מחיית עמלק מתחת שמי השמים וחיסול כל המבקש להשמיד אותנו – מצווה מן התורה היא. שאול המלך נצטווה להכרית את זרע עמלק והוא חמל על אגג העמלקי ונושל מהמלכות. גם היום ממשלה שלא תשמיד את החמאס והחיזבאלה – תיפול
.אמר שְׁמוּאֵ֔ל הנביא אל המלך שאול “לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת־הַֽחַטָּאִים֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם… יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר ה’ וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ… קָרַ֨ע ה’ אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךּ”. בא שמואל והרג את אגג “כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־ אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה'” (שמו”א פט”ו).
ממשלות ישראל חיו בקונספציה שאפשר להגיע עם החמאס להסדרה או תהדייה. חשבנו שאם נאפשר לחמאס לשלוט בעזה ולהקים בה את מדינת עזה, הם יזניחו את חלומם להרוג את כל היהודים, לכבוש את מדינת היהודים ולבנות על חרבותיה מדינה איסלמית. בא הטבח האכזרי שעשה החמאס בשמחת תורה תשפ”ד – והוכיח ההיפך.
הרמב”ם (מלכים א’) פסק שחובת הממשלה להשמיד את החמאס והחיזבאלה וז”ל “שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ; למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק… מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר אותי שלח ה’ למשחך למלך. עתה לך והכית את עמלק”.
הבא להרגך השכם להורגו. אמרה התורה “אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים” (שמות כ”ב א’). “תניא, אם זרחה השמש עליו – דמים לו. וכי השמש עליו בלבד זרחה? – אלא אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך – אל תהרגהו, ואם לאו – הרגהו (סנהדרין ע”ב א’). נזכור! כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. מלחמה לה’ בעמלק מדר דור. כל הבא להרוג בנו אחת דינו – מוות.
התורה מצווה אותנו “זכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח” (דברים כ”ה י”ז). לו ידעה הממשלה שדין חמאס כדין עמלק, עמלק – עם לק דם. עם של רוצחים. היא לא היתה מאפשרת צמיחת מפלצות הרוע והרשע על גבול של מדינת ישראל.
“וַיֹּ֨אמֶר ה’ אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם… וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַה’ בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר (שמות י”ז). יהושוע הבא לכבוש את הארץ נצטווה לקיים את שבועת ה’ מלחמה בעמלק. בכל דור חובה להרוג את הקמים עלינו לכלותינו. זו מלחמה תמידית עולמית ברוע וברשע.
סנחריב בא ובלבל את האומות (סוטה ט’ א’) ואין אנו יודעים מיהו זרע עמלק. אנחנו כן יודעים מי הם תלמידיו ההולכים בדרכו של עמלק . לדוגמאי “הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י” שביקש “לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כָּל־ הַ֠יְּהוּדִים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֜ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד” (אסתר ג’). שואל הירושלמי (מגילה ל”א א’) “וכי בן המדתא היה?” והלא מסורת בידינו שהמדתא היה בנו של אגג שנולד לו מאותו הלילה ששאול ריחם עליו ולא הרגו. אירוע שארע מאות בשנים קודם להמן אלא ללמדך ששנאת המן ליהודים מושרשת בו מאגג העמלקי. ולכן הגמרא מכנה אותו “רוצח בן רוצח”. כל רצונו לרצוח את כל היהודים. הפיתרון – את המן ועשרת בניו תלו על עץ גבוה. גם היום עלינו להרוג את ראשי ארגוני המחבלים כדוגמת החמאס והחיזבאלה ולהסיר את האיום מעלינו.
