דין מורד במלכות חל על הפועל להפלת הממשלה בשעת מלחמה
האגדה מספרת; משה רבנו כשהיה קטן הביאתו בת פרעה לאביה, והיה פרעה מחבקו ומנשקו, נטל משה עטרה מעל ראשו וזרקה לארץ. אמרו חרטומי מצרים: אין זה אלא סימן מורד במלכות". ללמדך שהסרת הכתר מעל ראש פרעה מוכיח על אי נכונות משה להכיר בממשל פרעה (פסיקתא שמות ד' י').
בממשל דמוקרטי חייבת גם האופוזיציה לכוף ראשה אל מול הממשלה הנבחרת אם טובה היא אם רעה. חלילה, אם איש הישר בעיניו יעשה עלולה להתקיים בנו נבואת הנביא ישעיה "נ֣וֹעַ תָּנ֤וּעַ אֶ֙רֶץ֙ כַּשִּׁכּ֔וֹר וְהִֽתְנוֹדְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶ֙יהָ֙ פִּשְׁעָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה וְלֹא־תֹסִ֥יף קֽוּם" (כ"ד כ').
הרב א"י הכהן קוק קבע: לממשלת ישראל שנבחרה כחוק דין מלך. דינא דמלכותא דינא. חובה לציית לחוקי המדינה כשם שמצייתים לחוקי התורה. הרמב"ם פסק שהממרא את פי המלך או המבזה את המלך או מחרפו דינו כמורד במלכות והמלך רשאי לנקוט בפעולות לתיקון העולם כפי מה שהשעה צריכה לו (הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"ג ה"ח).
עוד פסק הרמב"ם שמתפקידי המלך להוציא את העם למלחמה ובמיוחד מלחמת מצווה כמו "חרבות ברזל" להצלת ישראל מיד צר הבא אליהם. נמצא שכל הפועל להפלתה פוגע במשילות ועלול חלילה לגרום לתבוסת ישראל.
המן סיפר לאחשוורוש "וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכָּל־עָ֗ם וְאֶת־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם. אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִכָּתֵ֖ב לְאַבְּדָ֑ם וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֜ים כִּכַּר־כֶּ֗סֶף אֶשְׁקוֹל֙ עַל־יְדֵי֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה לְהָבִ֖יא אֶל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ".
גם סינוואר סיפר לעזתים ראו והביטו בטלויזיה של מדינת ישראל איך הממשלה איננה מושלת וזה הזמן לכבוש אותה ולרשת בתיהם. אשליה זו שחמאס מכר לעזתים עלו לנו בקרבנות רבים ממיטב בנינו ובנותינו. הנה כי כן, כל אזרח המבקש להפיל את הממשלה ולעצור את המלחמה מעניק רוח גבית לשונאי ישראל המחפשים כל הזדמנות להשמידנו.
חייל היוצא לקרב חייב לעשות הכל כדי להביא את הניצחון וזה לשון הרמב"ם שפסק לנכנס בקשרי המלחמה "ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זיכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה, וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו, ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל" (הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"ז ט"ו).
◼️ חדש! לקבוצת חדשות בווטסאפ – דת ומסורת לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
