יום האשה – איזה יום מיוחד הוא… תחשבו על זה רגע. יום אחד שמציינים בו בכל העולם את הקסם הזה, את הנשיות, העוצמות שבנו, האסרטיביות הנשפכת מעצמותינו. ייתכן ואיני אובייקטיבית, אבל האמינו לי שזה כייף גדול להיות אשה, להרגיש אשה, שכן יש עוצמות שרק אשה יכולה לחוות, יש שיאים שרק אשה יכולה להגיע אליהם – ואת זה אי אפשר לקחת לנו לעולם!
מבחינה פרופורציונלית, במהלך החיים כולנו חווים רגעים וכל אחד מהם הוא שיא. חלקם שמחים, חלקם עצובים, חלקם מעצימים, חלקם מובנים, חלקם מעלים תהיות, חלקם לוקחים אותנו למקומות בהם לא דמיינו שנהיה, ועם זאת כולם יודעים – הגברים והנשים כאחד – שגבר עם כוח של צבא שלם, אף פעם לא יבין את כוחה של אשת חיל אחת. ויסלחו לי הגברים – וגם אם לא יסלחו, אצליח לחיות עם כך. נשבעת.
אנו עוברות הרבה יותר מהגברים – בעיקר מכשולים בחיים – אני קוראת להם ‘מבחנים’ – ולמרות זאת אנחנו ממשיכות, אולי פה ושם מזילות דמעה אך מצליחות לעמוד על שתי רגליים, לסדר את הכתר ולהביט קדימה. כך נולדנו: מלכות עם כתר על הראש, חזקות, תותחיות אחת-אחת, קורצנו מחומר מיוחד, עדינות לצד אצילות, תעוזה לצד אומץ ובעיקר עמוסות במטרות לכבוש.
בעיניי, אין אשה שלא נולדה מלכה, אין אשה שלא נולדה יפה, אין אשה שאין לה עוצמה. בעיניי לכל אחת יש כתר (גם אם וירטואלי) על הראש. אנחנו חזקות, לא צריכות אף אחד לידנו כדי לצמוח ולגדול, אנחנו מסמנות מטרה, כובשות – וממשיכות לצעוד הלאה, מסמנות את היעד הבא.
איני מתיפייפת, זה הרי ברור שאין אשה בעולם שלא חוותה משבר, אין אשה בעולם שלא היה לה קושי אבל מאידך, אין אשה בעולם שלא יכולה להחליט שמעתה ואילך היא עושה קודם כל למענה, שהיא אוספת את עצמה ומחלקת את הקלפים של חייה מחדש – הניצחון מובטח בידה, שכן הפעם את החוקים היא תכתיב בעצמה.
נכון, כשאשה בוחרת להיות קרייריסטית עליה לעבור כל כך הרבה רגעים, כל כך הרבה ריצות, כל כך הרבה לחצים, כל כך הרבה פרצי צחוק, כל כך הרבה מאבקים, כל כך הרבה חברויות, כל כך הרבה אינטריגות, כל כך הרבה קנאה ואם אלת המזל מעלינו אז גם כל כך הרבה פרגון… וכל כך הרבה מהכל.
האמינו לי, עם כל אלה רק נשים מסוגלות להתמודד – הרי ידוע שגבר שכואב לו הראש מודיע שיכינו לו את הקבר… ואילו אשה – גם עם אכבר כאב ראש – תרים את הראש, תסובב את הכתר – ותמשיך הלאה.
בשנה האחרונה התאפסתי, התעצבתי, הגעתי לגיל 40 מאוזנת, נושמת, עם בריאת ה’ בידיי – תמרה, בכורתי, הפכה לי את כל העולמות, מילאה אותי ברוך, סידרה לי את הלו”ז ובעיקר הבהירה לי שעם כל הכבוד ל-24 שנות קריירה, לעתים צריך לעצור, לנשום, לקבל, לחייך. ואיזה כייף זה…
בורא עולם, המלך הזה ידע למה… למה לא עשני גויה, לא עשני שפחה, אלא עשני כרצונו.
יום האשה שמח, נשים טובות!
