מתמודדים עם קשיים כשהחיילים חוזרים הביתה? עמותת אנוש הכינו מדריך להורים וסיוע ללא עלות

כ

הורים רבים מתמודדים עם קשיים כשילדיהם החיילים חוזרים הביתה. לקראת ליל הסדר צפות שאלות כמו: כשהוא מגיע הביתה – איך להתנהג? לשאול או לא לשאול על הדברים שהוא עובר? ואם מרגישים שהוא שונה –  לפנות לגורם מקצועי?

לינה לרנר פרנס – פסיכולוגית חינוכית מומחית ומנהלת מרכז טיפולי, רוני וידרמן – מטפלת באמצעות תנועה, הבעה ויצירה והדספייס ישראל – עמותת אנוש הכינו מדריך חשוב שמסייע להורים איך להתנהג, ואיך לא להתנהג לקראת ובמהלך המפגש עם החיילים. בנוסף הם מציעים פתרון מעולה לכל מי שזקוק לסיוע – ללא עלות

כמה דברים שחשוב לזכור רגע לפני שהוא חוזר הביתה

המלחמה הנוכחית מפגישה בתים רבים בישראל עם סיטואציה בה חייל בשירות סדיר, קבע או מילואים חוזר הביתה רק לעיתים רחוקות מאוד ולזמן קצר מאוד. גם לאחר שחרור רבים מכוחות המילואים, נתקלות המשפחות באתגרים חדשים-ישנים של עיכול חווית הלחימה בסביבה ביתית. בשונה מהשירות הצבאי שרובנו התרגלנו אליו, בו בדרך כלל ידוע אחת לכמה זמן חוזרים החיילים הביתה.

עבור רבים השירות הצבאי הפך להיות שונה לחלוטין. הימצאות בשטח אויב, בלחימה, ללא ידיעה מתי חוזרים וללא יכולת לתקשר עם הבית. השינוי הזה משפיע על ההתמודדות במהלך השירות, על החזרה הביתה, וגם על המשפחה והחברים שמחכים כל כך לחייל שיחזור.

הקושי במעבר מהלחימה לבית

המעבר הפתאומי מהלחימה לבית הוא קושי גדול עבור החיילים ומשפחותיהם. החייל נדרש לעבור ממצב של ערנות מרבית לשגרה ורוגע בבית תוך זמן קצר מאוד. בנוסף, החוויות שהחייל עובר בלחימה אינן חד-גוניות – לצד האירועים הקשים, ישנן גם חוויות של צחוקים, אחווה ואינטימיות עם חבריו ללחימה. כמו כן, החייל שחוזר הביתה יודע שעוד מעט הוא כבר חוזר ללחימה, לכן מאוד יכול להיות הגיוני שהוא לא ירצה להירגע, אלא לשמור על המתח ורק לאגור משאבים.

קשיי המפגש המשפחתי

המפגש המשפחתי לאחר הריחוק עלול שלא לעמוד בציפיות ולהוביל למתחים וקונפליקטים. מערכות היחסים שלנו עדיין מורכבות גם אם לא נפגשנו הרבה מאוד זמן. לשני הצדדים יש נטייה לפנטז על מערכת היחסים כמשהו מושלם יותר ממה שהוא באמת. כשזה קורה צריך להתאים את הפנטזיה למציאות – לזכור שיש קונפליקטים בקשר, שיש מתחים, ושהגיוני שהם יצופו במפגש. לעיתים, מרוב דאגה וגעגוע, כשהחייל חוזר סוף סוף הביתה האנשים הקרובים לא יודעים איך להתנהג, מה יעשה לו טוב, מה יעזור לו, מה לשאול ומה עדיף לחכות שהוא יספר כשיהיה מוכן.

המלצות וטיפים איך להתנהג, ואיך לא להתנהג לקראת ובמהלך המפגש עם החייל

איך מתכוננים?
מעבר ללסדר לו את המיטה, להכין את האוכל שהוא אוהב, להדליק את הדוד ואולי לקנות לו קצת פינוקים – לא לעשות כלום. לא לתכנן ארוחות/אירועים/ מסיבת הפתעה ולאפשר לחייל לבחור כיצד ירצה לבלות את זמנו הקצר בבית. חשוב לתת לו תחושת בחירה ושליטה.

כשהוא מגיע הביתה – איך להתנהג?

כשהוא מגיע חשוב לתת לו את המרחב והפרטיות שלו ולהימנע מלחץ. האדם שחוזר עבר הרבה דברים שהשפיעו עליו כנראה בדרכים שלא בהכרח נבין. יכול להיות שהוא יהיה רגוע יותר, חזק יותר, חלש יותר. החוויה היא מאוד אינדיבידואלית וכל צורה היא לגיטימית. זכרו שהתגובה שלו לחזרה הביתה יכולה להיות לאו דווקא בדיוק מה שציפתם, והכל לגיטימי.

לשאול או לא לשאול על הדברים שהוא עובר?

לפעמים לסביבה, לחברים, למשפחה יש צורך לעזור לחייל שחוזר לעבד את מה שהוא עובר בלחימה, מה שנתפס כעיבוד רגשי. אולם עיבוד רגשי זה משהו שמוציא מתפקוד, והחייל עוד חוזר פנימה ללחימה וצריך לשמור על תפקוד גבוה, כך שעיבוד, מעמיק או לא, יכול לפרק.

זכרו שלא צריך לעבד הכל עכשיו. כל חוויה מעבדים לאורך זמן, במיוחד במצב הזה.

הוא מגיע הביתה ויש כל הזמן ריבים, איך להגיב לזה?

הפנטזיה על מערכת היחסים המושלמת נותנת הרבה כוח כשאנחנו רחוקים מהבית. כשהפנטזיה פוגשת את המציאות זה יכול להיות מאוד מאכזב ומתסכל, בייחוד כשיודעים שיש לנו זמן קצר ביחד. נסו לשחרר את עצמכם, ואותו מהציפיות שיהיה מושלם או מהניסיון לא להיכנס לקונפליקט. יש ויכוח? זה בסדר, זה חלק מהמערכת יחסים שלכם.

אנחנו מרגישים שהוא שונה – צריך לפנות לגורם מקצועי?

קודם כל זכרו שהגיוני שהוא קצת שונה או שהוא מגיב אחרת ממה שציפיתם.

אם יש שוני מאוד משמעותי ביחס לאיך שאותו אדם מתנהל בשגרה, אפשר לפנות לגורמי טיפול בתוך הצבא – קב”ן (קצין בריאות הנפש).  בנוסף אפשר לפנות לשירות הדספייס ישראל אונליין מבית עמותת אנוש הנותן מענה זמין, מכל מקום ובכל שעה בלחיצה על הקישור, ללא אבחנה וללא עלות.

איך לדעת מה יעשה לו טוב?

תשאלו אותו למה הוא זקוק. גם אם הוא לא ידע מה הוא צריך, עצם השאלה מאפשרת לו לחשוב ולדעת שרואים אותו, שיש לו מקום להביע את הצרכים שלו.

בכל הפעמים שהוא חזר הוא בכלל לא רצה להיות איתנו. זה לגיטימי?

בתוך המלחמה אין להם כמעט בכלל פרטיות ובטח שלא יכולת להחליט על הזמן שלהם. בבית סוף סוף יש להם פרטיות אז מאוד לגיטימי שכל מה שהוא ירצה לעשות זה להיות לבד.

איך מתמודדים עם ההתרגשות הגדולה שהוא חוזר כשבעצם צריך לתת לו שקט?

אפשר לדבר עם חבר טוב ו”לפרוק” אצלו את הציפייה הגדולה לקראת המפגש, כך נגיע פחות טעונים למפגש. ההגעה הנקייה יותר, תעזור לנו לא להפיל את כל הציפיות שלנו על האדם שחזר ולאפשר לעצמנו להיות שם בשבילו, ביותר נינוחות.

זה נכון לשאול אותו מה הוא היה רוצה שיהיה בפעם הבאה שהוא יוצא?

אם זה מתאים לו  – זה מאוד מומלץ. אם השיח הזה מתאים, הוא יכול ליצור תחושת ביטחון, להעניק כוחות, תקווה שנתראה שוב ותחושה שרואים אותו.

איך לא נותנים לפחד לנהל אותנו?

להיות בחמלה עצמית, הפחד ממוות מלווה אותנו כל החיים, ובמלחמה הרבה פעמים הוא מתגבר. זה דבר נורמלי לפחד וחשוב להזכיר את זה לעצמנו. עם המשפחה, החברים, או בשיח הפנימי, נסו לתת לזה מקום, ולא רק להדחיק הצידה. אבל, עם החייל שנלחם אל תדברו על זה – זה צעד לא נכון שיכול מאוד להחליש, להפחיד או לגרום לו להרגיש לבד. זכרו שהוא צריך לשמור על עצמו חזק כדי להצליח להתמודד עם המצב שהוא נמצא בו.

המדריך נותן הצצה לקשיים הרגשיים שחווים החיילים והמשפחות במצבים של חזרה הביתה במהלך לחימה. המסר המרכזי הוא לגלות הבנה למצבו של החייל, לא להיבהל מקונפליקטים, ולתת לו את המרחב והפרטיות להתמודד בדרכו.

כמו כן, מומלץ לא להסיט את תשומת הלב לחוויות הקשות בלחימה, אלא לאפשר לחייל להתרכז בהתמודדות במציאות הנוכחית. אם אתם מרגישים שהזמן שהוא היה בבית הקשה עליכם, כיוון שהוא לא ענה על הציפיות והצרכים שלכם – יכול לעזור להיזכר ברגעים טובים שהיו וברגעים הטובים שיהיו בעתיד. יחד עם זאת, חשוב לקבל סיוע מקצועי במצבי מצוקה ופגיעה רגשית.

שירות הדספייס ישראל אונליין מבית עמותת אנוש  בלחיצת כפתור מאפשרים לחיילות ולחיילים לדבר על זה, ללא אבחנה וללא עלות. לפרטים נוספים לחצו על הקישור.

*המדריך כתוב בלשון זכר, אך פונה לשני המינים באופן שווה.

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – בריאות ורפואה  לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – הורים וילדים לחצו כאן

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

אין קשר בין החיילים בתמונה לבין תוכן הכתבה