במידה והעם ישוב ויבחר בראש הממשלה החשוד בפלילים, לא יהיה בכוח בית המשפט למנוע ממנו להרכיב את הממשלה הבאה יען כי רצון העם גובר על דעת מערכת רשות האכיפה. העם רשאי להעלים עין מכתבי החשדות. חכמת ההמונים גוברת אפילו על השכל הישר. אם רוב בעם מאמין שראש הממשלה זכאי אין בית המשפט רשאי לפסוק אחרת. אם העם סבור שראש הממשלה זכאי אי אפשר להעמידו למשפט. המלך יחשב זכאי לכל הפחות עד אחרי תום כהונתו. בימינו, דין מלך חל על השליט האחראי לביטחון ישראל. ידוע גם דין המשנה (רפ”ב סנהדרין ח”י א’) “מלך לא דן ולא דנים אותו”. אין בנמצא בית משפט היכול לדון אותו הן הוא הריבון הוא המחוקק. ניתן להדיח ראש ממשלה מכהונתו רק על פי החוק. תפקיד זה אינו נתון בסמכות בית המשפט העליון.
מכאן שרצון העם מקנה לנבחר חסינות כל עוד הוא מכהן בתפקיד. ידוע הפתגם העממי: אם צריכים לגנב מורידים אותו אפילו מעץ התליה. צריך לזכור שראש הממשלה חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט. אל לה לרשות האכיפה, המחויבת להילחם בשחיתות השלטונית, לבצע הפיכה שלטונית או אפילו לתת יד למבקשים להפילו משלטונו בלי בחירות כחוק. אין למערכת האכיפה מנדט להתערב או להפוך את רצון העם המתבטא בתוצאות הבחירות. לכן, טוב יעשה היועץ המשפטי אם ידחה את הגשת כתבי האישום לאחר תום כהונתו. אין לרשות האכיפה הסמכות לפגוע ברצון העם. יסוד היסודות במדינה יהודית דמוקרטית הוא צו התורה “אחרי רבים להטות”. העם בעצמו ולבדו בוחר לעצמו את המנהיג, וברצונו רשאי להחליפו בתום הקדנציה.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (משפט כהן סי’ קמ”ד) קבע על פי הר”ן: כיום, אין מלך בישראל ומשפטי המלוכה עברו לכנסת. היא מחוקקת את החוקים. על פיה מתקיימת החברה הישראלית בצדק ושוויון. כיום אין מלך ומשפטי המלוכה חלים על מנהיג האומה. תקפותם ההלכתית מתקיימת בתנאי שאין הם סותרים את משפט התורה אלא משלימים אותה. לפי ההלכה שדינא דמלכותא דינא.
“שום תשים עליך מלך” (דברים י”ז ט”ו). הרמב”ם פסק: זו מצות עשה. בני ישראל ניצטוו עם כניסתם לארץ למנות להם מלך. “אשר יבחר ה’ אלוהיך בו” מפרש (שם) הרמב”ן: על דעת המפרשים שיש למנות את המלך על פי נביא או במשפט האורים… ובספרי כתב: מת המלך מנה אחר תחתיו. כיום, אין נביא בישראל ולא אורים ותומים ולכן קובע הנצי”ב מוולוז’ין שרצון העם למנות לעצמם מנהיג הופך מינוי זה למצווה. הרמב”ן מבאר “אשר יבחר ה’ ” שעלינו למנות מלך “אשר יהיה נגזר משמים שימלוך“. הרב שלמה גורן סבר שהיום מותר לעם לבחור ראש ממשלה או כל שלטון לא מלוכני. מדיני המלוכה תהא ברת תוקף מבחינת ההלכה.
“נצטווינו למנות עלינו מלך מישראל שיקבצנו כולנו וינהיגנו כחפצו” (חינוך מצוה תצ”ז) ככתוב בתורה (דברים י”ז, ט”ו) “שום תשים עליך מלך”. זו מצוות עשה (ספרי). משורשי המצווה: שיהיה לעם לראש ולקצין איש אחד כי לא יתקיים ישוב העם בשלום בלתי זה. מספרי הנבואה למדנו שלהיות אנשים רבים לראש במקום אחד זו קללה.
