רשומה מרגשת העלתה הילה רחימי, אחותו של סמ"ר בראל חדריה שמואלי מבאר יעקב – לוחם מג"ב מבאר יעקב, שנפל בעת לחימה בפעילות מבצעית בצפון רצועת עזה.
"ביום הזה אני מבקשת מכולם להתאחד, לעצור לרגע – לזכור ולא לשכוח את מלאכי האלוקים שבמותם ציוו לנו את החיים.
הימים הללו בין פסח לעצמאות הם ימים קשים עבורי.
המחשבות, התחושות והרגשות ככאוס מוחלט המשתלט במהירות.
ההתמודדות קשה מנשוא בייחוד בחגים שאיבדו משמעות, אמא כבר לא רוצה לשבת בשולחן החג, תחושת החמימות נעלמה. הקיצוניות של החיים משחקת תפקיד משמעותי בחיים שלנו.
העלייה לבית העלמין, המפגש עם החברים שלך שיספרו על הטיול הגדול שתכננתם יחד, החלומות שלך, המטרות שהצבת לעצמך, הצחוק שלך, החיבוק שלך השיחות שלנו עד אמצע הלילה נעלמו בהינף יד.
ואנחנו כאן, נותרנו עם חור עצום בלב שמכאיב לנו בכל הגוף והנפש. בליבנו געגוע אינסופי לא פוסק עם זיכרונות שרגע מנחמים ורגע פוצעים.
בכל שנה נחגוג לך יום הולדת 21 אתה לא תוכל לגדול בעוד שנה, לא נראה את פנייך מתבגרות ומבשילות עם בגרותך כי הזמן שלנו יחד נעצר.
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא אחד הימים שהנשימה שלי נעתקת, אין לי אוויר לנשום וברגעי משבר חשבתי לעצמי שיום זה מיותר כי הוא קשה לי.
באותה נשימה שעברה בי המחשבה אמרתי לעצמי שאנחנו חייבים לך בראל, לך ולכל החיילים והחיילות שלנו שחירפו את נפשם למען המדינה שלנו.
היום הזה הוא עבורכם ולמענכם כל מדינת ישראל חולקת כבוד לפועלכם. יום אחד בשנה שכולנו ביחד חולקים את אותו כאב ארור על האובדן הבלתי נתפס.
כשנפצעת היו אלה תשעה ימים בהם התפללנו לנס. באותם ימים הגיעו אנשים מכל רחבי הארץ, אנשים שלא הכרנו הם באו בהמוניהם להתפלל איתנו, לחזק ולתמוך.
הם הגיעו ללא קשר לדעות פוליטיות להתאחד יחד איתנו ועם כמיהה אמיתית שתצא מהפציעה הזו בשלום.
אך אלוקים רצה אחרת, הוא רצה אותך איתו קרוב קרוב. אני בטוחה שאתה עושה חיל גם בשמיים, אני יודעת שאתה שומר על כולם כי אתה מלאך השומר שלי.
בראל תחזק אותנו מלמעלה, תן לאמא ולאבא שלך כוחות להתמודד עם לכתך.
לנצח אחי נזכור אותך תמיד. אחותך הילה"
◼️ לקבוצת החדשות בבאר יעקב לחצו כאן
