לא הפריע לי כיסוי הראש של לינור אברג’יל. לא הייתי מייחס מחשבה כלשהי לצורת לבוש המנחה או איזה כובע היא חובשת אילולא הערתו של השופט אליגון. התבטאות אומללה, לא במקומה, מבזה בדרך כתיבתה! בעמדותיי אני מצטרף לרבים שלא מתערבים בלבושו של הזולת ומכבדים את החלטתו האישית של כל אדם – וכך גם במקרה זה. עם זאת הזדהותי עם גל המחאה הקיצוני היא לא מלאה.
ראיתי כמו כולם את הכיסוי ששמה על עצמה ח”כ שרן השכל וגם שרת המשפטים איילת שקד, כהזדהות עם לינור אברג’יל ונגד דבריו הבוטים של השופט אל יגון. קמה לה במהירות תנועת הזדהות רחבה שגינתה את השופט אך לא אסתיר שמיד שאלתי את עצמי האם במקרה הפוך גם הייתה קמה לה תנועת מחאה מצד נשים מסורתיות, שמגנות את ההתערבות בהחלטת נשים אלו או אחרות שמתלבשות בצורה זו או אחרת? האם הזכות של כל אחד מאתנו להתלבש כפי הבנתו היא זכות רוחבית זכות בסיסית, או שזו זכות סלקטיבית שנכונה רק לצד חברתי אחד וכשזה נוגע לציבור אחר כללי המשחק ובעיקר כללי התגובה שונים?! והנה לא יבשה לה הדיו, וקראתי על מחאה של בנות מגמת התקשורת של בני עקיבא בפתח תקוה, על הערות שהן קיבלו מהמורות שלהן על אורך החצאיות שלהן – לא מחאה שהתרחשה לפני שנה או שנתיים, אלא מחאה שנשמעה למחרת טקס בהר הרצל.
בנות צעירות מבנות עקיבא מחו על הערות של הצוות החינוכי בבית ספרן על אורך שמלתן!! ולא די בכך מורות מבית שמש במקום לגנות את המורות של בני עקיבא – הן מוסיפות שמן על המדורה ויוצאות חוצץ כנגד הבנות ממגמת התקשורת!! איזה מסר עובר לבנות הצעירות? כשזה נוגע ללינור אברג’יל אז צועקים חמאס ומגנים בשצף קצף את כל יפי הנפש שמתערבים בכיסוי הראש של המנחה, ואילו שזה נוגע לבנות הצעירות דממת אלחוט! לא שמעתי את ח”כ שרן השכל וגם לא את איילת שקד מתבטאות על כך, דחקו את הבנות הצעירות להתמודד לבד עם אורך החצאיות שלהן ללא תמיכה פומבית כלשהי ולכן צריך לראות את המחאה שהתפתחה ברשתות החברתיות בערבון מוגבל.
כל מי שבוחן את התגובות של הציבור המסורתי, ושלא לדבר על התגובות הקיצוניות של הציבור החרדי, יכול ללמוד מהר מאוד שמחאה זו היא חד סטרית היא נושבת רק מכיוון אחד ואם רוצים לתמוך בזכות הבסיסית שכל אחד יתלבש כפי הבנתו צריך לראות את התמונה בכללותה ולא לעצום עיניים לראות רק את מה שנוח ובהתאם לכך להגיב תקשורתית – ואם עולה חיילת במדים לאוטובוס והיא נזרקת לספסלים האחוריים, אז יועילו בטובן גם נשים מסורתיוית לגנות את התופעה, זו לא בעיה רק של הציבור החילוני – וכל עוד זה לא המצב יש לראות את התמיכה ברשתות החברתיות בהסתייגות רבה – יכול ללמוד מהר מאוד שמחאה זו היא חד סטרית היא נושבת רק מכיוון אחד ואם רוצים לתמוך בזכות הבסיסית שכל אחד יתלבש כפי הבנתו צריך לראות את התמונה בכללותה ולא לעצום עיניים לראות רק את מה שנוח ובהתאם לכך להגיב תקשורתית.
ואם עסקינן ביום העצמאות – אז מילה טובה אחת והערכה רבה לבית הכנסת פא”י ברחוב עזרא, אחד מבתי הכנסת הבודדים שתלה דגל מדינה בבית הכנסת. דגל המדינה צריך להתנוסס מעל כל מבנה ציבורי. יום העצמאות הוא חג של כל תושבי מדינת ישראל, על כל חלקיו ואם בתי הספר תולים את דגלי המדינה ומקיימים טקסים מרגשים לציון יום חשוב זה, אזי גם בתי הכנסת חייבים לתלות את דגלי המדינה וכך גם בתי הספר מהמגזר הדתי . ואולי תצא תורה מבית הכנסת פא”י!
