אלקנה בוחבוט: הגיבור שנשאר לחלץ ונחטף – חוזר הבייתה

אלקנה בוחבוט (בן 35), הוא אחת הדמויות המזוהות עם גבורתם של אלו שנותרו בשטח המסיבה ברעים ב-7 באוקטובר כדי להציל חיים.

אלקנה, אב לילד קטן (ראם דוד) ובעל אזרחות קולומביאנית בנוסף לישראלית, עבד באותו יום כחלק מצוות הפקת מסיבת ה"נובה" ברעים. כשהחלה מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס, ובעוד רבים החלו במנוסה, אלקנה קיבל החלטה גורלית: להישאר ולעזור. בשיחה האחרונה עם אשתו רבקה בסביבות השעה 08:00 בבוקר, כשהבין שמדובר ב"בלאגן", אמר לה: "אני מנסה לפנות אנשים, אחזור הביתה". הבטחה זו לא קוימה. שעה לאחר מכן נותק הקשר עמו, וכבר בשעות הבוקר המאוחרות הופץ סרטון תעמולה מחריד של חמאס, בו נראה אלקנה פצוע בפניו, כפות ומבוהל בתוך עזה.

במהלך תקופת שהותו הממושכת בשבי, התקבלו עדויות קשות על מצבו:

• מצב רפואי רגיש: אלקנה נפצע ביום החטיפה. הוא סובל מאסתמה, ולפי עדויות של חטופים ששוחררו, הוא הוחזק במנהרות ב"עומק 40 מטר", בתנאי טחב קשים המקשים מאוד על נשימתו. משפחתו הדגישה כי מצבו הוא "מקרה הומניטרי מובהק".
• לוחמה פסיכולוגית: חמאס ניצל את אלקנה כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית ופרסם מספר סרטונים קשים לצפייה, בהם נראה אלקנה זועק בבכי ומתחנן לשחרורו. בסרטונים אלו הוא פנה בדמעות: "אני מתגעגע לבן שלי, לאישה שלי – תוציאו אותי", תוך שהוא מתייחס לכך שבנו לומד לדבר ומחכה לאביו.
• אותות חיים: אלקנה הוחזק בשבי יחד עם חטופים נוספים (ביניהם יוסף חיים אוחנה ואוהד בן עמי ששוחרר), ומסר דרכם מסרים אישיים לאשתו רבקה, כולל שיר שביקש להקדיש לה: "לוחמת" של אייל גולן.

משפחתו של אלקנה, שבחרה בתחילה ב"מאבק שקט" מתוך חשש, החלה לזעוק בתקשורת לאחר שלא נכלל בפעימות השחרור הראשונות, בטענה שהוא הוזנח. רבקה, אשתו, ואמו, רוחמה, הפכו לקול הציבורי הדורש את שובו של מי שהיה יכול לברוח, אך בחר להציל אחרים.

כעת, אלקנה בוחבוט הוא אחד מ-20 החטופים האזרחים החיים השבים לישראל במסגרת מבצע "שבים לגבולם".

צפו בחברים שמחכים לו בבית:

רבקה בוחבוט, אשתו של שורד השבי אלקנה בוחבוט ביקשה למסור:

״במשך שנתיים חיכינו לרגע הזה, הרגע בו המשפחה הקטנה שלנו תתאחד, האיש שהוא בית עבורי חזר סוף סוף הביתה אלי ובעיקר אל ראם. ראם שלנו כבר חגג חמש, והיום סוף סוף יחגוג באמת, את רגע האיחוד עם אבא שלו. ראם יוכל סוף סוף לקרוא לאבא ואבא יענה, יחבק וישחק.

תודה לכולם שתמכו, נאבקו, חיבקו ועזרו, תודה לכוחות הביטחון, חיילי צה״ל שסיכנו נפשם בשביל להחזיר לי את אהבת חיי. תודה לכל השבים שניצלו מהתופת והמשיכו להילחם עבור אלקנה שלי ובעיקר תודה לאוהד שהפך למשפחה ולא ויתר לרגע. תודה לכל מי שהיה לצידנו וסייע, התפלל, כל מי שיצא לרחובות, כל מי שהתאחד אתנו יחד, עם ישראל היפה שנתן לי כח, נתן לנו כח ועזר לנו להחזיק מעמד, לשמור על האמונה ברגעים הכי קשים. אלקנה בבית, בארץ ואני לא מאמינה שאנחנו שוב שלישיה. תודה תודה תודה!״