאשתי יוצאת לבלות עם חברותיה, במיוחד לאור העובדה שחלקן רווקות או גרושות. כשאני מעלה זאת בפניה אנחנו לא מפסיקים להתווכח על כך. האם עלי לקבל זאת או להתנגד לכך?
במערכת יחסים בין בני זוג ישנה חשיבות לבילוי עם חברים גם אם הבילוי ללא בן הזוג, כל עוד אין הדבר בא על חשבון זמן איכות משותף. פתיחות היא חלק מאינטימיות, לכן חשוב שתאמר לבת זוגתך מה דעתך ומהם חששותיך. אל תצפה שהיא תפסיק להתראות עם חברותיה ואל תדרוש זאת ממנה. ויתור על מפגשים עם חברותיה עלול להביא אותה לכעס ולתחושה קשה כלפייך, השתדל להימנע מויכוח לגבי מי צודק ומי טועה. אשתך עלולה לחוש שתלטנות מצדך, ולתחושה של אובדן החופש לבחור כיצד ועם מי לבלות. שוחח עם אשתך באווירה נעימה, הסבר לה כמה חשוב לך לבלות יחד אתה, דבר בגלוי על חששותיך מבלי לפגוע או להשמיץ את חברותיה. אני מאמינה כי זו הדרך לגרום לה להבין את תחושותיך ולצמצם את מספר המפגשים עם חברותיה. חשוב שתבדוק אם הבעיה ביניכם קשורה לחברותיה או למשהו אחר ביחסים ביניכם כמו: חוסר הערכה שלה כלפייך או התייחסותה אליך כאל מישהו מובן מאליו או שעמום בקשר. התמקדו במציאת דרכים לבילויים משותפים יותר ומהנים ביניכם ללא קשר לחברותיה.
