"מה אמרת?" אם המשפט הזה נשמע אצלכם בבית יותר ויותר, אתם לא לבד. ירידה בשמיעה היא אחת התופעות הנפוצות ביותר בגיל המבוגר, והיא פוגעת גם בצעירים יותר, בעיקר בעקבות חשיפה לרעש. למרות זאת, אנשים ממתינים בממוצע שנים ארוכות מהרגע שבו הם מבחינים בקושי ועד שהם פונים לטיפול. חלק מהסיבה היא התדמית הישנה של מכשיר השמיעה: גדול, בולט, שורק ומסורבל. מי שלא עקב אחר התחום בעשור האחרון יופתע לגלות עד כמה המציאות השתנתה. מכשירי השמיעה של היום הם מחשבים זעירים, כמעט בלתי נראים, שמתחברים לטלפון ולומדים את הרגלי המשתמש.
למה לא כדאי לדחות את הטיפול
ירידה בשמיעה אינה רק אי נוחות. כשלא שומעים היטב, נמנעים משיחות, ממפגשים משפחתיים וממקומות רועשים. לאט לאט נוצר ריחוק חברתי, ואיתו בדידות ולעיתים גם דיכאון. מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר בין ירידה בשמיעה שלא טופלה לבין ירידה קוגניטיבית, ככל הנראה משום שהמוח מקבל פחות גירויים ומשקיע מאמץ רב בפענוח דיבור. הבשורה הטובה היא ששיקום שמיעה מוקדם יכול לשנות את התמונה. ככל שמתחילים מוקדם יותר, ההסתגלות למכשיר קלה יותר, משום שהמוח עדיין רגיל לעבד צלילים.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
- מגבירים את הטלוויזיה לעוצמה שמפריעה לאחרים.
- מתקשים לעקוב אחרי שיחה במסעדה או באירוע.
- מרגישים שכולם "ממלמלים".
- מבקשים לעיתים קרובות לחזור על דברים.
- מתקשים בשיחות טלפון.
- שומעים צפצוף או זמזום קבוע באוזניים.
- בני המשפחה מעירים על כך.
אם שניים או שלושה מהסימנים מוכרים, זה הזמן לבדיקת שמיעה.
מה השתנה במכשירי השמיעה
המכשירים הישנים פשוט הגבירו את כל הצלילים, כולל הרעש. מכשירי שמיעה דיגיטליים מנתחים את הסביבה אלפי פעמים בשנייה, מזהים דיבור ומפרידים אותו מרעשי רקע. הם מגבירים כל תדר במידה שונה, בהתאם לבדיקת השמיעה האישית, כך שהצליל טבעי ולא רועש.
גם המראה השתנה. קיימים דגמים שיושבים עמוק בתעלת האוזן ואינם נראים כלל, ודגמים דקים מאחורי האוזן עם חוט שקוף כמעט בלתי מורגש.
קישוריות: המכשיר שמדבר עם הטלפון
אחת הקפיצות המשמעותיות היא חיבור הבלוטות'. מכשירי שמיעה מתקדמים מתחברים ישירות לטלפון החכם, כך ששיחות טלפון, מוזיקה, פודקאסטים והנחיות ניווט מוזרמים ישר לאוזניים. אפשר להתחבר גם לטלוויזיה ולשמוע אותה בעוצמה האישית, בלי להפריע לשאר בני הבית.
באמצעות אפליקציה ייעודית המשתמש שולט בעוצמה, מחליף תוכניות לפי המצב, מאתר מכשיר שאבד, ובחלק מהדגמים אף מקבל כיוונון מרחוק מהקלינאי בלי להגיע למכון.
בינה מלאכותית באוזן
הדור החדש של המכשירים משלב אלגוריתמים של למידת מכונה. המכשיר לומד באילו סביבות המשתמש נמצא, מה ההעדפות שלו, ומתאים את עצמו אוטומטית: מצב אחד לשיחה שקטה בבית, אחר לרחוב סואן ושלישי לאולם אירועים. דגמים מסוימים כוללים חיישני תנועה שמזהים נפילה ושולחים התראה לבן משפחה, מעקב אחר פעילות גופנית ואפילו תרגום בזמן אמת.
סוללות נטענות ועמידות
אחד הקשיים הגדולים של משתמשים מבוגרים היה החלפת הסוללות הזעירות. היום רוב הדגמים המתקדמים נטענים: מניחים אותם בלילה בעריסת טעינה, ובבוקר הם מוכנים ליום שלם. המכשירים גם עמידים הרבה יותר ללחות, לזיעה ולאבק, נתון חשוב באקלים החם של דרום הארץ.
סוגי המכשירים העיקריים
- מאחורי האוזן – מתאים למגוון רחב של ירידות שמיעה, נוח לתפעול.
- רמקול בתעלה – קטן ודיסקרטי, הנפוץ ביותר כיום.
- בתוך האוזן – מותאם אישית לפי תבנית האוזן.
- בתוך התעלה – כמעט בלתי נראה, מתאים לירידות קלות עד בינוניות.
הבחירה תלויה בדרגת הירידה, במבנה האוזן, במיומנות הידיים ובאורח החיים.
