על פי תחזית הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בעוד כ-20 שנה, כלומר בשנת 2045, עתידות להיות מאובחנות כ-6,900 ישראליות עם סרטן השד וכ- 1,900 חולות כנראה ימותו מהמחלה.
על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה מכלל הנשים. עיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50. בכל שנה שיעור הגברים המאובחנים עם סרטן השד מהווה כאחוז אחד, רובם המכריע מעל גיל 50.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "ככל שסרטן השד מאובחן בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90% שכן הגילוי המוקדם מאפשר לשנות את מהלך המחלה. מספר הנשים המחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם והשיפור בדרכי הטיפול. מגיל 50, חשוב מאוד להקפיד על ביצוע ממוגרפיה בכל שנתיים. נשים שיש במשפחתן סיפור משפחתי של סרטן שד, חשוב מאוד שיעדכנו את הרופאה המטפלת על כך, שכן המידע אינו נמצא באופן אוטומטי בתיק הרפואי. כיוון שסיפור משפחתי עלול להוביל לסיכון מוגבר לחלות, מומלץ לנשים אלו התחיל מעקב רפואי בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר".
יצוין כי ב-1 בספטמבר נכנסה לסל הבריאות בדיקת דם לאיתור נשאות מוטציה בגן BRCA גם לנשים ממוצא אתיופי. על פי ההמלצה המעודכנת חיוני לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (חלקי או מלא) ולנשים אתיופיות לבצע בחינם בקופת החולים, בדיקת דם פשוטה לאיתור הנשאות למוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2. נשים נשאיות נמצאות בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, אך השתתפות בתוכנית מעקב לנשאיות ושימוש בדרכי מניעה שונות, כמו ניתוחיים מניעתיים, יכולים לצמצם את הסיכון לחלות, להעלות את הסיכוי לגילוי מוקדם במקרה של מחלה, ואפילו למנוע את ההתפתחות המחלה. על פי הדוח השנתי של הקונסורציום הישראלי שהוקם ופועל בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן, מעקב על פי ההמלצות יכול למנוע כ-280 מקרים של סרטן השד והשחלות מדי שנה בישראל.
בהערכה כללית, כמיליון ישראליות זכאיות לבדיקת הסקר, מתוכן (על פי נתוני הלמ"ס) כ-47,000-42,000 נשים ממוצא אתיופי.
דנה פרוסט, מנהלת מחלקת הסברה, מידע וקידום בריאות באגודה למלחמה בסרטן, הוסיפה כי: "הוכח שממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25%. התוכנית הלאומית היא לנשים מגיל 50 אחת לשנתיים. אך בנות 45 ומעלה יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגיל זה ולשקול לבצעה. לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) או ממוצא אתיופי, חיוני לבצע בדיקת דם לגילוי מוטציה בגן BRCA שניתנת לביצוע חינם דרך קופות החולים. מי שנושאת מוטציה בגנים אלה נמצאת בסיכון מוגבר מאוד לחלות בסרטן השד והשחלה ולכן חשוב לאתר את הנשאות בגיל מוקדם ולהתחיל להשתתף מגיל 25 בתוכנית מעקב ומניעה אשר יכולה להפחית את הסיכון לחלות".
מחקר חדש: צריכת שמן זית עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד
שמן זית, מרכיב מרכזי בתזונה הים תיכונית, עשיר בשומנים חד-בלתי רוויים ובפוליפנולים – חומרים שעשויות להיות להם השפעות מגינות מפני סרטן השד, אולם הדבר טרם נבדק מחקרית.
במחקר חדש בחנו חוקרים מאיטליה את הקשר בין צריכת שמן זית ובין הסיכון לסרטן שד בהתבסס על הנתונים של 11,442 נשים איטלקיות בגיל ממוצע של 55 ללא היסטוריה של סרטן, אשר מילאו שאלונים על הרגלי התזונה שלהן. על סמך התשובות שהשיבו המשתתפות הן סווגו לשלוש קבוצות: צריכה נמוכה של שמן זית (פחות מ-2 כפות ביום, כאשר כל כף מכילה 10 גרם שמן זית), צריכה בינונית (3-2 כפות ביום) וצריכה גבוהה (מעל 3 כפות ביום).
