היו ממשלות יקרות לצערנו – ואולי יהיו עוד, קשה לבוא לחבר כנסת ותיק או מפלגה שהבטיחה משהו לבוחריה ולדרוש מהם לא להיות שרים או פחות שרים – אבל מכל הטירוף שנהיה פה וכל מיני שרי במבה קולה בשקל / בשקר כמו בממשלה המנופחת האחרונה, אתם בטוחים שאין מקום ל”לשר עינייני אילת והערבה”?
הנה דוגמא מובהקת: כ-30 מיליארד ש”ח זה האומדן שמדברים עליו במידה ורוצים לחבר את תל אביב לאילת. אולי אפילו יותר. מדובר בסכום מטורף שמאוד קשה להוציאו בתקופה כזו. שלא תטעו, זה לא שלמדינת ישראל חסר כסף – אנו מדינה מאוד עשירה, אבל מבחינה כלכלית בטווח הארוך יהיה לא קל להוציא סכום כזה – והעולם מטורף היום, “אין לדעת מה יהיה עוד חודשיים” – ציטוט של בנימין נתניהו בתקופת משבר הקורונה שעדיין לא חלפה.
אז מה לגבי “רכבת הערבה” למשל? רכבת שתצא מצומת הערבה עד אילת, עם תחנות שכבר ידועות. רכבת הערבה תיתן מענה למחסור ומגוון העבודה שחסר באזור הזה. אין צורך לשפוך 30 מיליארד ש”ח לרכבת מתל אביב לאילת על ההתחלה. אפשר גם לעשות זאת בחלקים, הערבה מאוד רחבה ועמוקה, יש מקום גם לתחנות רכבת, מוסכים, בדיקות לקרונות, בטיחות וכדומה.
העלות היא מאוד מורכבת כי יש שטחים לאורך מדינת ישראל השייכים לבעלות פרטית והם ידרשו המון, אבל בטווח הארוך זה אכן משתלם, ויחזיר את ההוצאה בתוך כמה שנים. רכבת מצומת הערבה עד אילת אמורה לעלות כ-8 מיליארד ש”ח פחות או יותר, והכי חשוב: תארו לעצמכם כמה תאונות דרכים נחסוך בכביש 90 המסוכן הזה בטווח הארוך, כאשר יהיו פחות ופחות רכבים / אופנועים / אוטובוסים וכדומה.
יש מלחמת עולם למי שלא יודע. זה נקרא “מלחמת הסחר העולמי” – ודווקא מדינת ישראל במיקומה יכולה להיות תועלת עילאית – למשל: להיות תחנת הסחר העולמי, ההאנגר של העולם או המחסן של העולם, תחנת מעבר לאסיה אפריקה ואירופה – ובשביל זה צריך שנהיה “מדינה מרושתת” מקריית שמונה עד אילת קרי מדינה מחוברת בתחנת רכבת משא ורכבת אזרחית – היא חלק מהפיתרון.
עוד דוגמה טובה לחשיבות “שר לענייני אילת והערבה” היא היכולת לדחוף ולהעמיק את נמל אילת שנכון לעכשיו מאוד מוגבל, ורק ספינות ספצפיות יכולות להיכנס לשם. הרבה ספינות ממשיכות לכיוון תעלת סואץ כך שנמל אילת בפרט ומדינת ישראל בכלל – מפסידות המון כסף והשקעות זרות בטווח הארוך.
הסכמי השלום עם מדינות מאפריקה ואסיה, כגון סודן והאמירויות יכולים להעיף את אילת באוויר ואת כל הערבה לעושר ואושר עד אין קץ, כולל המשך הפיכת אזור התעשיה באילת להאנגר של ישראל לסחורות שעוברות מצפון לדרום או ממזרח למערב ברחבי הגלובוס. אילת והערבה בהגדרתן תהיינה “תחנות סחר עולמיות” ויהיה אפשר להעביר את סחורה למדינות שזקוקות לזה, כמו אוכל / מוצרים רפואיים / טכנולוגיה / מדע ואנרגיה.
לסיכום, הכח של מדינה בא לידי ביטוי במשולש זהב: היכולת לייצר, לייצא ומשאבי טבע… משולש הזהב הזה יכול לתת פיתרון לכל מדינה כשהיא במשבר פנימי / משבר חיצוני / משבר עולמי בדיוק כמו המשבר של ימינו – “מלחמת הסחר העולמי”. אילת יכולה להיות פיתרון מצויין גם ברמה הלאומית והבינלאומית – נקודה למחשבה לממשלה החדשה. הצלחתה היא הצלחתנו.
