גיבורת השבוע היא ללא ספק לידייה לבבי, מוקדנית ותצפיתנית באגף החירום והבטחון בעירית אילת בשלוש השנים האחרונות אשר הייתה זו שהבחינה בבן המיעוטים שהסתובב בטיילת החוף הצפונית בעיר, כשברשותו סכין. היא שיתפה פעולה במהירות וביעילות עם גורמי המשטרה לאיתורו – ובתוך שניות האיום על עיר התיירות של ישראל נמוג. בתוך תוכה יודעת לבבי שלמעשה מנעה פיגוע אפשרי בימים כה רגישים, לו כוונת האוחז בסכין הייתה ביצוע אירוע פלילי בטחוני, הרי בואו נשים את האמת על השולחן: אדם שמסתובב עם סכין ברחוב לא יוצא לחתוך סלט באמצע הטיילת, ולא משנה אם הוא ערבי או יהודי.
"קיבלתי את האירוע ב-14:37" היא מספרת. "אחרי דקה, ב-14:38, האירוע נגמר. מוטי מהמשטרה התקשר אליי אמר לי 'לידיה, תקשיבי, קיבלנו אירוע על שני חשודים, אחד מהם כנראה בן מיעוטים שאוחז בסכין. הם לבושים שחור באזור של הכדור – חוף ממן – חוף חנניה – הבסטות – טיילת רימונים… זה אזור גדול – וידעתי שברגע שאיבדתי קשר עין כל האירוע כמעט לא שווה. באותו רגע הרמתי את כל המצלמות של הטיילת, את הכל הרדיוס – כדי שגם אם הוא בורח אוכל לעקוב אחריו. ברגע שפתחתי את כל המצלמות ראיתי אותם. את יודעת איך הלב שלי היה באותו הרגע? כאילו אני נמצאת במקום".
סביר מאוד להניח, שמנעת פיגוע אפשרי באילת…
"לגמרי! לגמרי! אני חיה את המצב 24/7 בעקבות העבודה שלי והרגישות מאוד מאוד גבוהה בכל מצב, בכל תקופה ובכל שלב. כשאני מקבלת אירוע הדבר הראשון ומה שבעצם מקפיץ לי את האדרנלין זו הידיעה שאסור לאבד זמן, כל שבריר שניה משמעותי ולא משנה באיזה אירוע. מגיע שאפו לכוחות הביטחון שהגיעו לשם. תוך דקות הכל נגמר מהרגע שהכוונתי אותם לשם, כשראיתי אותם במצלמות התחיל הדיווח של מוטי לניידות ולכל הכוחות בשטח – ובתוך שניות הם היו במקום, כמו אריות יצאו מכל הכיוונים. חוויתי איתם (עם כוחות המשטרה-ל"ל) לא מעט דברים שקשורים למצבים בזמן אמת ומגיע להם שאפו. שאפו על האומץ, על הגאווה, על הנחישות ועל הדבקות במטרה, הם מדהימים בזמן אמת. אני רואה את התפקוד שלהם במצלמות ואני יכולה להגיד לך שזה מרגש. אני רואה את המקצועיות בשטח, כמו במופע – לייב במצלמות ואת לא מבינה איזה תפקוד בשניות, מדהים, פשוט מדהים!"
כאמור, לידייה עושה חיל בעבודתה במשל"ט העירוני, בהובלתם של נאור וקנין ואילן חדידה. זו אינה הפעם הראשונה שבה לבבי מצליחה לאתר ולזהות מפגעים אפשריים ומסייעת לכוחות המשטרה בשטח לאתרם. עם הרקורד העשיר שלה בתחום אפשר להבין מאין היא שואבת בשניות את הידע אודות האירוע בשילוב עוצמה ואומץ. לידיה (56), אם לשניים וסבתא ל-3, יוצאת קיבוץ שעברה לתל אביב לאחר גיוסה למשטרה הכחולה, הגיעה לאילת לפני 12 שנים לאחר שצברה מוניטין רב בעולם האבטחה והחקירות. בתחילת דרכה עבדה כאחמ"שית בביטחון בקניון מלכת שבא, במקביל קב"טית סמויה ברשתות שונות ("יצאו לי המון תפיסות שם") וכמגישת עזרה בטיולי שטח – עד שחלתה ונאלצה לעזוב את הג'וב שכה אהבה. "אחרי שחליתי הבנתי שאני לא יכולה לעשות את טיולי השטח ובאתי לעבוד במשל"ט. כאן יש לי הרגשה של סיפוק, של גאוה, אני אוהבת מאוד את העבודה שלי, גאה במה שאני עושה ומבחינתי זה כייף, אני מרגישה שאני עושה ותורמת לקהילה, לעיר. מבחינתי זו השליחות שלי, כל מה שקשור לשיטור וביטחון, אני מאוד שם. השבוע אמרתי לנאור וקנין 'אם חלילה קורה אירוע, לא משנה באיזו שעה, אני מגיעה למשל"ט, יש כל הזמן התראות וחייב להיות ערוכים בזמן אמת".
