הברייתא (גיטין נ"ז ב') מספרת שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק. הכוונה לרב שמואל בן שילת (עין יעקוב) שהיה מחנך דגול ומסור ונאמן לתלמידיו. אמורא מהדור הראשון והשני חי במאה השלישית לספירה והיה מתלמידי רב. חז"ל מקשים מהמכילתא בסוף פרשת בשלח האוסרת קבלת גרים מזרע עמלק כמו המן הרשע? הרב ירחמיאל זלעצער ליקט כמאה תירוצים לקושיא זו.
אזרח מדינת ישראל שאינו יהודי על פי ההלכה, אם ירצה רשאי לפנות בבקשה להתגייר בבתי הדין הרבניים האזוריים הממלכתיים ואם יעמוד במבחנים יקבלוהו. אלא מאי? – הדיינים הנוהגים על פי שיטת בית שמאי אינם יכולים מקצועית לקבל את רוב רובם של הפונים.
מדינת ישראל הקימה במשרד ראש הממשלה את בתי הדין המיוחדים לגיור האמורים לנהוג על פי שיטת בית הלל. אין ספק הם עושים מלאכתם נאמנה אעפ"כ עדיין קיימים רבנים שאינם מוכנים להשיא בחופה וקידושין את המתגיירים בבתי דין אלה וטעמיהם עמם. רבנים אלה אינם מכירים בהם כיהודים. כמענה לכך באה הרבנות הראשית לישראל ואישרה לדיינים המגיירים הרשאה לפתיחת תיקי נישואין ואישר להם להשיאם בחו"ק כדמו"י.
כזכור, בית הדין הרבני הגדול פסל באופן גורף את כל מי שהתגיירו בבית דינו של הרב חיים דרוקמן. אפילו פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, המכיר בכל הגיורים שנעשו בצה"ל, גרר מחאה וביטול מצד רבנים שאינם סוברים כמותו. לכן הגיע העת שהרבנות הראשית לישראל תאפשר לרבני העיר שהם גם משמשים כרשמי נישואין, לברר יהדות ובעת הצורך גם לגיירם כהלכה.
אין לי ספק שלו לא היו עוקפים את הרבנות המקומית לא היינו "זוכים" לפסיקת בית המשפט העליון. בכוח סמכותם של הרבנים המקומיים המכהנים כרשמי הנישואין, לרשום או שלא לרשום לנישואין גרים השוחרים לפתחם ומבקשים להינשא. הם מוסמכים גם להחליט מי התגייר כהלכה ומי לדעתם ההלכתית לא.
ישנם רבנים הרואים בחובה לאהוב את הגר מצות עשה מן התורה ככתוב "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י' י"ט) כמו החובה לשמור שבת. וישנם הרואים בגרים סכנה לאחדות ישראל וטוענים שקשים גרים כספחת לישראל.
לפני כאלפיים שנה פנה נוכרי להלל וביקש להתגייר – גיירו. פנה לשמאי – דחהו. הפוסקים כבית שמאי, לא יעסקו בגיור גם אם חוק הגיור האזרחי או חוק הגיור בצה"ל יחקק בכנסת כחוק יסוד, כנהוג בבתי הדין הרבניים האזוריים. רבנים אלה, מכירים בגר כ"גר צדק" אך ורק אם מצאוהו מקיים תרי"ג המצוות הלכה למעשה ומקפיד על קלה כבחמורה.
לכן כשיבקשו הגרים לבוא בברית הנישואין, טוב יעשו אם יפנו לרבני העיר הפוסקים כבית הלל. רב העיר (רב עירייה או מועצה מקומית) חי בתוך הקהילה והשפעתו רבה על תושבי עירו הנוכרים המבקשים לקבל על עצמם את הדת היהודית ולהתגייר. הם יאמרו להם מה שהלל אמר לגרים שבאו להתגייר אצלו: כל מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך – זו התורה כולה והשאר צא ולמד.
רבנים אלה, יעשו ככל שיש לאל ידם לסייע ביד אלה שמתוך אמת ואמונה מבקשים להצטרף לעם היהודי. יכירו בכשרות הגיור וישמחו לחתן אותם כדת משה וישראל. יסייעו מתוך אהבה גם לגרים המתקשים לקיים את כל תרי"ג המצוות לדקדוקיהם ופרטיהם קלה כבחמורה. רבני עיר אלה יודעים שחובה לאהוב את הגר ומצווה לקרבו. המדרש מגלה שמי שבא להתגייר מוכח שאבות אבותיו עמדו על הר סיני. הם גם יודעים שאי אפשר לבטל גיור שנעשה כהלכתו, גם אם המתגייר שב לסורו, כפי שארע לגרי שלמה ושמשון.
היום עומדות בפני הרבנים המקומיים רשמי הנשואין שתי אפשרויות; לפסול את המתגיירים פסילה גורפת לדחותם ולדוחפם הישר אל זרועות התנועה הרפורמית או לקרבם בעבותות אהבה ולקבלם כבנים לאברהם אבינו עליו השלום. רבני העיר ורק הם מוסמכים להכריע בשאלה: האם להכיר בגיורים המאושרים ע"י הרבנות הראשית לישראל או לפוסלם.
לכן, טוב תעשה מועצת הרבנות הראשית לישראל תבטל את ההנחיות שהוציאה לרבני העיר; להפנות לבית הדין הרבני האזורי כל מי שיהדותו או יהדותה מוטלים בספק לבירור יהדותם, ואין להשיאם ללא אישור יהדותם מבית הדין הרבני האזורי ולאפשר לרבני העיר לברר יהדות ולגייר כהלכה.
(צילום ארכיון)
