בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה במלואה, והותיר על כנו את הסכם הגישור המחייב את חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ לשלם סכום כולל של 115 מיליון שקל עבור שיקום נחל אשלים וסביבותיו, לצד פיצוי בגין הנזק האקולוגי והוצאות משפט, בעקבות אירוע הזיהום החמור בנחל אשלים בשנת 2017.
בית המשפט דחה את טענות המערערים, בהם "לובי 99" וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל וקבע כי: "נוכח התועלת הברורה הצפונה באישור הסדר הפשרה, לא נמצא בסיס מספק לקבלת ההתנגדות לאישורו".
צילום: המשרד להגנת הסביבה
כזכור, לבית המשפט העליון הוגש ערעור על הסכם הגישור שנחתם על ידי פרקליטות מחוז דרום בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, בשם רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וקבוצות תובעים פרטיים נוספות, אל מול חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ, בעקבות אירוע הזיהום בנחל אשלים בשנת 2017.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון ביקשו המערערים "לובי "99 וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל להתנגד להסכם הגישור בטענה כי ההסכם אינו סביר בשל כך שלא חייב באופן אישי את נושאי המשרה בחברות וכן משום שלא כלל סעדים אסדרתיים.
כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, אשר יוצגה בידי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה באופן מלא, דחה את הערעור שהוגש בעניין הסכם הגישור וקבע כי אין מקום להתערב בהסכם, כפי שהוסכם ונחתם בין הצדדים במהלך הליך הגישור, והוא ייוותר על כנו: "לאחר ששמענו את טענות הצדדים נחה דעתנו כי במקרה זה, שבו היו מחלוקות שונות בסוגיית האחריות, ההסדר ש"דילג" על שאלת האחריות והתמקד בתוצאה של פיצוי איפשר להגיע לפשרה מהירה יותר, וכך לקדם את שיקום הסביבה ופיצוים של חברי הקבוצה". (סעיף 13 לפסק הדין).
באשר לטענות המערערים אודות סכום הפיצוי קבע בית המשפט כי: "לא הונחה תשתית לכך שהסכום המוסכם אינו הולם. סכום התביעה המקורי אינו מהווה, כשלעצמו, מדד, כאשר מביאים בחשבון את העובדה שדרך הפשרה ייתרה את ההתמודדות עם שאלות של הוכחה והיקף אחריות." (סעיף 10 לפסק הדין).
באשר לטענות המערערים אודות אחריות אישית של נושאי משרה קבע בית המשפט כי "המתנגדים לא יכלו להצביע באופן קונקרטי על אחריותם של נושאי משרה מסוימים, וכך נוכח התועלת הברורה הצפונה באישור הסדר הפשרה, לא נמצא בסיס מספק לקבלת ההתנגדות לאישורו". (סעיף 16 לפסק הדין).
ב-30 ביוני 2017, בעקבות קריסה של דופן בבריכת פוספוגבס שבחזקת חברת רותם אמפרט החלה גלישה מסיבית של 100-250 אלף קוב נוזלים חומציים מהבריכה לנחל אשלים ולסביבה למשך כ-48 שעות ולאורך יותר מ-20 ק"מ, תוך גרימת נזק אקולוגי ונזק לחי ולצומח בנחל אשלים וסביבתו.
הנחל הוצף לכל אורכו בנוזלים חומציים, אשר הובילו לפגיעה אקולוגית קיצונית, להרג רב בחי ובצומח, פגע בזמינות המזון לבעלי-החיים לאורך הזמן ולפגיעה חמורה בתפקוד האקולוגי של הנחל. מלבד הנזק המיידי והחמור לטבע והפגיעה בצומח ובחי, נגרם נזק לטווח הארוך באופן שיכולת ההישרדות והרביה של מיני צמחים ואוכלוסיית בעלי חיים בנחל נפגעה קשות. הקרקע לאורך מקטעי הנחל השונים זוהמה באופן נרחב ואף מעבר לגדותיו, באופן אשר חייב את סגירת האזור לכניסת מטיילים, והוא נותר סגור עד ליוני 2020.
הנחל נפתח מחדש למטיילים בתום בדיקות ולאחר השלמת סקר סיכונים מקיף, שנערך בהתאם להנחיות ולנוהלי המשרד להגנת הסביבה, ולאחר שממצאי הסקר נבחנו על ידי מומחים במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים ונקבע כי הכניסה לנחל אינה כרוכה עוד בסיכון בלתי קביל לבני אדם.
בעקבות אירוע הזיהום החמור, במאי 2018 הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בשם רשות הטבע והגנים בשיתוף ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל תושבי מדינת ישראל, על יסוד עמדתה כי היא פועלת כנאמן הציבור, על-מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה, לרבות ובפרט בנוגע לשיקום נחל אשלים וסביבתו ולפיצוי בגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים שנגרמו.
במסגרת ההליך הצדדים פנו להליך גישור שהסתיים בהסכם גישור, אשר קובע כי כי"ל תישא בעלות תוצאותיו של האירוע ותעמיד סכום כולל של כ-115 מיליון שקל עבור עלויות פעולות שיקום הנחל וסביבתו, פיצוי לטובת הציבור והקבוצות עבור הנזק האקולוגי שנגרם לכלל הציבור עקב הפגיעה בסביבה הטבעית והפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, וכן עבור הוצאות משפטיות.
את התיק ניהלו בשלב חתימת הסכם הגישור עורכי הדין אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ואנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום. עו"ד נועה בר צבי ייצגה את מדינת ישראל בהליך הערעור בבית המשפט העליון, לצד הלשכה המשפית של המשרד להגנת הסביבה במחוז דרום.
עו"ד אסנת דפנה, מנהלת היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה: "זיהום נחל אשלים היה אסון אקולוגי רחב היקף. שמחנו לגלות כי בית המשפט קיבל את עמדנו, לפיה נכון היה במקרה זה לאמץ את הסדר הגישור, המטיל את האחריות על החברות המזהמות לשאת בעלויות שיקום הנחל לצד פיצוי הציבור בגין הפגיעה. שאלת האחריות האישית שהעסיקה את המערערים עודנה מתבררת בהליך הפלילי, אך ההחלטה לאשר את ההסדר תוביל לכך שכבר כעת ניתן יהיה להתחיל בהליך השיקום הסביבתי. זוהי החלטה חשובה המהווה אבן דרך נוספת במאבק הבלתי מתפשר של המדינה במי שפוגעים בסביבה, גם באמצעות הגשת תביעות אזרחיות, ואנו נמשיך להיאבק כי חברות מזהמות לא רק יישאו בעלויות השיקום אלא ידאגו לפצות את הציבור הרחב בגין הפגיעה במשאבים סביבתיים השייכים לו".
בימים אלו, משלימה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה את חקירתו הפלילית של אירוע הזיהום. בשל מורכבות האירוע וייחודיותו, החקירה נדרשה לעזרה משפטית ועבודה עם אנשי מקצוע רבים, אשר חלקם בחו"ל, בתיאום פרקליטות המדינה. בין היתר, חוקרי המשטרה הירוקה של המשרד ביצעו לאחרונה חקירות בארה"ב, אשר היו תלויות בגורמי אכיפה בחו"ל. עם תום השלמת תיק החקירה, תעביר המשטרה הירוקה של המשרד את התיק לפרקליטות המדינה.
◼️ לקבוצת חדשות דימונה, מצפה רמון וים המלח בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
