בשורה אדירה: חינוך חינם לילדים בגילאי 2-3

תקציב משרד החינוך שאושר בממשלה הוא הגדול ביותר מיום הקמתו.

במסגרת תקציב המדינה שאושר, בשורות עצומות ומשמעותיות לטובת ילדי ישראל: תכניות לצמצום הפערים החברתיים, תקצוב של 2.5 מיליארד שקלים תוספתיים לחינוך המיוחד, תכניות לחיזוק מעמד מנהלי בתי הספר והמורים, חינוך חינם לילדי 2-3 ותקציבים למטרות נוספות שיפורטו בהמשך.

שר החינוך, חה”כ יואב קיש: “שמח לבשר לכם כי הצלחנו להביא הישג אדיר לילדי והורי ישראל. התקציב הקרוב יהיה תקציב השיא מקום המדינה עבור החינוך בישראל. בעזרת השם נעשה ונצליח”.

▪︎▪︎▪︎

הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר לתקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2023-2024.

התכנית הכלכלית כוללת צעדים משמעותיים שיאיצו את הצמיחה במשק ויסייעו להעלאת רמת החיים של אזרחי ישראל. התכנית מחזקת את יסודות הכלכלה הישראלית ומתמקדת בשישה יעדים מרכזיים: האצת תשתיות לאומיות וטיפול בשוק הדיור, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות, חיזוק ההון האנושי, הפחתת הבירוקרטיה למגזר העסקי ולאזרח, ייעול המגזר הציבורי ומלחמה בהון השחור.

להלן רשימה חלקית של הצעדים שאושרו בממשלה:

(א) האצת פרויקטי תשתית לאומיים בתחום התחבורה והאנרגיה וטיפול בשוק הדיור
• חוק תשתיות לאומיות: הסרת חסמי בירוקרטיה ורגולציה שמקשים על הקמת פרויקטי תשתית במטרה לקצר את לוחות הזמנים ובכך להביא להפחתת הגודש בכבישים, הבטחה לאספקת חשמל, קידום פרויקטי אנרגיה מתחדשת ועוד.

• שותפות הממשלה והשלטון המקומי בתמרוץ דיור והגדלת ההשקעה בתושב: תוקם קרן להגדלת ההשקעה בתושב בפריפריה תוך צמצום פערים חברתיים בין רשויות מקומיות, תוך התמודדות עם משבר הדיור, בראשות נציג השלטון המקומי, שתקצה לרשויות מענקים שנתיים קבועים בהתאם למצבם הסוציו אקונומי ועבור כל היתר בנייה שיוציאו, באופן שיאפשר להן לשפר את השירותים העירוניים לתושבים. הכנסות הקרן יגיעו מגידול בארנונה העסקית ברשויות המקומיות בשיעור מדורג בהתאם לאיתנותן הכלכלית ומתקציב מדינה משלים בשנים הראשונות. הצעד יגביר באופן משמעותי את התמריצים של הרשויות המקומיות להגדיל את היצע הדיור בתחומן וכן יסייע בצמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות עתירות ארנונה עסקית לבין רשויות מקומיות בעלות הכנסה נמוכה יותר.

• רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה: במטרה לייעל את עבודת הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה ולהפחית את העומס עליהן, סמכות התכנון לתכניות בהיקף של 1,200 מ”ר תעבור לוועדות המקומיות תוך חיזוק הפיקוח והבקרה.

• רפורמה בשוק השכירות: קידום מספר צעדים שמטרתם לחזק את מעמד השכירות כמוצר אלטרנטיבי בערך שווה למוצר הדירה לרכישה, ובמוקד – חיזוק שכירות לטווח ארוך. קביעת ייעוד תכנון לשכירות כך שיחוזק מוצר השכירות לטווח ארוך, עידוד שכירות מוסדית ארוכת טווח, הקמת צוות בתחום ניהול הבית המשותף, הבטחת תפקודן של מערכות, בחינת הגופים העוסקים בתפעול וניהול בתים משותפים ועוד.

(ב) הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק:
• צמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון במטרה להפחית את יוקר המחייה: תקודם תכנית רוחבית שכוללת הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות לייבוא מזון מן החי. התכנית כוללת: הארכה של ימי התוקף של בשר דגים וביצים, מסלול מהיר לאישור יבוא ממדינות האיחוד האירופי וארה”ב, ביטול כפל הרגולציה בין משרדי החקלאות והבריאות בייבוא בשר וצמצום הבירוקרטיה והבדיקות בהליך הייבוא. התכנית צפויה להקל באופן משמעותי על יבוא של מוצרים אלו לישראל ולהוזיל את המחיר לצרכן.

