דת ומסורת: פרשת בראשית, מי בעד ה”נגד”?
יעקב היה יהודי עני, ועם זאת שמח בחלקו. כשבתו של יעקב התארסה בשעה טובה, ויעקב ראה שאין כסף להוצאות החתונה, החליט לנסוע לעיר הבירה ולבקש מיהודים טובים שיעזרו לו
הוא לובש בגדים יפים ועולה לראשונה בחייו לרכבת אל הבירה. הוא יורד בתחנה המרכזית ומתחיל לחשוב לאן ללכת ואיך אפשר לדעת היכן גרים היהודים העשירים. הוא עומד כך מבולבל. חם לו ומתחיל לגרד לו בגב. הוא נכנס לגן היפה שנמצא בדיוק מאחוריו, ומתחיל לגרד את גבו על אחד העצים. בדיוק באותו זמן, המלך מסתכל מהחלון ורואה יהודי מהודר בלבושו עומד ומתגרד על אחד מעציו. המלך שולח את עוזרו לקרוא ליהודי ומבקש לדעת מה מעשיו. יעקב מתחיל להתחנן: “אדוני המלך, לא ידעתי שזו החצר שלך. אני מתנצל מאוד”. המלך שואל אותו: “למה הגעתה לכאן?” ויעקב מספר לתומו שיש לו בת שעומדת להתחתן, ואין לו כסף להוצאות החתונה. המלך מצווה על העוזר להביא ליעקב סכום כסף מכובד וגם כמה מתנות לחתן ולכלה, “כי אם הוא יצטרך לדאוג לסכום כזה, הבת שלו תישאר רווקה כל חייה…”
אחרי כמה שעות חוזר יעקב לעיר, ולהפתעת כולם שוכר את אחד האולמות היפים לחתונת בתו. כולם מנסים להבין מאיפה הכסף, אבל יעקב אינו מגלה. בעיצומה של שמחת החתונה, ניגשים ליעקב שניים מחבריו ומבקשים שיגלה להם מאיפה הכסף. יעקב מספר להם את כל מה שהיה בבית המלך. החברים מחליטים שזה רעיון מצוין, וכבר למחרת שניהם יושבים ברכבת בדרכם לארמון המלך. הם נכנסים לחצר, כל אחד תופס עץ ומתחיל להתגרד. המלך מסתכל בחלון ומנסה להבין מאיפה צצו הפעם שני יהודים ליד העצים שלו. הוא מזמין אותם אליו ושואל למעשיהם, והם עונים את אותן תשובות כמו יעקב. המלך קורא לעוזר ואומר לו: “תלה כל אחד מהם על העץ שעליו הוא התגרד”. היהודים הנדהמים שואלים את המלך למה זה מגיע להם, והמלך מסביר שזו מרידה במלכות להיכנס לחצר המלך להתגרד. שואלים המסכנים: “אבל למה חבר שלנו היה כאן ונתת לו כסף, ואותנו אתה תולה?” עונה המלך: “החבר שלכם היה לבד, ואתם שניים. יכולתם לגרד זה לזה…”
▪▪▪
שוב קוראים את התורה מבראשית. פרשתנו נפתחת בסיפור הבריאה. ביום השישי נברא האדם. מיד לאחר בריאתו אומר הקב”ה: “לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו.” מסביר רש”י: “זכה – עזר, לא זכה – כנגדו”. אם האדם זוכה – תהיה אשתו עזר, ויהיו להם חיים יפים יחד, אך אם אינו זוכה – היא תהיה כנגדו. בתורת החסידות מוסבר שאיש ואישה ניחנו בתכונות שונות, הם רואים את העולם בצורה שונה ופועלים בצורה שונה, ודווקא הניגודיות יוצרת שלמות. דווקא בזה שהיא כנגדו – היא העזר שלו. האישה, בזכות השוני שלה, משלימה את האדם ועוזרת לו לראות את הדברים בצורה נכונה, וביחד הם משלימים את תכלית הבריאה. כמובן בני הזוג יוכלו להשלים זה את זה רק אם יביטו על העולם בצורה בריאה ונכונה, ויבינו שרק ביחד יהיו מושלמים. בלי תנאי זה – גם ה”עזר” יתפרש כ”נגדו”.
▪▪▪
מכך נוכל ללמוד הוראה כללית, לכל תחומי החיים. אם נביט על המציאות בצורה נכונה, נבין שגם דברים שנראים נגדנו – הם רק כדי לאתגר אותנו, שנתגבר ועל ידי זה נתחזק. ורעיון זה מתבטא בפרשתנו, כשהקב”ה שם את האדם הראשון בגן עדן אבל אוסר עליו לאכול מיץ הדעת. מסתבר שהקב”ה מלמד את אדם שגן-עדן אמיתי הוא לא כשאין קשיים, אלא דווקא כשיש אתגרים ואתה מצליח להתגבר עליהם. כשנתבונן על החיים בצורה כזו, נשכיל “לגרד” זה את זה בצורה עדינה ובונה, ולהתייחס נכון ל”גירודים” של חברינו ושל אוהבינו. כך נזכה שכל מה שנראה נגדנו – יהיה בעזרנו.