במעקב ממוצע של 13 שנים אירעו 295 מקרים של סרטן השד בקרב הנשים שהשתתפו במחקר. בניתוח התוצאות נמצא שנשים שצרכו שמן זית בכמות גבוהה היו בסיכון נמוך ב-29% לחלות בסרטן השד לעומת נשים שצרכו שמן זית בכמות נמוכה.
פילוח הממצאים לפי סוגי סרטן שד הראה שתוספת של כף שמן זית אחת ביום נקשרה לירידה של 68% בסיכון לסרטן שד שלילי להורמונים (– ER). כמו כן, נשים שצרכו כמויות גבוהות של שמן זית, בהשוואה לאלו שצרכו כמויות נמוכות, היו בעלות סיכון נמוך ב-46% לסרטן שד שלילי ל-2 HER.
החוקרים מסבירים כי שמן זית נחשב בריא בשל חומצות שומן חד-בלתי רוויות ופוליפנולים. חומרים פעילים אלה הם נוגדי חמצון בעלי השפעות נוגדות דלקת. ייתכן שהם מגינים גם מפני סרטן השד, ובמיוחד מפני הסוגים האגרסיביים יותר.
לסיכום, החוקרים מציינים כי אם יאוששו הממצאים במחקרים נוספים, רחבי היקף ואיכותיים, הם עשויים לתרום לעיצוב מדיניות בריאות הציבור שתקדם שילוב שמן הזית כחלק מאסטרטגיה תזונתית להפחתת הסיכון לסרטן שד.
המחקר פורסם בכתב העת European Journal of Cancer ב-24 במאי 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
מחקר חדש: הקשר בין תזונה מבוססת צמחים ובין הפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד
מחקר חדש של מדענים מהסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) וגופי מחקר נוספים בוחן את הקשר בין תזונה מבוססת צמחים ובין הסיכון לתחלואה בסרטן השד.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו מתוך המחקר האירופי הפרוספקטיבי לחקר סרטן ותזונה (EPIC), וכולל 258,343 נשים משבע מדינות באירופה, שעקבו אחריהן במשך חציון של 14.9 שנים. המשתתפות במחקר מילאו שאלונים שכללו שאלות על אורח החיים שלהן, לרבות הרגלי התזונה. מתוך התשובות הגדירו החוקרים שלושה מדדים לתזונה צמחית: מדד לכלל צריכת המזון הכולל תזונה צמחית (בריאה ופחות בריאה) ותזונה מהחי, מדד לתזונה צמחית בריאה ומדד לתזונה צמחית לא בריאה. תזונה צמחית בריאה כוללת מזונות כמו דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, שמנים מהצומח, תה וקפה. תזונה צמחית בריאה פחות כוללת מיצי פירות, משקאות ממותקים, דגנים מעובדים, תפוחי אדמה ומאכלים מתוקים. בנוסף, החוקרים הגדירו גם מדד של תזונה מהחי שכלל מוצרי חלב, ביצים, דגים ופירות ים, בשר ומוצרים אחרים מהחי. כל סוג תזונה קיבל ציון חיובי ושלילי, ועל סמך המידע שהופק מהשאלונים נקבעו מדדי התזונה של כל משתתפת ומידת ההיצמדות שלה לתזונה צמחית בכלל ולתזונה צמחית בריאה או לא בריאה בפרט.
מכלל המשתתפות במחקר, 10,805 אובחנו במהלך השנים עם סרטן השד, ונמצא כי בקרב נשים שצרכו יותר ממדד תזונה צמחית בריאה הסיכון לחלות בסרטן השד היה נמוך ב-11% לעומת נשים שמדד התזונה הצמחית שלהן היה נמוך יותר. כמו כן נמצא קשר בין צריכת תזונה צמחית כוללת (בריאה ופחות בריאה) ובין הפחתת הסיכון לסרטן שד, אם כי קשר זה חלש יותר. עם זאת, המחקר לא מצא עדות סטטיסטית מובהקת לכך שתזונה צמחית לא בריאה משפיעה על הסיכון לסרטן השד. עוד עלה מהמחקר שהקשר בין תזונה צמחית ובין סיכון מופחת לסרטן שד היה חזק יותר בקרב נשים לאחר גיל המעבר, אולם אחד ההסברים לכך הוא מדד מסת גוף (BMI) והיקף מותניים נמוך יותר.