• צמצום הנטל הרגולטורי בפירות וירקות במטרה להפחית את יוקר המחייה: קידום תכנית לצמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ מודל הרגולציה האירופאית בתחום הגנת הצומח, שצפוי להגדיל באופן משמעותי את מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, תתאפשר כניסה לישראל של מוצרים אשר כיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער. התכנית וצפויה להוריד את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי.

• צמצום תופעת כפל ביטוחי בריאות: החלת חובה על חברות הביטוח לשלם במקרים בהם מבוטח שלהן נזקק לניתוח, וזאת אף אם הוא מבצע את הניתוח באמצעות שירותי השב”ן של קופות החולים. במקביל, תופחת העלות של הפרמיות בשב״ן, במטרה לוודא שהכסף ‘יחזור לאזרחים’.

• הגברת התחרות בשוק התשלומים – אסדרת שירותי תשלום (PSD) וייזום תשלומים: תקודם חקיקה להסדרה רחבה ואחידה בשוק התשלומים, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום, יעניק הגנה צרכנית מלאה ורחבה ללקוחות ויגביר את התחרות בשוק התשלומים. כך יוכלו שחקנים טכנולוגיים חדשניים לפעול בישראל, תוך הסדרת אפשרות הגישה שלהם למערכות התשלומים.

• קישוריות P2P: חיוב להעברת כספים בין אפליקציות P2P: יקבעו חובות על אפליקציות ה-P2P להעביר כספים ללקוחותיהם של אפליקציות מתחרות, ולקבל כספים מאפליקציות אלו, כל זאת באופן פשוט ונוח. כך יקטן “אפקט הרשת” ותתאפשר תחרות משוכללת שתטיב עם הצרכנים.

• הגברת השקיפות בעמלות הבנקים (הפחתת יוקר המחייה בבנקאות): הבנקים יחויבו למסור ללקוחות בכל חודש מידע אגרגטיבי על סך העמלות והריביות שנגבו מהם באמצעות אמצעי התקשורת הנוח ללקוח (SMS, מייל וכו’). כך תגבר המודעות הצרכנית של הלקוחות, שתניע אותם לפעול להפחתת העלות של השירותים הבנקאיים שהם צורכים. בנוסף, יתוקן החוק כך שתעריפון העמלות של הבנקים לא יכלול מחיר מינימום.

• צמצום עיוותים בענף התיווך לביטוח ולחיסכון: הגופים המוסדיים יחויבו להציע עמלה אחידה לסוכן עבור מוצרים שונים שהם מציעים שהם תחליפיים במהותם וכן לשקף ללקוח את העמלה המשולמת לסוכן שלו. כמו כן, יוקם צוות בין-משרדי שיבחן את שאלת הפרדת סוכנויות הביטוח מהגופים המוסדיים.

• הגברת התחרות בענף התיווך לביטוח ולחיסכון הפנסיוני: מתן היתר לבנקים קטנים לשווק מוצרי ביטוח אלמנטריים, צעד שצפוי להוביל לשיפור התחרות הן בשוק הבנקאות והן במקטע תיווך הביטוח. בנוסף, הטלת איסור על גופים מוסדיים לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני מטעמים שאינם סבירים. בכך, יוסר חסם להתפתחות שוק הייעוץ הפנסיוני וציבור החוסכים יזכה לשירות איכותי ואובייקטיבי יותר.

(ג) חיזוק ההון האנושי והמובילות הטכנולוגית:
• תכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית בישראל: התכנית תחזק את התמריצים להגדלת את מספר לומדי ההנדסאות והמקצועות הטכניים במקביל לקידום צעדים לטיוב איכות הלימודים והתאמתם לשוק העבודה. התכנית תקדם מספר צעדים להגדלת היקף הגברים החרדים הלומדים במקצועות אלה וזאת בשל ההתאמה של לימודים אלה, שאינם אקדמיים, לצרכי האוכלוסייה החרדית.

• הון אנושי בעל מיומנויות דיגיטליות: תכנית לשיפור המיומנויות של העובדים העתידיים במשק, הילדים ובני הנוער, באמצעות התאמתן למיומנויות הדרושות בעידן הדיגיטלי. זאת, במטרה לקדם את ההון האנושי ולהאיץ את שוק העבודה. התכנית שמה דגש על מיצוי פוטנציאל הון אנושי וצמצום פערים בקרב אוכלוסיות הפריפריה, נשים וערבים. במסגרתה יורחב החינוך הטכנולוגי-מדעי בבתי ספר המשתייכים לאשכול חברתי-כלכלי נמוך ויוגדל מספר המסיימים תארי ‘טק’ באקדמיה.