המשטר במדינת ישראל, מדינה יהודית דמוקרטית, המנהיג נבחר ע”י העם. ככתוב (שמות כ”ג ב’) “אחרי רבים להטות”. אם קימת מחלוקת בין החכמים הולכים אחרי דעת הרוב אם להיתר אם לאיסור (תוספתא ביצה פ”ב הי”ב). מעשה; נפלה מנורה בליל יו”ט “ועמד רבי עקיבא וזקפה. אמר לו רבן גמליאל: עקיבא מה לך אתה מכניס ראשך בין המחלוקות. אמר לו: לימדתנו אחרי רבים להטות אע”פ שאתה אוסר הם מתירים והלכה כדברי המרובין“.
אחת הסיבות למצב העגום אליו נקלעה המערכת הפוליטית בישראל הוא אי הקפדה על כבוד ראש הממשלה. זכותו של האזרח לבחור במי שלבו חפץ. בכל מקרה, גם אם האיש שלך נבחר והתאכזבת ממנו אסור לך לקללו. זכות עומדת לך שבתום הקדנציה תשנה דפוס הצבעתך. כל אזרח חייב בכבודו כל עוד הוא בתפקיד. עבירה חמורה עובר כל מי שפוגע בכבודו. הן כוחו וסמכותו של הנבחר לפעול ולעשות נובעת מהיוקרה שמוקירים אותו.
בעל החינוך (מצוה ע”א) כתב “נצטווינו שלא לקלל את הנשיא” ככתוב בתורה (שמות כ”ב, כ”ז) “ונשיא בעמך לא תאור”, ובא הפירוש שהנשיא זה המלך, ואמנם זה הלאו כולל את המנהיג כמו במשטר שלנו ראש הממשלה. ראש המדינה או ראש סנהדרי גדולה. לפי שכונת הכתוב להזהירנו על כל מי שהוא ראש שררה על ישראל בין ממשלת מלכות בין ממשלת תורה.
משרשי המצוה, לפי שאי אפשר לישוב בני אדם מבלי שיעשו אחד מביניהם ראש על האחרים לעשות מצוותו ולקיים גזרותיו, מפני שדעות בני אדם חלוקים זה מזה ולא יסכימו כולם לעולם לדעת אחת לעשות דבר מכל הדברים, ומתוך כך יצא מביניהם הביטול והאסיפה בפעולות.
על כן צריכים לקבל דעת אחד מהם אם טוב ואם רע, למען יצלחו ויעסקו בעסקו של עולם, פעם ימצא בעצתו וחפצו תועלת רב ופעם ההיפך, וכל זה טוב מן המחלוקת שגורם ביטול גמור. ומאחר שהממונה לראש סיבה אל התועלת שאמרנו, הן שהוא הגדול להדריכנו בדרכי הדת או הגדול במלכות לשמור איש מרעהו שתקיף ממנו, ראוי הדבר וכשר שלא נקל בכבודו, וגם שלא לקללו אפילו שלא בפניו, וכל שכן בפני עדים, כדי שלא נבוא מתוך כך לחלוק עמו, לפי שההרגל הרע שאדם מרגיל עצמו בינו לבין עצמו הוא סוף מעשהו, והמחלוקת עליו כבר אמרנו ההפסד הנמצא בשבילו. חייבים לבחור מנהיג, ראש המדינה, שיקבל את ההחלטות, יען כי כשם שפרצופיהם של בני האדם שונים זה מזה כן דעותיהם. באין מנהיג איש הישר בעיניו יעשה והמחלוקת רעה יותר אפילו ממנהיג רע. העם בוחר את ראש הממשלה והעם והוא לבדו רשאי גם להחליפו.
