אם אדם מחוסר הכרה מגיב לריח באמצעות שינוי דק בדפוס הנשימה שלו – הוא צפוי לשוב להכרה. זו המסקנה העולה ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם בבית-החולים השיקומי לוינשטיין. לפי ממצאי המחקר, המתפרסמים היום.
בכתב-העת המדעי נייצ'ר, 100% מפגועי הראש מחוסרי ההכרה, שהגיבו למבחן ריח שפיתחו החוקרים, שבו להכרתם במהלך תקופת המחקר שנמשך כארבע שנים. המדענים סבורים כי בדיקה פשוטה וזולה זו יכולה לסייע לרופאים לאבחן פגועי ראש ולהתאים להם תוכנית טיפול ההולמת את מצבם.
לאחר פגיעה מוחית חמורה, לא תמיד אפשר לקבוע מה מצב הכרתו של פגוע הראש, ומבחני ההכרה הנהוגים כיום עלולים להוביל לאבחון שגוי בקרב כ-40% מהמקרים. "לאבחון שגוי עלולה להיות משמעות קריטית עד כדי החלטה לנתק אדם ממכשירים תומכי חיים", אומרת מובילת המחקר, ד"ר ענת ארזי. "גם ברמת הטיפול השוטף, אם סבורים שאדם מחוסר הכרה ואינו מרגיש דבר, הרופאים עלולים שלא לתת לו את משככי הכאבים שהוא כה זקוק להם". המחקר החל במהלך לימודי הדוקטורט של ד"ר ארזי בקבוצת המחקר של פרופ' נעם סובל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע ונמשך במסגרת המחקר הבתר-דוקטוריאלי שלה במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג'.
מבחן ההכרה שפיתחו החוקרים – בשותפות עם ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות בבית לוינשטיין – מבוסס על העיקרון שלפיו הנשימה שלנו משתנה בתגובה לריח; כך למשל, ריח לא נעים יגרום לשאיפות שלנו ליהפך לקצרות ולרדודות יותר. תגובות אלה מתרחשות גם מבלי שנהיה מודעים לכך – בין שאנו ערים או ישנים.
במחקר נבחנו 43 פגועי ראש המאושפזים בבית לוינשטיין. החוקרים קירבו לאפם של הנבדקים צנצנות המכילות ריח נעים של שמפו, ריח דגים סרוחים וצנצנת ללא ריח כלל, ומדדו באמצעות צינורית את נפח האוויר ששאפו דרך האף בתגובה לריחות; כל צנצנת הוצגה עשר פעמים בסדר אקראי. "באופן מדהים, כל החולים שסווגו 'צמחים', אך הגיבו למבחן ההרחה, שבו בהמשך להכרה, ולו מינימלית. בחלק מהמקרים התוצאה במבחן ההרחה הייתה הסימן הראשון שהמוח של מטופלים אלה עומד להתאושש – ותגובה זו נצפתה ימים, שבועות ואפילו חודשים לפני סימנים אחרים", אומרת ד"ר ארזי. בנוסף, כ-91% מהמטופלים, שהגיבו למבחן ההרחה סמוך לפגיעה המוחית, נותרו בחיים במהלך תקופת המחקר, בעוד 63% מהמטופלים שלא הגיבו למבחן ההרחה מתו.
"היתרון של בדיקת הריח הוא הפשטות, הזמינות והעלות הנמוכה שלה", מסבירה ד"ר ארזי. "אפשר לערוך אותה ליד מיטת המטופל, מבלי לטלטל אותו – ולמעשה, כבר כיום מצוידים בתי-החולים באמצעים זמינים לניטור הנשימה".
לדמיין משחק טניס
לאחר פגיעת ראש חמורה, אנשים עלולים להיכנס למצב של תרדמת – עיניהם עצומות ואין להם מחזורי שינה וערות. תרדמת נמשכת בדרך כלל כשבועיים, ולאחריה עשויים להיות שיפור מהיר וחזרה להכרה, הידרדרות שמובילה למוות – או מעבר למצב המוגדר "הפרעת הכרה". כאשר המטופל פוקח את עיניו באופן ספונטני, אך אין שום עדות לכך שהוא מודע לעצמו או לסביבתו, נהוג לסווגו "צמח". לחלופין, אם יתגלו סימנים עקביים כלשהם להכרה, גם אם מדובר בסימנים קלושים ולא יציבים, המטופל יסווג במצב של "הכרה מינימלית". המבחן המקובל כיום לאבחון רמת ההכרה הוא (Coma Recovery Scale (Revised, הבודק תגובות לגירויים שונים: מעקב בעיניים אחר אובייקט, הפניית הראש לצליל, תגובה לכאב וכן הלאה. מכיוון ששיעור האבחון השגוי בבדיקה זו עשוי להגיע עד 40%, מומלץ לחזור על המבחן חמש פעמים לפחות.
עם זאת, טעויות קורות גם כאשר חוזרים על המבחן שוב ושוב. "במחקר מוכר בתחום הכניסו מטופלת שעברה תאונת דרכים והוגדרה 'צמח' למכשיר MRI. החוקרים ביקשו ממנה לדמיין שהיא משחקת טניס, וראו כי הפעילות המוחית שלה דומה לפעילות מוחית של אנשים בריאים כשמבקשים מהם לדמיין משחק טניס. פתאום הם הבינו: 'רגע, היא שם. היא שומעת אותנו ומגיבה לפקודות שלנו. פשוט אין לה דרך לתקשר'. יש גם סיפורים ידועים על אנשים שסווגו כצמחים, אך כששבו להכרה, ידעו לספר לפרטי פרטים מה קרה סביבם בזמן שהיו כביכול מחוסרי הכרה", מספרת ד"ר ארזי. "מדובר באתגר קליני חשוב: לאבחן מהי רמת ההכרה של אדם שעבר פגיעת ראש חמורה. מבחן הריח שפיתחנו עשוי לסייע לרופאים להתמודד עם האתגר הזה".
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
