אלפי תושבי אילת התייחדו הערב (ראשון) עם זכר הנופלים והחללים בעצרת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה והטרור, שהתקיימה באנדרטה העירונית לזכר הנופלים.
הצפירה שפתחה את דקת הדומייה פילחה את לב כולם, בני המשפחות השכולות, תושבים, מפקדים, חיילים ובני נוער רבים, שהתייחדו עם זכרם של 90 חללי מערכות ישראל מקרב בני ובנות אילת ו-26 חללי פעולות האיבה והטרור. מספר שגדל השנה לממדים כואבים על רקע מלחמת “חרבות ברזל” ואירועי השבעה באוקטובר, במהלכם שכלה העיר אילת שלושה חיילים שנהרגו בקרבות ברצועת עזה וחמישה תושבים, שנרצחו באירועי השבעה באוקטובר.
את הדגל הוריד לחצי התורן, רון אביטן, אחיו של דור אביטן ז”ל, שנרצח בשבעה באוקטובר, בן 26 במותו. את לפיד הזיכרון הדליק אבי מלכה, אביו של דור מלכה ז”ל, שנרצח בשבעה באוקטובר, בן 29 במותו. קדיש הקריא אלמוג כהן אייזנקוט – אחיו של סמל מאור כהן אייזנקוט ז”ל, שנהרג בקרב ברצועת עזה, בן 19 בנופלו. תפילת אל מלא רחמים הקריא הרב מנדי קליין. תפילת יזכור הקריא ד”ר דרורי גניאל. נשא דברים בשם ארגון יד לבנים, מיקי ירקוני – יו״ר סניף אילת ואביו של שוטר משמר הגבול – שמואל שמוליק ירקוני ז״ל בן 20 בנופלו. במסגרת הטקס הדליקו חניכי תנועות הנוער, נרות כמספר הנופלים.
“המסע בגלות ותלאות הדרך עד להקמת בית לאומי לעם היהודי, שנים ספורות בלבד לאחר הזוועות באירופה, היה ארוך ורצוף ייסורים, והוא גבה ועדיין גובה מאתנו קורבנות רבים”.
בדבריו התייחס ראש העירייה לאירועי השבעה באוקטובר מלחמת “חרבות ברזל”, במהלכם איבדה העיר את טובי בניה ובנותיה ואמר: “האסון שחווינו נוגע בעצבים החשופים של כל אחת ואחד מאתנו, עם הצטרפות משפחות רבות למעגל השכול, עם חטופות וחטופים שעדיין נמקים במנהרות האויב, עם פצועים רבים מידי ומלחמת התשה שלא רואים את סופה, כשברקע התעוררות מבעיתה של אנטישמיות ושנאה. אבל דווקא מעומק השבר הזה אנו נדרשים להרחיב את המבט אל תקופות אפלות יותר בהיסטוריה של העם היהודי ואל תקומתו חסרת התקדים לאחר 2000 שנות גלות. אל מה שבנינו כאן במשך 76 שנים – אל המדינה הריבונית והעוצמתית שלנו, שהיא פלא קיומי, וסמל ומופת בזירה הבינלאומית. עם ישראל שמקדש את החיים, ימשיך להילחם על חייו ולהביס את אויביו המקדשים את המוות, כך עשו הורינו, כך אנו עושים וכך יעשו גם ילדינו, כי אין לנו לאן ללכת. כאן הוא ביתנו והארץ לעולם לא תישמט מידינו”.
עוד התייחס ראש העיר לרוח הישראלית ואמר: “בצד האימה והאובדן נולדו אלפי גיבורים מברזל, לובשי מדים ואזרחים, שלא ביקשו להיות גיבורים אבל גבורתם הבלתי נתפסת תיחקק בתולדות דברי הימים שלנו” והוסיף: “תקומתנו וחירותנו, בביתנו הלאומי, במדינתנו העצמאית, תלויות באחדות ובערבות ההדדית בינינו, בהמשך בניית עוצמותינו ובעשייה של כל אחת ואחד מאיתנו למען הכלל. גיבורי האומה העניקו לנו מדינה לתפארת ואנו מחויבים לשמור עליה ולהיות ראויים למחיר הכבד של הקורבן, של הפצועים הנושאים על גופם ונפשם את אימת המלחמות, של החטופים והנעדרים שכולנו מייחלים לשובם, של הבנים והבנות שנקטפו ולא ישובו עוד, ושל המשפחות שחרב עליהן עולמן”.
בפניה למשפחות השכולות אמר: “תושבי אילת ואני מתאבלים על זיו העלומים וחמדת הגבורה ומרכינים ראשינו בחרדת קודש. זיכרונם של יקיריכם, יקירנו, יקירי האומה, חקוק בלבנו גל-עד לעוז רוחם ולמסירות נפשם”.
את זר העיר הניח ראש העירייה – אלי לנקרי, את זר יד לבנים הניחה שרון איזנקוט – אמו של סמל מאור כהן איזנקוט ז”ל. את זר נפגעי פעולות האיבה הניח ירון גולדנברג – אביו של ניצן גולדנברג ז”ל, את זר ארגון אלמנות ויתומי צה”ל הניחה יהודית חיות – אלמנתו של צוקרמן גיורא ז”ל, את זר כוחות הביטחון הניח נצ”מ אליהו שמול – מפקד משטרת מרחב אילת. את זר ארגון רוטרי הניח נשיא המועדון – עו”ד יורם שילה.
במהלך הטקס, שהופק על ידי אגף אירועים בעירייה, שרו הזמרים האילתים חן גואטה, מאיה בן אדיבה ומקהלת בית ספר התיכון ע”ש “גולדווטר”. ניגנו תלמידי הקונסרבטוריון – מרכז המוסיקה של אילת.
לאחר הטקס הוזמנו בני הנוער לשיח מורשת בגן פרדקין והציבור כולו הוזמן לערב שירי לוחמים במתנ”ס קולייר. בהיערכות לטקס ולצד תפילה לשובם של כל החטופים, הציבה העירייה במרכז הרחבה כיסאות צהובים בין כיסאות שחורים, בצורת הסרט הצהוב, שהפך לסמל המאבק להשבת החטופים.
◼️ לקבוצת חדשות אילת והערבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ/מהעולם/משפט/עורכי דין/פלילי לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