האם תושבי אילת יכולים לישון בשקט בלילה?
"אני יכולה להגיד דבר אחד, המסר שלי לתושבי אילת: כל כוחות הביטחון וכל האנשים שקשורים לאגף חירום וביטחון עושים 24/7 כדי לסכל כל דבר אפשרי שעלול לפגוע בתושבים או בכל מה שקשור לתושבים באילת. אם היית רואה את התפקוד של אילן חדידה ונאור וקנין – איך הם באו למשל"ט דרוכים לתחילת אירוע היית מבינה. אני באמת יכולה להגיד שבמה שקשור לעירית אילת אני עומדת מאחורי המילים שלי ואגף חירום ובטחון כולל גני הילדים ובתי הספר יעשו הכל כדי להבטיח את מה שאנחנו יכולים ומסוגלים לשלום התושבים".
אגב, זה האירוע הגדול ביותר שמנעת?
"בכפוף לתקופה הרגישה, כן, זה האירוע הכי גדול. היו הרבה מקרים שראינו ומנענו. ברגע ששוטר אמר שהוא צריך את העזרה שלי להגן על האזרח אני מתמלאת באדרנלין, זה מקפיץ אותי, אני מתה על העבודה שלי ואם שוטר אומר לי אני צריך את עזרתך למצוא אובייקט כלשהו אני שם לחלוטין. חבל שאנשים לא רואים את הצד החיובי שבדבר. את רוצה שאני אגיד לך משהו? אני מעדיפה להתבדות מאשר לקחת ריזיקה, מעדיפה לדעת שאולי חשדתי מידי מאשר לקחת בחשבון איך פספסתי את זה. אם הייתי מפספסת דבר כזה זה היה הולך איתי הבייתה. יש הרבה אירועים שהולכים איתי הבייתה, אני רגישה מאוד, במיוחד עם ילדים. בפארק שעשועים את יודעת כמה פעמים מנדנדים תינוקות בצורה לא ראויה ואיזה זומים אני פותחת? חשוב לזהות שפת גוף, התנהגות והייתה גם פעם אחת שהערתי לאיזה אבא".
יש כאלו שטוענים שעבודת המשל"ט עניינה חדירה בפרטיות, מה יש לך לומר להם?
"גם אני רואה תגובות בפייסבוק על זה שכביכול אנו חודרים לפרט וכאלה, אבל אנשים חייבים להבין: אין לנו זמן לזה, אנחנו על 360 מצלמות ואם קורה משהו בזמן אמת ומוקדן מפספס את זה הוא צריך לתת דין והסבר. אנחנו כפופים לכוחות הביטחון ולחוק. אנחנו חתומים על זה והחדירה לפרט לא מעניינת אותנו. יש לנו 360 מצלמות. באמת נראה לכם שזה מעניין מוקדן?? לשמחתי רבים מוקירים תודה ומעריכים את העבודה הקשה, ואני אומרת: תסתכלו על הטוב".
וכשהיא מבקשת להסתכל על הטוב היא יודעת על מה היא מדברת. בשנים האחרונות היא הצליחה להתמודד עם מחלת הסרטן הארורה – אותה ניצחה. "חליתי במחלה ואני מברכת על הכל", היא אומרת "הייתי מוגדרת סרטן ריאה גרורתי שלב 4 מתקדם. היו לי 60 אחוזי הצלחה בשני סיבובים של סרטן ריאה וסרטן בלוטות הלימפה ואני יכולה להגיד לך שכשאנחנו חולים ובריאים – הכל בראש. מי שמכיר אותי כאן מבחינת עבודה הוא אסף אוחיון, הוא אמר לי 'בהליכה את עושה זה, את עוברת את המחלה', כולם היו בשוק של החיים שלהם כשחליתי ועברתי את זה. הכל אצלנו בראש – רק שאנחנו שוכחים ליישם את זה. עברתי 35 הקרנות ופרוטוקול שאין כמעט אנשים שעומדים על פרוקטוקול כזה – 36 טיפולים כימותרפיים. היום אני לא חולה, הכל בראש – ברגע שאתה מחליט שאתה לא חולה אתה לא חולה. למעשה לא הייתי משנה כלום בצעדים שלי. הוכחתי לעצמי הרבה, המחלה הזאת עשתה לי טוב, היא החברה הכי טובה שלי".
את אשה חזקה!!
"מי שלא חזק – העולם בועט בו. העולם לא אוהב חלשים, אתה רוצה ליפול? תיפול, יאללה, שלום!"
