תמונת מצב של משרד הבריאות נכון לשעה : 2,369 חולים מאומתים הנושאים את נגיף הקורונה בהכם 2,197 במצב קל, 39 במצב קשה ו-64 במצב בינוני. 5 אנשים שחלו בקורונה – נפטרו. סה”כ החלימו מהמחלה: 64.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים על רקע משבר הקורונה ואמר: “אזרחי ישראל, אנו נמצאים בימים מורכבים וקשים, עבור ההנהגה הישראלית, עבור החברה הישראלית, עבורנו בתוך משפחת העמים. הערב הושתו עוד תקנות לשעת חירום, שהגבילו את חופש התנועה שלנו, ואת החירות שלנו, באופן שכמותו לא היה בעבר, והכל למען שלומנו, למען שלום היקרים לנו מכל. בימים בהם, כאן במדינת ישראל, אנו קוברים את מתינו בצנעה, עורכים חתונות ללא אורחים, סוגרים ישיבות, בתי כנסת, בתי ספר, אוניברסיטאות. ברגעי חירום אלו, אנחנו צריכים ללמוד את אמנות הציות. לציית להוראות משרד הבריאות, לציית להוראות הממשלה, לציית להוראות כוחות החרום וההצלה. גם אם יש לנו ביקורת על ההוראות, וגם אם אנחנו חושבים שהן מוטעות – נעשה ונשמע. עלינו לציית, ולעשות את הנדרש מאיתנו. אני פונה אליכם אזרחי ישראל: בנפשנו הדבר. בנפשנו הדבר.
“מכובדי, הציות, ההישמעות להוראות, אינם חובתם הבלעדית של אזרחי ישראל. בימים הרי גורל אלו, הם בראש ובראשונה, חובתם העילאית של נבחרי הציבור, של מנהיגיו, של רבניו ומורי דרכו, מכל המגזרים. אנו עדים בימים אלה להתנגשות חריפה ביותר בין הרשויות, השופטת והמחוקקת. ועם זאת, למרות השסע העמוק בין המחנות, ולמרות הרטוריקה החריפה בין הצדדים, אני יודע כי רובה ככולה של ההנהגה הישראלית, מימין ומשמאל, יודעת שחובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט, וכי לא יעלה על דעתו של איש שלא לקיימם. וזאת גם אם סבור מאן דהוא כי שגה בית המשפט בהחלטתו.
תהא אשר תהא המחלוקת בינינו, עלינו להבטיח תמיד כי כללי המשחק הדמוקרטי, שבלעדיהם חרב הבית, נשמרים. עתה, משהתפטר יושב ראש הכנסת, אני בטוח שהוראת בג”ץ תכובד ושהדמוקרטיה הישראלית תצא מחוזקת ואיתנה מתקופת מבחן זאת. יקירי, עת צרה היא לישראל. אני פונה מכאן לראשי המפלגות הגדולות: מצאו את הדרך להציג הנהגה משותפת, הנהגה אחראית, לחברה הישראלית הנמצאת בשעת משבר. שימו לנגד עיניכם, את המגיפה הנוראית המכה בנו, הגובה מאתנו קורבנות יקרים ופוגעת אנושות בכלכלת ישראל, ובבתים רבים כל כך הנאבקים על הישרדותם הכלכלית. אני יודע כמה קצר המרחק ביניכם. על כל אחד מהצדדים להבין את הקווים האדומים של האחר ולהתגמש מולם בהבנה שאין לנו, פשוט אין לנו דרך אחרת. שלבו כוחות למען העם בישראל. אם לא עכשיו – אימתי?
אזרחי ישראל, נער הייתי וגם זקנתי. כילד חוותי על בשרי את המצור על ירושלים. ידענו כעם וכאומה רגעי מבחן קיומיים, וקשים ביותר – ויכולנו להם. אין בליבי ספק כי גם היום, אם נדבַּק באחריות הציבורית והאישית ובערבות ההדדית בינינו נוכל לקושי. אנחנו נתגבר ונצא מחוזקים. שמרו על עצמכם ועל הסובבים אתכם. היו ברוכים”.
