news08.net/ads.txt

לפתוח את בתי התפילה ומוסדות החינוך | אפרים זלמנוביץ, הרב הראשי של מזכרת בתיה

מדינת ישראל מאפשרת את הפעלת מערכת הביטחון ואת מערכת הבריאות ועוד על אף חששותיה מהתפשטות הקורונה. חיוניות מערכת החינוך איננה פחותה מהם לכן יש להשקיע את התקציב הנדרש ולהשיב מיד את כל התלמידים אל ספסל הלימודים בכפוף להקפדה על הנחיות התו הסגול.

אמר משה רבינו (דברים ד’) “ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירישתם את הארץ…. ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה“. חינוך מעל לכל.

רבינו סעדיה גאון אמר: אין אומתנו אומה אלא בתורותיה; תורה שבכתב ותורה שבעל פה. הבה נישא את החינוך על ראש מעיינינו. חובה לאפשר חינוך אישי לכל תלמיד ותלמיד כפי כוחו ובנין גופו (רמב”ם) גם בשגרת קורונה בזהירות המתבקשת כדי להימנע מהדבקה. זה חמצן החיוני לחיזוק וחוסן נפש האומה.

שואלת הגמרא: מה עדיף תלמוד או מעשה? נמנו כולם ואמרו “תלמוד  גדול שמביא לידי מעשה” (קידושין מ’ ב’). “ולא עם הארץ חסיד” (אבות פ”ב) ללמדך שחינוך לתורה ומצוות מחנך להבחנה בין טוב ובין רע ומכווין אותנו לסור מרע ולעשות אך טוב וללכת בדרכי ישרים ואמת. סגירת מוסדות החינוך למשך שנה תמימה מחשש הדבקות בקורונה גורמת לביטול תורה היא אם כל חטאת.

לקראת הסגר הראשון, בעצת הרופאים ועל פי הנחיות משרד הבריאות, הוריתי מדינא דמלכותא דינא על סגירת בתי הכנסת. חייבתי תפילת יחיד איש איש בביתו. בתפילת רבים ברחובה של עיר ראיתי כצורך טבעי של רבים וטובים לקיים תפילה במנין כבשגרה. הגם שסברתי שתפילת יחיד עדיפה על תפילה בציבור ברחובה של עיר. אישית התפללתי ביחיד כל עוד בית הכנסת היה סגור.

ברור, שבימי שגרה חובה להתפלל במנין בבית הכנסת במקום הקבוע לו. דוד המלך אמר: “ואני תפילתי לך ה’ עת רצון” (תהילים י”ד ס”ט). שואלת הגמרא (ברכות ח’ א’) אימתי היא עת רצון? – בשעה שהציבור מתפללים. המדרש אומר (דברים רבה ב’) תפילת הציבור אינה  חוזרת ריקם לעולם.

“אמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמצלי בבקעה” (ברכות ל”ד ב’). הכוונה למקום ציבורי פרוץ לכל רוח, משום שאין כל אפשרות להתפלל שם בכוונה, וכידוע המתפלל תפילה ללא כוונה דומה לגוף בלי נשמה. רחמנא לבא בעי. בורא עולם מבקש תפילה שלימה כזו היוצאת מלב תמים ונשבר. לרמה רוחנית רגשית כזו ניתן להגיע במקום צנוע כמו בתוך בית כנסת, בית האלוהים, בית מקדש מעט. קדושת המקום גופא משרה על המתפלל אימת מלך ויראת שמים (רש”י).

אין דומה המתפלל בבית הכנסת שהוא מקום צנוע המיועד לתורה ותפילה,  למתפלל בשדה הפרוץ לכל רוח. המתפלל ברחובה של עיר חוטא בהסחת דעת אם מפני עוברי דרכים (תוס’) אם מפני שחסרה הקדושה המאפשרת כוונת הלב. לדוגמא; המניח תפילין ימשש תפיליו כל זמן שהם עליו “שלא יסיח דעתו מהר אפילו רגע אחד” (רמב”ם הלכות תפיליו פ”ד הי”ד). המסיח דעתו מהתפילה זו דרך גאווה וחוצפה, מתגאה בכוחו לכווין לבו ולא יסיח דעתו.

הרמב”ם והרי”ף סוברים: מצוות צריכות כוונה מדרבנן אבל מדאורייתא יצא ידי חובתו גם ללא כוונה. דוד המלך אמר (תהילים פ”ג ג’) “לבי ובשרי ירננו אל אל חי” ללמדך שחובה לחוש את התפילה כלומר להפנות את כל הכוחות והחושים אל התפילה. דוד מלך מתאר את תפילתו “כל עצמותי תאמרנה ה’ מי כמוך” (תהילים ל”ח י’). כוונת האיברים ראשיתה בכוונת הלב (עלי תמר תרומות פ”ח). אמר רבי יצחק: לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה” (שבת ל”ב א’).

אמר רבי יוחנן: בשעה שבא הקב”ה לבית הכנסת ולא מצא עשרה גברים מתפללים הוא מיד כועס. לכן אמר רבי יהושוע בן לוי: לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה להימנות על עשרת הגברים הראשונים ואפילו אם נוספים מאה מתפללים זוכה לקבל שכר כנגד כולם (ברכות מ”ז ב’).

מי ששכח להתפלל בזמן יש לו תשלומים. לדוגמא, שכח להתפלל תפילת שחרית ישלים במנחה אבל המתפלל ללא כוונה אין לו תשלומים. יש מי שכתב שאסור להתפלל בבקעה; בחצרות או ברחוב הכוונה רק לתפילת יחיד אבל לא לתפילה בציבור. יוצא דופן התפילה ברחבת הכותל המערבי שלעולם אין השכינה זזה מהכותל המערבי (שמות רבה ב’).

“הנה זה עומד אחר כותלנו” (שה”ש ב’ ט’) הכוונה לכותל המערבי שהקב”ה נשבע שאינו חרב לעולם ואכן מחורבן בית שני ועד עצם היום הזה, במשך אלפיים שנה התפללו יהודים מכל קצוות תבל – “ותחזינה עינינו בשובך לציון” – וכיוונו ליבם לציון וירושלים ואל הכותל המערבי שריד בית מקדשינו.

לו הממשלה היתה נמנעת מלהטיל סגר על המשק ועל מוסדות החינוך ומתמקדת בעטיית מסיכות ושמירת מרחק, היא היתה חוסכת מיליארדים שניתן להשקיעם בתפעול ושדרוג מוסדות הבריאות והחינוך בכפוף להנחיות התו הסגול. יותר מחלקות בבתי חולים לטיפול בחולי הקורונה. יותר כיתות לימוד ליותר קבוצות קטנות של תלמידים. לימודים בקפסולות. בכפוף לזהירות הנדרשת בימים אלה יש לעצור את המגיפה ולא את המשק וחשוב לא פחות לאפשר לתלמידים לשוב אל ספסל הלימודים והמתפללים לבתי התפילה.

המתפלל צריך לעמוד באימה רתת וזיע. “ת”ר המתפלל צריך שיכוין לבו לשמים. אבא שאול אומר: סימן לדבר “ה’ תכין לבם תקשיב אוזנך” (ברכות ל”א א’). וזה יסוד קדום ועיקרי של התפילה. “ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגיפה” (תהילים ק”ו ל’). פנחס התפלל אל שופט העולם שידון אותנו לכף זכות.

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן