בדיקת ה-MRI ידועה כבדיקה מלחיצה במיוחד, כאשר המטופל מוכנס למעין ארובה אטומה, ומצטווה שלא לנוע לאורך עשרות דקות ברציפות. רבים מהמטופלים, על פי רוב ילדים, מוכנסים למכשיר לאחר שנטלו תרופות אנטי חרדתיות או הועברו סדציה קלה.
על פי תביעה אותה הגישו עוה”ד רן שפירא וספי קלו ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, נגד בית החולים ‘אסותא’, האירוע שארע לש’, הוא אולי הסיוט הגדול ביותר שיכול לעבור נבדק במסגרת בדיקת MRI.
על פי התביעה, ש’, אישה כבת 60, הסובלת מריבוי גידולים שפירים, ועברה כבר מספר ניתוחים להסרתם, נדרשת לעבור בכל 2-3 חודשים בדיקת MRI ראש, צוואר ועמוד שדרה. בכתב התביעה נטען כי לפני אחת מבדיקות ה-MRI התקופתיות שעברה ב’אסותא’ נמסר לה, שמכיוון שמדובר במכונה סגורה שעלולה להוביל ללחץ וחרדה, היא יכולה ללחוץ בכל עת על לחצן המצוקה והצוות הרפואי יגיע מיידית ויענה למצוקותיה.
רצה הגורל, ובמהלך אותה בדיקה ממש, מכשיר ה-MRI כבה לפתע וחדל מפעולתו, תוך שחושך משתרר בארובת הבדיקה. לאחר המתנה של מספר שניות החלה המטופלת להילחץ. בתחילה לחצה במתינות על לחצן המצוקה, ואף שמעה את קול הפעמון מצלצל, אך משחלפו הרגעים ואיש לא הגיב לאותותיה, היא נקלעה להתקף פאניקה קשה, שבמהלכו החלה צועקת בקול גדול ומכה במכשיר באגרופיה ובגפיה, אך ללא הועיל. רק כעבור כרבע שעה, שהרגישה עבורה כמו נצח, חש אליה הצוות הרפואי, אתחל את הבדיקה, וסיים אותה בהצלחה. לדברי עוה”ד שפירא, מייד לאחר הבדיקה פנתה האישה בתלונה לאסותא. במכתב שנשלח אליה מאסותא כשלושה שבועות לאחר האירוע, הודו בבית החולים במעשה, ונטען כי הטכנאי נדרש להתפנות בדחיפות וביקש באופן חריג ממזכירת הקבלה להחליף אותו ולאתרו במיידי אם האישה תלחץ על לחצן המצוקה. עוד צוין במכתב כי באסותא מתייחסים בחומרה להתנהגות הטכנאי, ובפני האישה הובעה התנצלות. לדברי עו”ד שפירא המכתב הינו הודאת בעל דין לפיו בית החולים מודה ונוטל בו אחריות על רשלנותו הקשה.
על פי התביעה, החלה האישה סובלת מחרדות הולכות וגוברות, כאשר היא נמנעת מלהיקלע לסיטואציות ולמקומות סגורים, הגורמים לה לחרדה קשה ותחושת קלאוסטרופוביה. לדברי עוה”ד שפירא, מאז האירוע מתקשה האישה לעלות במעליות, ויוצאת מהן בכל שתי קומות. היות והיא מתגוררת בקומה ה-17 מדובר בסיוט יומיומי וממושך.
כמו כן, מאז האירוע, החלה האישה מפתחת חרדות קשות בטיסות, נמנעת מחניונים תת-קרקעיים, מתקשה בכניסה למרתפים, נמנעת מקניונים, מתעקשת על כך שהטלפון הסלולרי שלה יהיה בכל עת בהישג ידה כדי שתוכל להזעיק עזרה, ומקפידה לשבת בקולנוע ובתיאטרון רק ליד מעברים כדי שתוכל לברוח בכל עת.
פרופ’ משה קוטלר, מומחה בפסיכיאטריה אשר חוות דעתו צורפה לתביעה, קובע כי מצבה הנפשי של התובעת התדרדר עד מאד לאחר המקרה, והוא העריך כי את נכותה הנפשית הצמיתה כתוצאה מאירועי התביעה בשיעור של 15%. בימים אלה הגישו עוה”ד רן שפירא וספי קלו, ממשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד בית החולים ‘אסותא’ וחברת הביטוח המבטחת אותו, בגין רשלנות בטיפול בש’. במסגרת התביעה מבקשים עוה”ד שפירא וקלו מבית המשפט להורות לנתבעות לפצות את המטופלת על נזקיה עד לסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). עדיין לא הוגש כתב הגנה.
