ההנחתות על הציבור בימי הקורונה יכולים להשתוות למשחק כדור-עף. הן הונחתו בקצב מהיר ביותר באצטלה של טובת הציבור. מנ”כל משרד הבריאות, בפנים של תשעה באב ניסה “להרגיע” את כולנו בראשית ימי הקורונה באמירה- אנחנו צופים לרבבות חולים ולאלפי מתים! איזו פתיחה להפוך עם חושב לעדר ממושמע. בהמשך באו דברי “הרגעה”, אנחנו לא לבד, כל העולם באותה סירה. אם לא נשמור מרחק, יהיה לנו רע. בעקבות ההצהרה פורסמו האיסורים :אסור לצאת מהבתים. רצוי לבודד את הזקנים בעיקר בבתים מוגנים).אסור להתקהל בקבוצות (לא יותר מזוג)
עבר חודש, הבידוד הלך והעמיק, יום יום יותר מעיק. בית ישראל יצא למרפסות מחפש את הבאות. ממשלתנו הנצחית שתחיה הבחינה בלחץ ההולך וגובר החליטה קצת לשחרר. השיטה, “לחם ושעשועים”. החנויות מלאו ביצים זה הזמן להביא תרבות להמונים. הממשלה הקימה תזמורת ומקהלה להופיע בחינם בפני כל העם. גודל הלהקה כגודל הממשלה .המנצח על האנסמבל המגוון, נבחר באופן דמוקרטי, פה אחד. האחד והיחיד. מר ביבי נתניהו. פעם בשבוע, באופן מקרי או קבוע, עלה המנצח על הבמה והכריז, אני אנצח על “הסימפוניה הבלתי גמורה”. בהסבר כלל את העובדה שהקהל לא מבין ביצירה, לכן הסביר בעברית קלה תוך הדגמה חיה. “אהבה היא ריחוק” לכן איסור החיבוק. המסכה חובה בכל מקום ובכל שעה. העיקר לשמור ניקיון עם הרבה מים והרבה סבון. בתום הסבר קצר ומהותי, תאר עד כמה איכותיות התזמורת והמקהלה שהוא ברא. המאפיין הבולט שכולם מפיקים אותו צליל בהתאם להורות המנצח. ההרכב כל- כך מוצלח ויעיל שהוא מהווה דגם לחיקוי לכל העולם.
לפני תחילת המופע, הציג כנהוג, את חברי הלהקה (תזמורת ומקהלה)
נגן פיקולו-שר החינוך כנר-מנכ”ל משרד החינוך חלילית-שר הבריאות תופים-מנכ”ל משרד הבריאות מנדולינה-שר האוצר קרן יער-מנכ”ל משרד האוצר פעמונים-השרה לשוויון חברתי. אבוב-שר התחבורה. הופך דפי התווים-שר המשפטים.
המקהלה מורכבת מסולנים יידועי שם והם: מצו סופרן-שרת התרבות והספורט. סופרן-משרד התיירות אלט-השר לביטחון פנים טנור-שר החוץ בס-שר הביטחון. הד מהדהד, יתר השרים והסגנים. הלהקה המיוחדת, השמיעה כל שבוע את הקנטטה לבטטה. כדי להראות ולהישמע, דאגו להופיע בכל יומן חדשות ובכל הערוצים. כל המאמצים למען העם ישקיעו הנבחרים החרוצים. הנגינה והשירה תרמו לרגיעה. הנגנים והשמרים היו כה מתואמים, גם כאשר המנצח ירד מהבמה לשירותים המנגינה לא חדלה ואיתה גם הרינה. הצלילים היו כה ערבים ומרגיעים, אם לא אותנו המאזינים, בוודאי את המנגנים.
