בתי בת ה-24 גרה עמנו בבית, מערכת היחסים בינינו מתוחה ומתבטאת במריבות קולניות, צעקות ואמירות קשות אחת לשנייה, עד כדי “מתי כבר תצאי מהבית”. יחד עם זאת קיימת בינינו קרבה מיוחדת של שיחות נפש ובילויים משותפים, הגורמים לי לרצות שהיא תישאר לגור אתנו. אני מרגישה מבולבלת. מה עלי לעשות?
שלב היציאה מהבית של הילדים הבוגרים הנו שלב קשה לכולם. זהו תהליך המלווה בבלבול וכאב. בתך הגיע לשלב בו עליה לבנות את חייה העצמאיים דרך היציאה מהבית. נראה שלשתיכן קשה להיפרד, עלייך ועל בתך להכיר ולהאמין בחשיבות הנפרדות ביניכן ולעזור אחת לשנייה להקל על הפרידה. גבולות מטושטשים שאינם ברורים וחדים, הבאים לידי ביטוי בהזדהות יתר, ביחסי תלות ובעימותים וברגשות טעונים בין הורים לילדים מקשים על הפרידה. יתכן שאת זקוקה לבתך בבית כדי להרגיש משמעותית. המלצתי לך למלא את זמנך ולהרגיש חיונית בדרכים אחרות. חשוב שכל אחת מכן תבדוק ממה נובע הקושי ותבחן דרכים שיקלו על תהליך הפרידה הבלתי נמנע.
