מבזקים
פלאפל מ – 1969, קובה שהפכה למפעל וקפה שנולד בתוך סיפור: סוכות בחולון דרך האוכל גלידה בת 60, קובה של בית ודגים על המים: סוכות בהרצליה בין סוקולוב לים הפלאפל משנות ה – 60, הקוסקוס והקפה מול המדבר: דימונה פותחת שולחן בסוכות ג'חנון, קפה ועיר שנולדה מצריפים: סוכות בגני תקווה דרך הצלחת מהפרדסים של פעם לבייקרי של היום: גן יבנה מגישה סוכות בטעם מקומי סוכות בגדרה: הבורקס שכולם מכירים, הפיצה הראשונה במושבה והקפה שנולד בגן ביל"ו סוכות בגבעתיים: הסביח שהמציא שפה, המאפייה של שלושה אחים והמסעדה שנולדה בשביל אמא "אתה רוצה דקירה?" ויכוח על הכלב הסתיים באגרוף ובאיום בסכין: כתב אישום נגד צעיר מקריית עקרון סוכות בגבעת שמואל: מהסביח של הצהריים עד הסושי בערב – והקינוח שמחזיר לשורשים הרומניים תושב רחובות נאשם: חזר לפיצוצייה באשקלון לאחר שהשוטרים עזבו ואיים על עובד "עד שאני אהרוג אותך" פסטיבל רמלה עיר עולם חוגג עשור: ננסי ברנדס במופע מיוחד לתושבים הוותיקים קריית מלאכי: צעיר נאשם שאיים על שוטר "אני אחתוך אותך" סוכות בבת ים: מבורקס בבוקר עד חצ'פורי ופלמני – העיר שמזרח אירופה פוגש בה את הים סוכות בבאר שבע: הקבב בן כמעט 70, בר השף הקטן והפיתה שמגיעה מהנגב סוכות בבאר יעקב: הבורקס של מלך השערים, הפלאפל שגילו במקרה והקפה בין האקליפטוסים סוכות באשקלון: המסעדה שנולדה ב – 1949, המפרום של השוק והדג מהמרינה סוכות של מקומיים באילת: משווארמה בשכונה עד לחם בברנע – והטעם שמגיע מהערבה קבב מאיזמיר מאז 1952, באחש בוכרי וקיצ'רי של בית: ככה אוכלים באור יהודה בסוכות פיצה בתוך משתלה ובניצה בבית פרטי: כך טועמים את אופקים בסוכות ממרוקו דרך גיאורגיה ועד הודו: כך נראה שולחן סוכות אשדודי

סוכות בגבעתיים: הסביח שהמציא שפה, המאפייה של שלושה אחים והמסעדה שנולדה בשביל אמא

בגבעתיים לא צריך מסעדות ענק כדי לבנות יום טעים. העיר הקטנה מחזיקה כמה סיפורי אוכל שהפכו כבר לחלק מהזהות המקומית: סביח עם מילון משלו, מאפייה משפחתית של כמעט 40 שנה, בית קפה שמנציח סבא רפתן ומסעדה גיאורגית שהתחילה מחלום של בן אחד. חמש תחנות פעילות בעיר ומתכון אחד לקחת לסוכה

יש משהו מתאים מאוד בכך שהאוכל בגבעתיים מרגיש שכונתי. העיר עצמה נולדה משש שכונות שהתאחדו, ובראשיתן שכונת בורוכוב, שנוסדה ב־1922 כשכונת הפועלים העירונית הראשונה בארץ. כבר ב־1928 נפתחה שם הצרכנייה הציבורית הראשונה בארץ, שבה התושבים קנו מצרכים וגם מכרו את התוצרת החקלאית שלהם. כלומר, אוכל, קהילה ושכונה היו מחוברים כאן הרבה לפני שהמילה "קולינריה" הפכה לטרנד.

מי שמחפש אוכל בגבעתיים בסוכות יכול להתחיל במקום שהפך בעצמו לחלק מהפולקלור הישראלי: הסביח של עובד ברחוב סירקין. המזנון הוקם בשנות ה־80 על ידי עובד דניאל, אבל הפרסום הגדול שלו הגיע לא רק בגלל החציל, הביצה והעמבה אלא גם בזכות השפה שעובד המציא סביב הפיתה. "לבצל", "לחמצץ", "לטחן" ו"לפטרז" הפכו עם השנים לחלק מז'רגון שמוכר הרבה מעבר לגבעתיים.

