במדבר הנגב, פעם בשנה, נבנית עיר. לא עיר של בטון ולא של מסחר, אלא עיר של יצירה, קהילה ואלפי רגעים של נתינה וחיבור אנושי. את העיר הזו מכנים מידברן (Midburn), הגרסה הישראלית לאירוע הבינלאומי ברנינגמן (Burning Man), שבנבדה, ארה"ב. שם עשרות אלפי משתתפים מקימים עיר זמנית המוקדשת לחופש, ביטוי עצמי ואהבה פשוטה ללא תנאי. גם במידברן הישראלי, אליו מגיעים מדי שנה כ–7,000–8,000 משתתפות ומשתתפים, שולטים ערכים של נתינה ללא תמורה, יצירה שיתופית, אי-מסחריות והישענות על הכישרונות, הידע והנדיבות של כל מי שלוקח חלק. אוכל שמחולק חינם, סדנאות ותכנים פתוחים לציבור, אמנות אינטראקטיבית והיעדר מוחלט של חליפין כספיים, כל אלו יוצרים מרחב שהוא לא רק "אירוע", אלא הצעה למציאות חברתית חלופית.
את המפגש הזה , המוזר, המרהיב, הרדיקלי אך גם האנושי מלווה כבר שנים ראם שמואלביץ, בן 37, סופר וחוקר שמבקש להבין לא רק מה קורה שם, אלא מה המשמעות של כל זה בחיים שמחוץ למדבר. שמואלביץ נולד וגדל בבנימינה, עבר דרך תנועות נוער, חינוך וחיי קומונות במסגרת 'דרור ישראל', ובמשך שנים חלם על תיקון חברתי. בהמשך עבר לתל אביב, אימץ אורח חיים "בורגני עם מודעות", הפך לאב, ובמקביל גויס מאז תחילת המלחמה לשלושה סבבי מילואים. בין כל אלה הוא כתב שני ספרים שהפכו למצליחים. הראשון 'מידברן: יצר הטוב' (הקיבוץ המאוחד, 2022), השני 'לחיות את מידברן' (אופיר ביכורים, 2025), נשזרים מתוך חוויה אישית, לצד מחשבה תיאורטית רחבה המושפעת מהוגות והוגים חברתיים מהארץ ומהעולם. שניהם מבקשים לשאול שאלות שמופנות לא רק למדבר אלא לכולנו: מה אם אפשר אחרת? מה אם ניתן לקיים מרחב פחות היררכי, פחות תחרותי, פחות צרכני? ומה אם משהו מהעביר הזמנית הזו יכול לזלוג אל חיינו היומיומיים?
לקחנו אותו לשיחה פתוחה על הנושא.
ספר לי מה הוביל אותך לכתיבת הספר?
כאשר הגעתי לאירוע הראשון שלי ב 2016 הייתי מארגן קהילתי. הבנתי שאת ההתנסויות שאני מנסה בכל כוחי לייצר עבור כמה עשרות צעירים, מידברן מייצר לאלפי אנשים. הרשימו אותי ימי ההכנה של הקמפ שהצטרפתי אליו, בהם אנשים שונים שלא הכירו אחד את השני לפני שילבו זרועות והשתתפו בעשייה משמעותית יחד. באירוע עצמו חוויתי תחושת שחרור, חופש ופריצת גבולות שלא חוויתי מעולם. ראיתי שיש קבלה, הכלה ושיתופיות חזקה. אני חייתי אז חיי שיתוף והתחלתי לשאול אנשים האם הם היו רוצים "לחיות את מידברן". כלומר לחיות את החיים בשיתופיות, בנתינה ובחופשיות הזו. קיבלתי תשובות מאוד מעניינות. החלטתי לחקור את הרעיונות שעומדים מאחורי התרבות ואת ניתוח תשובות המשתתפים. לא חשבתי שייצא מזה ספר. בטח לא שניים.
ספר בקצרה על שני הספרים. מה ניסית לבחון דרכם?
הספר הראשון 'מידברן: יֵצֶר הטוב' (הוצאת הקיבוץ המאוחד – נ.כ.) עוסק בתיאור האירוע, התרבות והכלכלה בו. אני כותב מה חוויתי בו בסגנון של חוקר שחי שנה בתוך שבט אקזוטי וכותב על המנהגים שלהם. הכל מקושר לרעיונות שעומדי מאחורי התופעות. בנוסף אני כותב על מידברן כניסוי חברתי שמוכיח את התיאוריה של הרברט מרקוזה בספרו "ארוס וציוויליזציה" על תרבות שמתבססת על יצר האדם, נעדרת מנגנוני מישטור של אשמה וכסף, ומתגלה כתרבות ארוטית, חיובית ומשגשגת.
הספר הראשון 'לחיות את מידברן' (הוצאת אופיר ביכורים – נ.כ.) בוחן את הקשר בין מה שעובר על המשתתפים באירוע לבין החיים עצמם. האם מידברן מחולל טרנספורמציה אישית או חברתית? ומה מהחוקים שיש בו יכול או בכלל מנסה להתקיים בחברה הישראלית?. אני נוגע גם כמובן בביקורת עליו, שבניגוד לכל הערכים שהוא מתהדר בהם הוא אולי רק שסתום בסיר הלחץ שמאפשר הפוגה וריענון מהניכור ומכך משמר את הסדר הקיים.
אתה מגיע מרקע של קומונה, חינוך ותנועות שינוי. עד כמה המידברן היה בשבילך המשך טבעי של דרך, ועד כמה הוא היה שונה עבורך?
במהלך המחקר התבוננתי על מידברן כמי שמרגיש שהוא "חי את מידברן" יותר ממרבית המשתתפים, אך גם בתור מי שיש לו כבר ביקורת כלפי התנועה בה הוא חי ורצון לתקן דברים בה. מידברן למשל היא קהילה שמצליחה לזמן קצוב לקיים אירוע סביב ערכים משותפים, אך להיות מאוד לא שיפוטית. זו כמובן לא חוכמה, אבל הרגשתי שהקהילה שאני חי בה מייצרת הרבה אשמה וציפיות, לצד מחירים חברתיים בגין סטייה מהדרך הראויה. במידברן מעלים על נס את האינדיווידואליות ופריצה של דרכים חדשות. וזה מתקיים במתח עם הרצון לשמור על התרבות הקהילתית.
אתה כותב על נתינה ללא תמורה ועל אי-מסחריות. אבל אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית מאוד.
אולי בגלל זה יש לנו צימאון גדול למשהו שמתנהל הפוך. בו לא צריך להיות איש מקצוע כדי להתנסות בניהול או בבניה, שאתה מקבל יחס שווה בלי קשר למה השגת בחייך ושאף אחד לא שואל אותך במה אתה עובד וממקם אותך בשרשרת המזון המוכרת לנו. לחיות מחוץ לתפקידים הכל כך ברורים שיצרנו לעצמנו זה חופש גדול למבוגרים.
◼️ חדשות מצפה רמון והערבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות תיירות בארץ ובעולם בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
