הדס אזולאי, מנכ"לית עמותת "טניס לכולנו", רווקה ואם לילדה בת 7, חולמת על הרחבת פעילות העמותה לכלל הארץ מדרום ועד צפון. משפחתה – משפחת אזולאי – הינה משפחה וותיקה ומוכרת מאוד בעיר אילת, ובבעלותם משרד תיווך בעיר. היא כבר עזבה את העיר למרכז הארץ, אך משם היא מקווה לטפח את התחום גם בעיר ילדותה. "בכל הזדמנות שיש לי אני מגיעה לאילת, כאן המשפחה שלי גרה, השורשים שלי, כאן התחלתי את קריירת הטניס שלי ואני חבה רבות לעיר".
איך עברה עלייך השנה, בצל הקורונה?
"השנה התחילה בצורה מעולה דווקא עם פעילויות חדשות ומרגשות שיזמנו במסגרת העמותה. לצערי במרץ דאשתקד הכל נעצר, תקציבים הוקפאו, הסגרים עצרו את פעילויות הספורט דווקא אצל האוכלוסייה שהכי זקוקה להם במדינת ישראל. ידוע שספורט מסייע להתמודד עם מצבים שונים, עוזר להעצמה ולתחושת מסוגלת – ולצערי המדינה לא השכילה לנסות למצוא מתווה לספורט. עם הסגר השני השכילו להבין כי בעלי צרכים מיוחדים אכן זקוקים למסגרת וכך לשמחתי חזרתי לאמן, מתאמנים ובהם גם שחקנית טניס הנמצאת לקראת אליפות וגם ילדה מתוקה בבית שלומדת בזום. מאחר והעמותה בראשית דרכה יש הרבה עשייה סביב – החל מבירוקרטיה ועד גיוס כספים באופן אקטיבי לטובת מלגות לילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים ושילובם במסגרת הטניס עם ילדים מהחינוך הרגיל".
כיצד משלבים ניהול קריירה ואימהות יחידנית בזמן שכזה?
"ניהול קריירה ואימהות יחידנית זה בהחלט להיות פעלולנית, זה דורש ממני יכולות רבות והרבה יצירתיות בכדי לנהל ולתפקד על הצד הטוב ביותר במגרש, במשרד ובבית. בימים כתיקונם אני נמצאת לעיתים מחוץ לבית, אם זה על המגרש או בענייני העמותה המנהלתיים, כך שלכל דבר יש גם צד חיובי, זכיתי לבלות זמן איכות ארוך, הדוק וטוב עם בתי. תוך ג'ינגול בין לא מעט משימות, הרצאות שהעברתי בזום ואף מינוי חדש שקיבלתי לאחרונה הדורש אף הוא את תשומת ליבי כיו"ר בוועדה בעלי צרכי מיוחדים באיגוד הטניס בהתנדבות".
פסח 2020 ביחס לפסח 2021 – איך את חושבת שייחגג?
"לאור משבר הקורונה והניהול המעורב בפוליטיקה, החיים של כולנו השתנו לטוב ולרע. אני מקווה מאוד בנימה אופטימית שכולנו נחגוג עם המשפחה המורחבת. ולא כפי שחגגנו בשנה שעברה".