• חיזוק המובילות הטכנולוגית של ישראל: התוכנית תחזק את מובילותה של ישראל בזירת החדשנות העולמית בתחומים טכנולוגיים כדוגמת בינה מלאכותית (AI) ו-Bio-Convergence. זאת, באמצעות השקעה בתשתיות מו”פ לשימוש האקדמיה והתעשייה, קידום מחקר יישומי וטיפוח הון אנושי מדעי.

(ד) הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה למגזר העסקי ולאזרח:
• עוסק זעיר: הקלה על הדרישות הבירוקרטיות: הרפורמה קובעת שורה של הקלות רגולטוריות לעוסקים שמחזורם העסקי לא עולה על התקרה של עוסק פטור (כ-100 אלף ש”ח בשנה). במקום הרגולציה הקיימת, עסקים אלו ידרשו רק לפתיחת תיק, תיאום מס ותשלום מס בסוף השנה. בנוסף, כתחליף להכרה בהוצאות בהתאם לכללים הקיימים, יותרו הוצאות בשיעור נורמטיבי של 20%, והכל באופן דיגיטלי. ההצעה צפויה לחסוך לעסקים באופן ישיר כ-1.3 מיליארד ש”ח שנה ומעל מיליון ימי עבודה של התעסקות בבירוקרטיה ומילוי דוחות.

• שינוי רגולציה לעידוד פיתוח וחדשנות ברוקחות: הקלה על הרגולציה הממשלתית בתחום זה ולהסרת חסמים שיאפשרו חדשנות ודיגיטציה וישפרו את הנגישות של תרופות לתושבים, בד בבד עם פינוי זמן הרוקח לצורך עבודת ייעוץ רוקחי והדרכה על מנת לשפר את הטיפול התרופתי.

• מעבר מתלוש שכר בכתב לתלוש דיגיטלי: שר הכלכלה יחייב בתקנות את המעסיק להפיק תלוש דיגיטלי לעובדיו כברירת מחדל. בכדי להגן על עובדים שתלוש דיגיטלי אינו נגיש עבורם, הוחרגו מעסיקים של עובדים אלו מההוראה.

(ה) ייעול המגזר הציבורי:
• הקלת העומסים ושיפור הזמינות במערכת הבריאות הציבורית: על מנת לשפר את זמינות השירותים במערכת הציבורית הוחלט להקל על העומסים על הרופאים על ידי צמצום פעילות מנהלית לרבות הוצאת אישור ימי מחלה; הגדלת זמינות על ידי צמצום תופעת ה-NO-SHOW ; וכן מוצע לתמרץ שעות עבודה רבות יותר במערכת הציבורית בכדי לקבל כיסוי ביטוחי לאחריות מקצועית בגין עבודה פרטית.

• הסרת חסמים לדיגיטציה ממשלתית: תיקון החקיקה יסיר מנגנונים בירוקרטיים בממשלה וישפר את ישימות חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים על מנת לאפשר מענה מהיר בכל אמצעי אלקטרוני (מייל או פלאפון) לצד החלופות הקיימות כיום של מענה פיזית ומשלוח דואר. כמו כן, תוקם ועדה שתבחן כיצד לשפר את תהליכי העברות המידע בין גופים ציבוריים למימוש מדיניות ASK ONCE, שיפור השירות לארח ותכנון מדיניות מבוססת DATA.

(ו) מלחמה בהון השחור
• צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן: יוטלו מגבלות על החזקת מזומן בסכומים גדולים: חובת דיווח החל מסכום של 100 אלף ש”ח, ואיסור על החזקת למעלה מ-200 אלף ש”ח במזומן. מגבלות אלו יעניקו לגורמי האכיפה את הכלים לתפוס מזומן המשמש את ארגוני הפשיעה, לקנוס את המחזיקים בו, לגבות בגינו מס כחוק, ולתרום לעקירת הפשיעה החמורה והמאורגנת מהשורש. בנוסף וכצעדים משלימים לכך, מוצע להחיל מגבלות על מתן הלוואות במזומן על ידי נותני שירותים פיננסיים בסכומים של מעל 6,000 ש”ח, ולהעמיק את קבלת המידע מנש”פים.

• צמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות: על מנת להילחם בפשיעה ולאפשר תחרות הוגנת בין עסקים המשלמים מס כדין מוצע כי חשבוניות מעל 5,000 ש”ח המופקות בין עוסקים ידרשו לקבל את אישור רשות המסים בזמן אמת באמצעות מערכת בטרם תונפק החשבונית. הצעד יסייע לגורמי האכיפה למקד את האכיפה בחברות החשודות, ואף יקצר תהליכים בירוקרטיים לעסקים נורמטיביים באמצעות הקמת פלטפורמה לתקשורת ישירה עם רשות המסים.