ידידיה שפיזדה, יוצר ומוזיקאי החי על הציר שבין ירושלים, תל אביב ואילת, נשא בלבו סוד כבד במשך 27 שנים: הוא מתמודד עם מחלת האפילפסיה. מעטים בלבד ידעו על ההתמודדות האישית הזו.
עם פרוץ המלחמה, חווה שפיזדה תובנה עמוקה ששינתה את חייו: הוא הבין שהמאבק האישי שלו משקף את המאבק הלאומי. כפי שגופו חווה "התקפים של כאב, זעם ואובדן", כך גם המדינה. הגבול בין הכאב הפנימי לפרכוס הלאומי היטשטש, והגוף והמדינה הפכו לאחד.
מתוך אותו שבר פנימי וחיצוני הבשילה אצל ידידיה הבנה משנת חיים: "אין דרך אחרת אלא לאהוב את עצמו כפי שהוא, ואין סיבה שלא לאהוב את מדינת ישראל כפי שהיא. אומנם לא מדינה מושלמת, אבל בית".
שפיזדה מביע זאת במילים חזקות: "גוף רועד הוא גוף חי. לב שבור הוא לב שפועם. מדינה באבל היא מדינה שעתידה לקום מחדש".
בכנות, באומץ ובכישרון רב, חושף ידידיה בשירו החדש את סיפור ההתמודדות שלו עם האפילפסיה. השיר הוא לא רק סיפור אישי, אלא גם מחווה מרגשת למדינה שהוא כל כך אוהב, המחברת בין הכאב הפרטי לתקווה הלאומית.
◼️ חדשות אילת והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות תל אביב יפו בווטסאפ לחצו כאן
