בואו נדבר על זה: פלאפל הוא כנראה המאכל הלאומי שכמעט כולם אוהבים לדחוס בפיתה (וכמה שיותר כדורים הרי זה משובח!!) עם מלא מלא מלא טחינה שנוזלת על הפרצוף, ואיזה פלפל שיפקה בצד לאווירה.
הבעייה היא שבישראל כל אחד פותח דוכן פלאפל ולא באמת כל אחד יודע להכין את הכדור המופלא הזה כמו שצריך. אגב, אחד המקומות היותר טעימים לנשנש את כדור הזהב בזמן לתור הארוך נמצא בכלל בגדרה, יישוב בשפלה עם יד של תימניה אמיתית שהותירה נכס עם מתכון יוקרתי לשושלת, אבל עיזבו אתכם מאחרים, הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה ולאחר המתנה ארוכה (בחיי) אני משתפת אתכם במקום שמציע את הפלאפל הכי טעים באילת ובאחריות!!
ובכן, בביקורי האחרון בעיר, הצעתי להוריי לשבת באחת המסעדות הסמוכות. "אני יעשה כמה סידורים, אתם תשבו כאן עם הילדה ואשוב בעוד כמה דקות", הבטחתי. ניגשתי למלצרית והזמנתי את ארוחת הבוקר הישראלית הזוגית – חביתת ירק עם גבינה צהובה לאמא, ביצת עין שאפשר לנגב כמו חומוס לאבא והקטנה בת השנתיים תנשנש כבר מהכל .. אפילו הסלט הקצוץ בצד, הלחם הרותח והמטבלים היו נהדרים.
תגידי, קסם, פניתי למלצרית, איך הפלאפל? היא שכנעה כבר בחיוכה, והוסיפה "את לא תצטערי".
יצאתי לסידורים שארכו מספר דקות ושבתי לקפה גרג ברחוב הסתת בבעלותם של אילת (כן, כן אילת כמו העיר!) ומשה אידי, זוג מקומי, הורים לארבעה, שנה וחצי בקולינאריה, שהביאו את המקצועיות והשירותיות לבייבי החדש שלהם.
"וואו, וואו, וואו, ליזה הפלאפל וואו, טעים בטירוף", התמוגגה אימי, "כזה לא טעמת!", היא הדגישה. אני כמובן התגאיתי על הבחירה וקרצתי עין למלצרית האדיבה ששיחקה אותה! פייר?? הפלאפל הכי טעים בעיר וכנראה אחד הטעימים בארץ! הכדורים עצמם מעולים, ממולאים בטחינה, כבר בביס הראשון בא לך שלא ייגמר לעולם. המנה מוגשת באופן שבאמת מעורר את החך, עם סלט ירקות טריים וחמוצים, סלסת פלפלים פיקנטית, משוויה טחינה מסבאחה, ובמקום פיתה – טורטיה.
ההתרשמות מהסניף המקומי של גרג במתחם ה-ביג, המשיכה כשהבחנתי בשולחן צדדי עם תמונות החטופים. "לא ניגע בו עד שיחזרו כולם" אמרה לי אילת אידי, הבעלים שהייתה בין הראשונים שרכשה צמיד יד,שמסמל תמיכה והזדהות עם החטופים ובני משפחותיהם. "זה המעט שנוכל לעשות". השולחן למענם – עודנו שם. וזה מרגש, במיוחד בעיר שמנתה במשך תקופה ארוכה עשרות אלפי מפונים מבתיהם, שחוו את מתקפת החמאס בביתם.
באשר ל-אילת, קל היה לזהות שמדובר באישיות שמנהלת את המקום, מישהי עם ערכים מבית, עם עמוד שדרה, עם לב ענק ונשמה שאי אפשר לרכוש בכסף. הגנבתי מבט וראיתי שהניחה את העבודה לכמה רגעים בצד. בשולחן צדדי התיישבו הוריה, ניכר היה שהם גאים בה ובבחירתה הדי חדשה. ניכר שהיא עומדת במצוות כיבוד אב ואם.
אמה – אישה אצילה ויפהפייה, אביה החייכן לגם מבקבוק הסודה, עישן סיגרייה והשיב בשמחה כששאלתי מדוע בחרו לקרוא לה על שם העיר. "באותם ימים עברנו, אישתי ואני מהצפון הרחוק לאילת, אמרנו בואי ננסה עיר חדשה. כשהילדה נולדה אמרתי נקרא לה אילת, גם השם מיוחד וגם יישאר לנו זיכרון מהתקופה. מאז התאהבנו בעיר ובחרנו להישאר".
אחרי שכולם היו מרוצים מהעונג הקולינארי (ובאמת שהופתעתי) סיימנו עם פנקייק שחיתות לפינאלה, מיותר לציין שהקטנה התלהבה מהעושר המתוק (שוקולד לוז, שוקולד לבן, ממרח קינדר, מקופלת פיסטוק, פרלינים, סוכריות צבעניות, מרשמלו) כשגביע הגלידה והקצפת לגמרי שימחו את ליבה.
גם הקינוח נעשה באדיבות וברוחב לב. למי שמגיעה מהעדה הגיאורגית – מדובר בנתון סופר משמעותי. תנו לי לשלם באהבה – ובתנאי שתעניקו לי תמורה מספקת. שילמתי עבור הארוחה המלאה, המשביעה והחווייתית כמה מאות שקלים באהבה – וקיבלתי תמורה שבהחלט סיפקה אותי.
תפרגנו להם: גרג באילת – רחוב הסתת 20, יש גם משלוחים, טלפון 08-8602142
◼️ לקבוצת חדשות אילת והערבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