כמה דקות משם נמצא סיפור משפחתי מסוג אחר. מאפיית האחים בכורזין התחילה לפני כמעט 40 שנה כמאפייה קטנה של שלושה אחים. בהתחלה אפו שם בעיקר פיתות ובגטים בעבודת יד; היום יש במקום גם עוגות, עוגיות, כריכים, סלטים וקפה, אבל הסיפור נשאר משפחתי. המאפייה פעילה כיום וממשיכה לפעול באותו אזור שבו התחילה.

לקפה אפשר לעבור ל־קפה זליק בשינקין. המקום נפתח בגבעתיים בשנת 2004 ונקרא על שם יוסף "זליק" פוקס, סבו של המשפחה. זליק היה רפתן וחקלאי, ואשתו לאה הכינה בבית גבינות מחלב הפרות והעזים וגידלה יחד איתו תוצרת חקלאית. כשהבן אריה פתח את בית הקפה, הוא בחר לקרוא לו על שם אביו ולהמשיך משהו מהגישה של טריות, בית ומשפחה.

עוד כמה צעדים ברחוב סירקין מחכה הופמן האופה, קונדיטוריה ומאפייה שהפכה עם השנים לשם מוכר גם בקרב טבעונים באזור. הסיבה לשינוי מעניינת בפני עצמה: בתו של הופמן עברה לטבעונות, והמאפייה הרחיבה בעקבותיה את ההיצע והחלה לייצר מגוון גדול של עוגות ומאפים טבעוניים. המקום פעיל כיום וממשיך לשלב מאפים קלאסיים עם הגרסאות החדשות שנולדו מתוך שינוי משפחתי קטן.

ולארוחת ערב יש את DEDA בכצנלסון. הסניף הגבעתיימי הוא המקום שבו התחילה הרשת כולה בשנת 2008. נלי גדלה בגיאורגיה ולמדה לבשל לצד אמה; שנים אחר כך בנה גור החליט להגשים לה חלום ולפתוח מסעדה שתביא את האוכל שלה לקהל הרחב. מהמסעדה הראשונה בגבעתיים צמחה רשת שלמה, אבל הסניף המקורי עדיין פועל בעיר ומגיש חינקלי, חצ'פורי, מרקים ומנות מהמטבח הגיאורגי.

ואם צריך לקחת מגבעתיים מנה אחת הביתה לסוכה, הבחירה כמעט מתבקשת: סביח.

לא המתכון של עובד, אלא גרסה ביתית פשוטה בהשראת המנה שהפכה את רחוב סירקין לכתובת שגם אנשים מחוץ לעיר מכירים.

מצרכים:

4 פיתות טריות
2 חצילים בינוניים
4 ביצים קשות
2 תפוחי אדמה מבושלים, פרוסים
עגבנייה ומלפפון קצוצים לסלט
טחינה מוכנה
עמבה
פטרוזיליה קצוצה
מלח
שמן לטיגון

אופן ההכנה:

פורסים את החצילים לפרוסות בעובי של כסנטימטר, ממליחים ומשאירים כ־20 דקות. מייבשים היטב ומטגנים עד שהם שחומים ורכים. אפשר גם להבריש בשמן ולאפות בתנור חם עד להשחמה.

מחממים את הפיתות וממלאים בכל אחת חציל, פרוסות ביצה קשה ותפוח אדמה.

מוסיפים סלט קצוץ, טחינה, עמבה ופטרוזיליה.

מי שרוצה להיכנס לאווירה הגבעתיימית יכול כמובן לבחור אם לבצל, לחמצץ ולטחן — אבל בבית מותר גם פשוט להגיד "עוד טחינה".

גבעתיים אולי אחת הערים הקטנות בגוש דן, אבל דווקא בגלל זה סיפורי האוכל שלה מרגישים אישיים כל כך. עסק שנולד משלושה אחים, בית קפה שנקרא על שם סבא, קונדיטוריה שהשתנתה בעקבות הבת, מסעדה שנפתחה בשביל אמא וסביח שהצליח לייצר לעצמו אפילו שפה.

בסוכות, כשהכול קצת יותר איטי, זה גם תירוץ לא רע לגלות מחדש מה נמצא כמה רחובות מהבית.

שעות הפעילות בערבי חג ובחול המועד עשויות להשתנות, ולכן מומלץ לבדוק ישירות מול בתי העסק לפני ההגעה.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: הדס ניצן

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של גבעתיים

לחצו כאן
דילוג לתוכן