משרד האוצר יוצא בצעד משמעותי כחלק מהמאבק ביוקר המחייה, במטרה להוזיל את מחירי הגבינות בישראל. הנתונים מראים כי הגבינות בישראל יקרות ב-50% מהממוצע במדינות אירופה, כאשר הגבינות הקשות מגיעות אף למחיר כפול מהמחיר הממוצע במדינות ה-OECD. במשרד האוצר מציינים כי השוק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה וחסמי תחרות, אשר גורמים למשפחה הישראלית לשלם מחירים גבוהים תמורת מגוון מצומצם.
כמענה לכך, החליט שר האוצר להגדיל משמעותית את כמות הגבינות שניתן לייבא לישראל בפטור ממכס, במטרה להגביר את התחרות ולאלץ את המחלבות הגדולות להוריד מחירים. לפי המהלך, המכסה הפטורה תגדל מ-11,500 טון בשנה ל-19,500 טון – תוספת של 8,000 טון, המהווה גידול של 70% בהיקף הייבוא הפטור. המכסה המוגדלת צפויה לחול החל מינואר 2026 ותהיה תקפה למשך שנתיים, עם אפשרות להארכה.
הצו עליו צפוי לחתום שר האוצר בא במקביל לרפורמה רחבה יותר שמקדם משרד האוצר במשק החלב, שמטרתה להביא לירידת מחירים משמעותית בכל מוצרי החלב, כולל הגבינות הרכות והחלב הניגר. הרפורמה מתחייבת להבטיח ייצור מקומי בהיקף נרחב, להעניק הגנה רחבה לרפתנים ולשלב השקעות ממשלתיות ברפתות ובמחלבות הקטנות והבינוניות. באוצר מבהירים כי מדובר בצעד מדוד ולא בפתיחה מלאה של השוק, כאשר המתווה נשען על מכסות מוגדרות שמטרתן לשמור על יציבות הייצור המקומי ולאפשר למחלבות הישראליות להמשיך ולהתחרות.
תגובת משרד החקלאות וביטחון המזון:
משרד האוצר הפך אובססיבי לענף החלב, כאילו הוא המקור ליוקר המחייה במדינת ישראל. מבלי לזלזל בצורך אזרחי ישראל לשתות חלב במחיר סביר, הציבור הישראלי סובל מיוקר מחייה בכל תחומי חייו ובין היתר- חינוך, תרבות ופנאי, תחבורה, בריאות, ריהוט וציוד בית, דיור, מים, גז וחשמל, הלבשה והנעלה ועוד, כל אלה משפיעים באופן ישיר על כל מחירי המזון ובין היתר על מוצרי החלב.
מדובר בחוסר תיאום ממשלתי. משרד האוצר פועל ללא תיאום ובניגוד לתקנון עבודת הממשלה.
הניסיון לנתק את ענף החלב ממוסד ההתיישבות ובתוך כך לחרב את הרפתות בגבולות מדינת ישראל אשר הן הבסיס לבטחת ביטחון המזון הלאומי בכל שעותיה הקשות של מדינת ישראל, מגיעה לשיא השיאים, במהלכים חד צדדיים שמבצע משרד האוצר, עת צפוי לפרסם היום טיוטת צו לפתיחת יבוא גבינות קשות, כחלק מנקמה בין המשרדים וזאת לאור אי כיבוד עבודה בין ממשלתית תקינה כנדרש על פי תקנון עבודת הממשלה.
מי שמרוויחים מהיבוא הם בעיקר היבואנים ורשתות השיווק, ולא הצרכנים. הרווחים נתקעים בדרך למדף, בעוד שההבטחה להוזלת מחירים לא מתממשת. בבדיקה שערך לאחרונה המשרד מראה כי במוצרים מיובאים פערי התיווך בין עלות הייבוא למחיר לצרכן מגיעים למאות אחוזים. רק לשם ההמחשה, הצרכן משלם היום 153% יותר על ענבים טריים מיובאים.
הפער בין מחיר החלב במדינות ה-OECD לישראל מקורו לא בייצור החקלאי אלא במקטעי עיבוד במחלבות, שיווק וקמעונאות ובכך שבישראל יש מע"מ מלא על מוצרי בסיס בעוד שבמדינות רבות המע"מ עומד על בין 0% ל-7% בלבד.
בנוסף, הגורמים העיקריים לפער במקטע המחלבות טמון בענייני כשרות, פסי ייצור וריכוזיות, ואילו הגורם העיקרי לפער במקטע השיווק והקמעונאות הינו ריכוז שוק גבוה. על פי ה- OECD מרבית המדינות המפותחות מייצרות לעצמן את החלב ומוצריו, ורק 7% מהיצור העולמי נסחר בין מדינות. יתרה מזו, מדינות מפותחות נותנות תמיכות ישירות לרפתנים כדי להבטיח המשך יצור מקומי של חלב.
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
◼️ צרכנות ומבצעים: חדשות, מה חדש על המדף, מה יורד מהמדף? בווטסאפ לחצו כאן
