הרבה אנשים שואלים, מה ההבדל בין חוזה להסכם? התשובה לכך היא מאוד פשוטה. חוזה הוא הסכם!
כל הסכם שניתן לאכוף אותו (בין אם הוא כתוב או שיש הוכחה לסיכום שבע”פ) נקרא בשפה המשפטית “חוזה”. לא בכדי הערך בוויקיפידיה מגדיר חוזה כ”חוזה הוא ביטוי חברתי משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים”. בקניה של מוצר, החוזה הוא ההסכמה של המוכר למכור ושל הקונה לקנות. ההוכחה לחוזה שנכרת ביניהם היא החשבונית/הקבלה ולעיתים נלווה למוצר גם נספח תנאים לחוזה (תנאי שירות, מדיניות החזרים וכו’).
חוזה יכול להיות הסכם לרכישת דירה (בהם החוק מחייב את הצדדים לערוך הסכם כתוב הנקרא בחוק המכר (דירות), תשל”ג-1973 “חוזה מכר” דירה), חוזה למתן שירותי אינטרנט (עת חותמים אנו על הסכם עם חברת האינטרנט) או עסקה לשירותי פרסום (בה מאשרים הצעת מחיר).
אפילו הסכם בין שכנים לפיתוח הגינה, הינה בגדר חוזה בלתי כתוב ופרוטוקול ישיבת ועד הבית הוא שנותן תוקף משפטי להסכם והופך אותו לחוזה הניתן להוכחה.
בחוקי מדינת ישראל ישנם חוקים רבים הנוגעים לחוזים ובחלקם ישנן הגבלות וחובות לצדדים בהסכם. חוק החוזים מגדיר כיצד מתייחסים להסכם בין אם הוא כתוב או לא, חוק המכר (דירות) מסדיר את הנושאים המחויבים בחוזה לרכישת דירה, חוק הגנת הצרכן מגדיר את זכויות הצרכן בעקבות הסכם שנעשה בינו לבין בעל החנות לרכישת מוצר וכו’.
