האם בעתיד נאכל דגים שמעולם לא שחו בים? מחקר שנערך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב מצביע על האפשרות שדגים ומאכלי ים המיוצרים במעבדה עשויים להפוך לחלופה בעלת השפעה סביבתית נמוכה משמעותית מזו של הדיג המסחרי והחקלאות הימית.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמוצרי ״מזון כחול״ מתורבתים עשויים להפחית את פליטות גזי החממה בכ־50% עד 70% בהשוואה למוצרים המגיעים מדיג ומחקלאות ימית קונבנציונלית. בנוסף נמצאו יתרונות אפשריים בצריכת האנרגיה ובשימוש בקרקע.
אבל מה הם בכלל דגים מתורבתים? בניגוד לתחליפי דגים המבוססים על חלבון מן הצומח, דגים מתורבתים מיוצרים מתאי דג אמיתיים, ללא צורך ללכוד דגים בים או לגדל אותם בבריכות ובמתקני חקלאות ימית.
בתהליך הייצור מבודדים תאים מדג ומגדלים אותם בתנאים מבוקרים תוך אספקת חומרי הזנה. התאים מתפתחים לרקמות שריר ושומן, ומהן ניתן לייצר מוצרים שונים, בהם נתחי פילה, קציצות ומוצרי דגים נוספים.
את המחקר ערכה הדוקטורנטית שירה שבתאי בהנחיית פרופ׳ תמר מקוב מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. במסגרת העבודה בחנו החוקרות את מחזור החיים של מוצרי דגה המיוצרים במעבדה, משלב חומרי הגלם הנדרשים לייצור ועד להקפאת המוצר המוכן למכירה.
בין המוצרים שנבחנו היו אצבעות דג, קציצות דגים ואפילו פילה צלופח המיועד לסושי.
המחקר מגיע על רקע הגידול בביקוש העולמי למזון מן הים. המושג ״מזון כחול״ כולל אלפי מינים ימיים, בהם דגים, סרטנים, רכיכות ואצות. כיום מספקת החקלאות הימית יותר ממחצית מהצריכה העולמית של מזון זה, והביקוש צפוי להמשיך לגדול בעשורים הקרובים.
במקביל, לדיג המסחרי ולחקלאות הימית מיוחסות השפעות סביבתיות משמעותיות, בהן פגיעה בבתי גידול, זיהום וירידה במגוון הביולוגי.
אחת הבעיות המרכזיות היא שלל הלוואי: בעלי חיים ימיים שנתפסים במהלך הדיג אף שלא היו המטרה המקורית שלו. לפי הנתונים שהוצגו במחקר, כ־40% מהשלל הימי הוא שלל לוואי.
גם מצבן של אוכלוסיות דגים מסוימות מעורר דאגה, כאשר מינים מבוקשים נמצאים תחת לחץ כבד בשל ניצול יתר.
כאן נכנסת האפשרות לייצר מזון מן הים מבלי להוציא אותו מהים.
לפי ממצאי המחקר, מזונות כחולים מתורבתים עשויים להציג השפעה סביבתית נמוכה יותר בהשוואה לדיג מסורתי ולחקלאות ימית, במיוחד בכל הנוגע לפליטות גזי חממה, שימוש באנרגיה ושימוש בקרקע.
למחקר עשויה להיות משמעות גם עבור ישראל. כיום מיובא חלק גדול מהדגים הנצרכים בארץ, ולכן הקמת מתקני ייצור מקומיים בעתיד עשויה לצמצם את התלות בייבוא ולהפחית את החשיפה לשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות.
שבתאי מסבירה כי לצד היתרונות הסביבתיים, אחת השאלות המרכזיות היא האם דגים מתורבתים יוכלו בעתיד להפחית את הלחץ על מינים ימיים הנמצאים בניצול יתר או בסכנת הכחדה.
לדבריה, יצירת חלופות למזונות ימיים בעלי ערך גבוה עשויה לאפשר להפחית את היקף הדיג של מינים מסוימים ולתת למערכות האקולוגיות זמן להשתקם.
פרופ׳ תמר מקוב ציינה כי לנוכח ההשפעות הסביבתיות של תעשיית הדיג והחקלאות הימית, קיים צורך בפיתוח חלופות חדשות לייצור מזון מן הים.
בקבוצת המחקר השתתפו גם פרופ׳ אלון שפון מאוניברסיטת תל אביב וד״ר פטריק הנדריקסון מאוניברסיטת ליידן בהולנד.
◼️ חדשות באר שבע והנגב בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