התאמה מקצועית היא חצי מההצלחה
מכשיר שמיעה אינו מוצר שקונים מהמדף. התהליך מתחיל בבדיקת שמיעה מקיפה אצל קלינאי תקשורת, ממשיך בהתאמת המכשיר לפי התוצאות, וכולל תקופת ניסיון ומפגשי כיוונון. מכונים מקצועיים, דוגמת תדרים, מלווים את המטופל לאורך כל הדרך, והליווי הזה חשוב לא פחות מהמכשיר עצמו. גם המכשיר המתקדם ביותר לא יועיל אם לא כוון נכון.
תקופת ההסתגלות
בימים הראשונים העולם נשמע אחרת. פתאום שומעים את המקרר, את הצעדים, את רשרוש הנייר. המוח צריך זמן כדי ללמוד מחדש לסנן צלילים. מומלץ להרכיב את המכשיר בהדרגה, להתחיל בסביבה שקטה, ולהתמיד. רוב האנשים מסתגלים בתוך כמה שבועות, ומדווחים שאינם מבינים איך הסתדרו בלעדיו.
תחזוקה יומיומית
מכשיר שמיעה הוא מכשיר אלקטרוני עדין שנמצא שעות רבות בסביבה לחה. ניגוב יומי במטלית יבשה, ניקוי פתח הרמקול מהצטברות שעווה, והחלפה תקופתית של הפילטרים והכיפות שומרים על איכות הצליל. בלילה כדאי להניח אותו בעריסת הטעינה או בקופסת ייבוש. לפני מקלחת, שחייה או שימוש בספריי לשיער מסירים אותו. ביקורת תקופתית במכון מאפשרת ניקוי מקצועי ועדכון הכיוונים לפי בדיקת שמיעה עדכנית.
מה יכולה המשפחה לעשות
התמיכה של הסובבים משפיעה מאוד על ההצלחה. דברו מול הפנים ולא מחדר אחר, בקצב רגיל ובלי לצעוק. הנמיכו רעשי רקע בזמן שיחה, וגלו סבלנות בתקופת ההסתגלות. כשבן משפחה מתלבט אם לפנות לבדיקה, הצעה ללוות אותו למכון שווה לעיתים יותר מכל שכנוע. פעמים רבות דווקא הנכדים, שרוצים שסבא ישמע את הסיפורים שלהם, הם אלה שמצליחים לשכנע.
טנטון: כשהאוזניים מצפצפות
רבים מהסובלים מירידה בשמיעה חווים גם טנטון, צפצוף או זמזום שאין לו מקור חיצוני. התופעה מטרידה במיוחד בשקט, לפני השינה. חלק ממכשירי השמיעה המתקדמים כוללים תוכניות ייעודיות שמשמיעות צלילים עדינים, כמו רעש לבן או גלי ים, ומסיטים את תשומת הלב מהטנטון. עצם ההגברה של צלילי הסביבה מקלה לעיתים על התחושה, משום שהמוח שב לקבל גירוי שמיעתי תקין. חשוב לדעת שטנטון מחייב בירור רפואי אצל רופא אף אוזן גרון, וההתאמה נעשית בשיתוף עם קלינאי התקשורת.
שמיעה בשתי אוזניים
כשהירידה קיימת בשתי האוזניים, ההמלצה המקצועית היא בדרך כלל להתאים שני מכשירים. המוח משתמש בהבדלים הזעירים בין שתי האוזניים כדי לזהות מאיפה מגיע הצליל ולהפריד דיבור מרעש. מכשירים מודרניים מתקשרים זה עם זה באופן אלחוטי ומתאמים את פעולתם, כך שהתמונה הקולית שלמה וטבעית יותר. משתמשים בשני מכשירים מדווחים על פחות מאמץ בהקשבה ועל הבנה טובה יותר בסביבה רועשת.
שמירה על השמיעה שנותרה
מכשיר שמיעה משקם, אך אינו מרפא. לכן חשוב להגן על השמיעה הקיימת: להשתמש באטמים או באוזניות מגן בעבודה רועשת, במטווח ובהופעות, להנמיך את עוצמת האוזניות, ולהיבדק אחת לשנה. הדברים נכונים במיוחד לעובדי תעשייה, לחקלאים, לנהגי ציוד כבד ולמשרתי מילואים, שחשופים לרעש חזק באופן קבוע.
עלויות וזכאויות
בישראל קיימת השתתפות במימון מכשירי שמיעה דרך סל הבריאות, בתנאים ובסכומים שנקבעו, וכן דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים. גם משרד הביטחון והביטוח הלאומי מסייעים לזכאים. כדאי לברר את הזכויות לפני הרכישה, ולשאול במכון אילו דגמים נכללים במסגרת ההשתתפות ומה משך האחריות והשירות.
לסיכום
מכשירי השמיעה המתקדמים של היום רחוקים מאוד מהמכשירים שזכורים לנו מהעבר. הם קטנים, חכמים, מתחברים לטלפון ומתאימים את עצמם לסביבה. מעבר לטכנולוגיה, הם מחזירים לאנשים את היכולת להשתתף בשיחה ליד שולחן השבת, לשמוע את הנכדים וליהנות ממוזיקה. מי שמבחין בירידה בשמיעה, אצלו או אצל קרוב, ייטיב לעשות אם יקבע בדיקה ולא ימתין שנים. הצלילים מחכים.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.