החוקרים מסכמים שלמרות שנדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת את הממצאים באוכלוסיות אחרות, תוצאות המחקר מדגישות את התפקיד הפוטנציאלי של תזונה מבוססת צמחים, ובמיוחד תזונה בריאה מבוססת צמחים, במניעת סרטן השד. לממצאים השלכות על כל תת-הסוגים של סרטן השד, והחוקרים מדגישים את החשיבות הן של איכות המזונות הצמחיים והן של שמירה על משקל גוף תקין.
המחקר פורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology ביולי 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
נתוני סקר על סרטן השד שנערך בשנת 2024 בעקבות ה – 7 באוקטובר
על פי נתוני סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן אשתקד , מרבית הנשים הישראליות (86%) לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן מאז ה – 7 באוקטובר, כ-14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% טרם ביצעו אותן מאז. הביטול והדחייה היו של בדיקה אצל כירורג (49%), בדיקת ממוגרפיה (33%) וגם בדיקת אולטרה-סאונד (30%).
בסקר נשאלו המשתתפות גם לגבי אורח החיים המשפיע על הסיכון לחלות. על פי התוצאות, כ-49% ידעו כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד, כ-42% סברו כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות ו-37% גם ציינו שאכילה מאוזנת עשויה להפחית את הסיכון. כ-30% ידעו כי קיים קשר בין עודף משקל ובין סרטן השד, ורק 20% ידעו כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לחלות.
כ-55% מהנשים העידו כי הן מקפידות על אכילה מאוזנת ברוב השבוע, כ-40% מתאמנות מספר פעמים בשבוע, כ-23% ציינו שהן אוכלות כמה פעמים בשבוע מזון המוגדר כ"ג'אנק פוד" או לא מזין, 27% הגדירו את עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית ציינו שהן מעשנות, ומיעוט של כ-3% שותות אלכוהול מספר פעמים בשבוע.
באשר לסרטן השד במשפחה, אחת משש נשים (17%) ציינה שלה או לקרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת) היה או יש סרטן השד. כאשר מתייחסים גם לקרבה רחוקה יותר של סבתא או דודה, כמעט חצי (47%) מהמשתתפות ציינו שהיה או שיש להן מקרה של סרטן שד במשפחה. כ-69% ציינו שהן עדכנו את הרופא שלהן לגבי מקרי סרטן שד במשפחה. בקרב הצעירות (34-25) שיעור זה נמוך בהרבה ומגיע ל-56%. לעומתן 85% מהנשים בגיל 54-45 עדכנו את הרופא.
בסקר נבדקה גם רמת המודעות לבדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA, המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. כחמישית מהנשים היהודיות (22%) ציינו שעשו את הבדיקה, אחת מכל שש בערך (16%) מתכננות להיבדק. שיעור גבוה יותר (25%) מהנשים המתכננות להיבדק הן צעירות יותר, בגיל 34-25. המניעים העיקריים לבדיקה הם מוצא אשכנזי, המלצה של רופא והיסטוריה משפחתית – כשבמשפחה יש קרובה שחלתה.
בסקר נשאלו הנשים על תדירות הביצוע של בדיקת ממוגרפיה. על פי התוצאות, 71% מהנשים מעל גיל 50 מבצעות בדיקת ממוגרפיה באופן קבוע אחת לשנתיים. בקרב הנשים מעל גיל 50 שאינן מבצעות את הבדיקה באופן קבוע, 33% ציינו כי החסם לביצוע בדיקות קבועות הוא דחייה, למרות הידיעה שחשוב לבצע בדיקה זו, 15.5% ציינו שהן לא בקבוצת סיכון ולכן פחות מקפידות ו-14% דיווחו כי החשש מהבדיקה גורם להן לא להקפיד על ביצוע בדיקות ממוגרפיה קבועות.
הסקר נערך אשתקד ביוזמת ובמימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית הנשים בישראל בקרב 507 נשים בגיל 25 ומעלה.
◼️ חדשות נשים בלבד בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות בריאות ורפואה בווטסאפ לחצו כאן
