בתום ארבע שעות דיון בשבוע שעבר, דנו שופטי בית המשפט העליון בעתירה הראשונה שנדונה על שמורת המדבר ההסכמית במדבר יהודה. הדיון, שהתקיים בהרכב בראשות השופט סולברג, איחד שתי עתירות: אחת של תנועת רגבים ומועצת הר חברון בדרישה לאכוף את החלטות הקבינט המדיני, והשנייה של הרשויות הערביות המבקשות לבטל את האכיפה.
שטח השמורה ההסכמית, שנמסר לידי הרש"פ בהסכם "וואי" מ-1997, אמור היה להישמר ללא בנייה. עם זאת, לאורך השנים נבנו בו אלפי מבנים ונסללו כבישים. ביוני 2024 החליט הקבינט המדיני-בטחוני לפנות את השטח ולהשיבו למצבו החוקי, אך מאז הגשת עתירת הערבים הוקפאו הליכי האכיפה.
עו"ד ג'יאת, המייצג את הרשויות הערביות, טען כי צווי האכיפה אינם חוקיים ופוגעים בזכות הקניין של מחזיקי המבנים, בעוד שבא כוח המדינה ציין כי ההפרות הבוטות במשך השנים מאפשרות למדינה לפעול במסגרת ההסכם.
עו"ד בועז ארזי, יועמ"ש תנועת רגבים, הדגיש כי מדובר בסוגיה מדינית ולא חוקתית: "לאורך שנים הביטו בעיניים כלות בבנייה המאסיבית, וכעת המדינה נוקטת בצעדים שנבחרו על מנת לשמור על השמורה. טענות הפגיעה בקניין אינן מבוססות ונוגעות לרש"פ, שלא שמרה על השטח וכריתה הפרות".
בתום הדיון קיבל ההרכב 30 יום להגיב לעתירת רגבים כנגד בית ספר שנבנה באופן בלתי חוקי בשטח השמורה, ולאחר מכן יוחלט על המשך ההליכים.
מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, הביע ביקורת חריפה: "שופטי בג"ץ פועלים נגד מדיניות הממשלה. עצם ההחלטה שלא לדחות את עתירת הערבים מנעה בפועל פעולות אכיפה במשך חודשים ארוכים, בעוד שהפרות הבנייה נמשכות מדי יום. אנו מקווים לראות בפסק הדין התעשתות שתאפשר למדינה לפעול".
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן







