בלעדי! הפרוטוקול המלא מהדיון בעניינו של העצור השני, רונן שחרור, בפרשיית השוחד באילת
נציג המבקשת, מדינת ישראל, לאחר שהוזהר כחוק פתח את הדיון בפני סגן הנשיא, השופט יורם ברוזה בבית משפט השלום בבאר שבע וחזר על הבקשה. לדבריו, “מדובר בפרשיית שוחד חמורה מאוד בעיריית אילת כמספר בעלי תפקידים בכירים בעירייה תוך שהם נמצאים בניגוד עניינים ומקבלים שוחד בין באמצעות פעולות ובין באמצעות כסף. זו חקירה סבוכה שלצערי בכל מקום שאנו נוגעים בו מתפשט לו זרועה חדשה של חשדות בעירייה עצמה לעוד פרקים ועוד תחומים ועוד נושאים. כפי שבית המשפט רואה מדובר במספר פעולות רב וכל פעולה אחת יש נגזרות. אבקש מבית המשפט להיעתר לבקשה במלואה שכן אנו בראשיתה של החקירה ויש עוד המון פעולות ומעורבים להיחקר בתיק הזה”.
ב”כ המשיב, עו”ד יהונתן רבינוביץ:
לא ברור לי מדוע השב”ס מפר את החלטת בית המשפט העליון ואת החוק בכך שהעצור שוהה באולם בית המשפט כשהוא אזוק ברגליו, שוב בניגוד להחלטת בית המשפט העליון. רק בשעה עשרה לאחת החוקר הודיע לי שהדיון מתקיים היום בשעה 14:15 וטרם הספקתי לדבר עם החשוד כמו שצריך. את הבקשות קיבלתי מבית המשפט באדיבותו לפני שתי דקות. למה המבקשת לא הואילה להעביר לנו את בקשות המעצר.
ב”כ המבקשת:
לעניין הבקשות, בד”כ אנו מגיעים לפני כדי לתת את הבקשות אבל עם זאת קיימת להם האופציה לקחת את הבקשות מבית המשפט עצמו. לי נמסר שהדיון יתקיים בשעה שתיים אצל כב’ השופט ברוזה. במהלך היום ביצעתי כל מני פעולות שקשורות לתיק ובשל אילוצים טכניים לא יכולנו לפנות לסניגורים בקשר לבקשה דבר שיכל לקבל מבית המשפט.
ב”כ המשיב:
אבקש שבית המשפט יתן החלטה ברורה בקשר להשפלה שנגרמה לחשוד שאותו אני מייצג מעצם המשך האיזוק שלו בזמן הדיון ברגליו בניגוד להחלטת בית המשפט העליון. חברתי הראתה לי שבניגוד מוחלט מדברי החוקר היא בקשה ממנו בקשה למעצר והוא סירב ואמר בלתי אפשרי.
עו”ד ליאת בכור:
ניגשנו למזכירות בית המשפט ביקשנו את הבקשה והבהירו לנו שלא ניתן לתת עותק ממנה כי זה אסור ולכן ביקשתי מהחוקר שוב והוא אמר שאינו יכול לשלוח לי במייל. למרות הניסיונות לא הצלחנו לקבל את הבקשה עד שבית המשפט נתן לנו עותק. אבקש גם לדבר עם המשיב שלי.
נציג שב”ס:
אבקש לציין כי אזיקי הרגליים הורדו לאחר הכניסה של המשיב לאולם. המשיב היה אזוק עד להגעתו לאולם בית המשפט.
החלטה – השופט יורם ברוזה
בסביבות השעה 11:00 כאשר הוגשה בקשה מטעם התקשורת לצלם את כניסתם של משיב זה ואת המשיבים לאולם, נודע לי כי הוגשה הבקשה. בנסיבות אלה ביקשתי שיודיעו לצדדים שבשל מספר הנוכחים הצפוי בדיון הדיון יחל בשעה 14:00 בפני באולם 14. יצוין כי בקשת התקשורת לצילום הדיון, נדחתה. אם כי הובהר שאין מניעה לנוכחות נציגי התקשורת באולם. בשעה 14:00 לא היה איש באולם למעט השופט, הקלדנית ועו”ד נקש. בסביבות השעה 14:10 כאשר הגיעו הסניגורים האחרים לאולם וביקשו, הדפיס להם בית המשפט את הבקשות המעצר בתיקים השונים. צדק רב יש בטענת הסניגורים ולא מובן לי מדוע לא ניתן היה להביא להם את בקשות המעצר אם כי יצוין כי ככל שמי מהם היה מגיע לאולם זה בכל שעה שהיא היה מקבל את הבקשה לידיו. כמו כן, לגבי כבילת המשיבים בהתאם להנחיות אזיקי הרגליים מורדים לאחר הכניסה לאולם וכך נעשה גם בעניינו.
נציג המבקשת, לאחר שהוזהר כחוק:
המבקשת חוזרת על הבקשה ומצהירה שכל האמור בה אמת. תיק החקירה מוגש לעיון בית המשפט וכן דו”ח סודי. יש מספר קלסרים לעיון בית המשפט.
**
חקירה נגדית
ש’: המעצר של החשוד היה אתמול במשרדו בעיר אילת
ת’: העיכוב של רונן היה במשרדו בעיר אילת. המעצר בוצע במשרד מאוחר יותר.
ש’: באיזה שעה היה החל עיכוב
ת’: בשעה 12:00 בצהריים.
ש’: יש בתיק החקירה אישור קצין שמאריך את פרק הזמן של העיכוב מעבר לשבע שעות
ת’: העובדה שמדובר במספר מעורבים רב הופך את זה לעיכוב של שש שעות. יש אישור של מפקד היחידה לעניין הזה. מעצרו בוצע בשעה שש בערב.
ש’: יש מסמך לפי חוק המעצרים שקצין מאריך את פרק הזמן לשלוש שעות נוספות
ת’: לא יודע. אבדוק. גם אם אין אוכל להמציא. זה לא בעיה. יש אישור עקרוני מטעם מפקח יחידה. אני לא יודע אם יש.
ש’: נקודת הזמן שנכנסתם למשרדים באילת זה 12:00
ת’: נכון
ש’: זה נכון שאתה ביצעת במשרד של החשוד הזה חקירה יחד עם עוד שני חוקרים נוספים .
ת’: זה לא נכון. אסביר. מי שביצע את החיפוש זה לא אני, אלא שני חוקרים אחרים. אני ביצעתי במשרדו של מלכה ובשלב מסוים ביקשו מהחוקרים להצטרף אליהם ובוצע שיחה מאוד קצרה עם רונן שבה נמסר לו לגבי האזהרות שלו במה הוא מוזהר מבחינת עבירות. שיחה קצרה מאוד שלא היה בה ממש וחזרתי חזרה להמשך חיפוש במשרד של יעקב מלכה.
ש’: בשיחה עם החשוד הוא טען שחקרת אותו במשך חצי שעה במשרד באילת, ושאלת אותו שאלות ישירות, מהותיות לגבי החשד שלכם כפי שמופיע כעת בבקשה
ת’: לא נכון
ש’: האם בתיק החקירה קיים מזכר , מזכר מהלך שיחה, מזכר …
ת’: לא
ש’: האם קיים מזכר שמתעד את עצם השיחה ותוכן השיחה שלך עם החשוד במשרדו
ת’: לא
ש’: למה
ת’: כי לא מצאתי לנכון לרשום שום מזכר לעניין הזה. לא היה שום מלל מהותי ותוכן בכלל כלשהו לשיחה הזאת. אם זה ממש חשוב לך אוכל לרשום בהמשך מזכר בדיעבד על תמצית הדברים.
ש’: היות ודבריך נסתרים לחלוטין מדברי החשוד תסביר לבית המשפט למה היית צריך לדבר איתו כדי להזהירו אותו בחקירה באילת שהחקירה היא לאחר הרבה שעות בבאר שבע
ת’: כדי לשמור על הזכויות הפליליות שלו.
ש’: אמרת לו שהוא זכאי להתייעץ עם עורך דין
ת’: אני אישית לא טיפלתי בחשוד. לא היה מתוקף תפקידי לומר לו לעניין היוועצות עם עורך דין. אגב ייתכן מאוד שנאמר לו אבל את זה צריך לחקור את החוקרים שהיו במשרד.
ש’: ענית לי הרגע שהבהרת תלו את הזכויות שלו
ת’: לעניין העבירות שבהן הוא נחשד ואת הזכות של לשתוק. לדעתי גם נמסר לו זכות היוועצות עם עורך דין
ש’: שלא אתה אמרת
ת’: לא
ש’: מכל הזכויות בחרת לומר לו דבר חשוד שהוא לא לשתוק ואתה אמרת
ת’: לא אני. לדעתי החוקרים.
ש’: את הבהרת לו את הזכויות כי חשבת שזה חשוב להעביר לו את הזכויות
ת’: את העבירות שבהן הוא נחשד.
ש’: חשבת שזה חשוב להבהיר לו את זה נכון
ת’: מנכון
ש’: את זה תיעדת
ת’: לא. לא מצאתי לנכון לתעד וגם כרגע אני לא חושב שצריך לתעד את זה.
ש’: באותה שיחה ששאלתי את השאלות הקודמות היו נוכחים עוד שני חוקרים
ת’: כן.
ש’: שמותיהם
ת’: שרון וכפיר.
ש’: הם תיעדו משהו בקשר לשיחה הזאת
ת’: תשאל אותם.
ש’: יש תיעוד בתיק
ת’: אני חושב שלא.
ש’: הם רשמו תיעדו שיחה
ת’: לא ידוע לי. לדעתי לא מופיע בתיק.
ש’: במסגרת התפקיד שלך כטוען מעצרים קראת את התיק
ת’: מעבר למזכרים שאתה חושב שהם חשובים יש את מהות התיק עצמו. מהות התיק זה שהמשיב מואשם בשוחד במספר אירועים וגם באירוע אחד ספציפי שבו הוא קיבל שוחד כספי וזה מהות התיק. כרגע אנו מצויים בהארכה ראשונה ויש חשש לשיבוש.
ש’: מה הבסיס העובדתי לעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד
ת’: רישום כוזב במסמסי תאגיד מיוחסות לכלל המעורבים. הרישום כוזב לא מיוחס למשיב.
ש’: תסביר לבית המשפט למה מוגשת בקשת מעצר שהמיעוט של הבקשה זה המשיב עם עבירות שלא קשורות אליו
ת’: כל התיק הזה זה אירוע אחד גדול שבוצע שצוותא. יש מספר עבירות שבוצעו בצוותא שהחמורה שבהן השוחד כלפי כולם בין הנותן לבין המקבל. במקרה החשוד שלנו מדובר על מקבל השוחד אליו מיוחסות בעבירות הבאות: לקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש לרעה בכוח המשרה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד. פה אני עושה סיווגים מה מיוחס למשיב ומה לא. כל רישום כוזב ומתן שוחד לא רלוונטי למשיב.
ש’: קשירת קשר נעשה עם מי
ת’: עם אדם נוסף שנחקר וגם עם אחרים נוספים בין עצורים ובין לא עצורים.
ש’: כמה עוכבו סה”כ אתמול
ת’: 6 מעורבים, 3 שוחררו.
ש’: הם שוחררו בסטטוס מעוכבים
ת’: כן ושלושה נעצרו.
ש’: שלושת המעוכבים נחקרו בחשד לעבירות המפורטות בבקשה הזאת
ת’: לא. שניים נחקרו תחת אזהרה באחת מן העבירות שמיוחסות כאן אחד בלבד ואחד נוסף נחקר תחת אזהרה בגין שתי עבירות שמיוחסות בבקשה. בשני אירועים שנחקרו היה בגין מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר. גם השלישי נחקר בגין קשירת קשר מרמה והפרת אמונים. כל השלישייה שנחקרו אינם קשורים לעניין עבירת שוחד לפחות במישרין .
ש. ז”א שאין מחלוקת שהעבירה שלשיטתכם מקימה את עילת המעצר בעניינו של המשיב זה לקיחת שוחד כי אחרת עניינו היה דומה לאלה ששוחררו?
ת. כן
ש. זה נכון שלמשיב אין עבר פלילי ולראשונה נפגש עם משטרת ישראל?
ת. כן
ש. האם החשוד שיתף פעולה בחקירתו ?
ת. מסר גרסה. שיתף פעולה. הוא מכחיש.
ש. מתי התחילה החקירה בתיק הזה?
ת. יוני 2020
ש. האם במהלך החקירה נתבקשו צווים מבית המשפט המחוזי לחתימה?
ת. נחתמו צווים.
ש. האם במהלך החקירה הטחתם בחשוד סרטון שבו הוא נראה מקבל כסף?
ת. בשלב הזה לא.
ש. האם אמרתם לו שקיים סרטון כזה שבו הוא נראה שהוא מקבל כסף?
ת. כן וגם קיים סרטון כזה ולסרטון הזה לא מתועד ע”י גורם אחד אלא על ידי מספר גורמים. ביחס למשיב הזה.
ש. האם נכון שהמשיב השיב לכם גרסה ברורה הגיונית ביחס לקבלת הכסף שאין לה שום קשר, ככל שהגרסה ההגיונית שלו נכונה ואחוזה במציאות אין לה שום קשר לעבירת השוחד, ?
ת. ממש לא
ש. אלא מדובר באולי עיסוק נוסף שלו שלא קשור בעיסוק בעירייה?
ת. כפי שטענתי קודם וכפי שמופיע בנספח המשיב מסר גרסה אבל לטעון שהגרסה היא הגיונית או מוסדרת כהבנתך זה רחוק כמזרח ממערב. לא רק שהיא לא הגיונית יש ראיות למכביר שהמשיב קיבל שוחד כספי מתוקף תפקידו בעיריית אילת.
ש. בכמה אירועים מדובר?
ת. מופיע בפני בית המשפט.
ש. באיזה סכומים מדובר?
ת. בפני שופט.
**
ב”כ המשיב:
אבקש שבית המשפט יחייב את המבקשת להשיב לשאלה כי אני חושב שמספר האירועים זה עניין עובדתי שלא יכול להיות משובש שאני מניח שהם יודעים אותו. סכומי הכסף אני מניח שגם הם עניין עובדתי, כפיש הוא אמר שזה מתועד בסרטון או בצילום שגם הם לא יכולים להיות משובשים. על פי סעיף 15 לחוק המעצרים כל מה שאין פוטנציאל לשיבוש חייבים לענות. זה החוק.
ב”כ המבקשת:
אני מתנגד לענות על השאלה. זה מופיע בפני בית המשפט על מסמך סודי. <#4#>
החלטה – השופט יורם ברוזה
איני מסכים עם ב”כ המשיב. מדובר במידע שעליו יש לחקור עוד מספר מעורבים ובשלב זה אין מקום לחשוף אותו. לפיכך, איני נעתר לבקשה.
**
ש. מה טובת ההנאה שנותן השוחד קיבל תמורת?
ת. זה מופיע בפני בית המשפט. החקירה בראשיתה וחשופה לשיבוש.
**
ב”כ המשיב:
אבקש לחייב את המבקשת להשיב. מדובר בנתון ידוע כולו למבקשת ולכן אין בידי המשיב או כל אדם אחר לשבש את הנתון הזה.
ב”כ המבקשת:
אבקש להשיב בכתב לשופט.
**
החלטה – השופט יורם ברוזה
בשים לב לשלב שבו מצוי התיק, ולאור העובדה שיש פעולות חקירה שנדרשות הרי שמסירת המידע עלולה לשבש את המידע בכל הקשור למי שטרם נחקר. לפיכך אין מקום להשיב לשאלה.
**
ש. האם נכון שאמרת לחשוד הן באילת והן בחקירה שלו בבאר שבע שוב ושוב שאתם לא מחפשים אותו, אתם לא צריכים אותו, הוא לא הבעיה ואתה מבקש שהחשוד רק יעזור לכם להפליל את המנהל שלו?
ת. ממני זה לא נמסר.
ש. החשוד טוען שאתה אמרת לו את זה במפורש מספר פעמים?
ת. לא נכון
ש. החקירה עצמה תועדה בתיעוד חזותי קולי?
ת. לא
ש. למה לא?
ת. כי זה לא עבירה שמצריכה תיעוד חזותי.
ש. כמה פעולות חקירה אתם מבקשים לבצע במהלך עשרת הימים המבוקשים?
ת. זה מופיע בפניך. 32.
ש. כמה מתוכן נוגעות למשיב?
ת. כיוון שמדובר בעניין בצוותא גם פעולות אחרות קשורות גם לעניין הזה. פעולה 2, 4, 7, 8, 10, 11 , 12, 13, 14, 15, 25, 26, 30, 31, 32 וגם היתר שנותרו קשורות יחד איתו.
ש. כל הפעולות שמנית הן פעולות?
ת. לשיבוש
ש. אתם טוענים בתיק הזה רק עילת שיבוש חקירה?
ת. כן
ש. היות והחקירה התחילה לפני זמן משמעותי כל הפעולות האלה שהצגת היום בפני בית המשפט בעניינו של החשוד, לא בוצעו או לא יכלו להיות מבוצעות עד היום?
ת. בדיוק. לא יכלו להיות מבוצעות עד היום בשל העובדה שמדובר בחקירה סמויה.
ש. בתיק הזה הופעל סוכן?
ת. אני לא חייב לענות על השאלה הזאת.
ש. תחילתה של החקירה בתיק הזה. התיק הזה מלכתחילה התחיל על בסיס מידע מודיעני?
ת. לא רק. גם על בסיס תלונה שהוגשה על ידי הונאת דרום על ידי בעל תפקיד מסוים שקשור לעניין.
ש. האם נכון שהמידע המודיעיני והנתונים שמסר אותו בעל תפקיד מסוים לא קושרים את החשוד, היינו שמו של החשוד הזה, לא נזכר?
ת. לא נכון. נקשר גם נקשר.
**
סיכומי נציג/ת המבקשת:
המבקשת חוזרת על הבקשה ומבקשת להיעתר לה. מדובר בפרשיית שוחד חמורה מאוד בעיריית אילת כמספר בעלי תפקידים בכירים בעירייה תוך שהם נמצאים בניגוד עניינים ומקבלים שוחד בין באמצעות פעולות ובין באמצעות כסף. זו חקירה סבוכה שלצערי בכל מקום שאנו נוגעים בו מתפשט לו זרועה חדשה של חשדות בעירייה עצמה לעוד פרקים ועוד תחומים ועוד נושאים. כפי שבית המשפט רואה מדובר במספר פעולות רב וכל פעולה אחת יש נגזרות. אבקש מבית המשפט להיעתר לבקשה במלואה שכן אנו בראשיתה של החקירה ויש עוד המון פעולות ומעורבים להיחקר בתיק הזה.
סיכומי ב”כ המשיב:
מדובר בחשוד יליד 1977 נורמטיבי לחלוטין, נעדר כל עבר או נגיעה למשטרה וזו הפעם הראשונה שבה הוא נפגש עם משטרת ישראל. ראשית אני סבור שהתנהלות היחידה החוקרת עולה כדי הפרת חוק בוטה שמגיעה לכדי פגיעה בזכויות חוקתיות של החשוד. האחת, עצם העובדה שלטעמי החשוד שהוא (הגיע) לאולם שהה ועדיין שוהה במעצר לא חוקי. שכן התברר שהחשוד עוכב אתמול 17.08.20 בשעה 12:00 בעיר אילת. לטענת ב”כ המבקשת זו השעה שבה הוא עוכב ולמעשה הדיון היום החל בשעה 14:15 או יותר נכון טיפה יותר מאוחר כי ב”כ המבקשת גם איחר ולמעשה ב”כ המבקשת עצמו הגיע לאולם בית המשפט בסביבות השעה שתיים עשרים ומשהו ואני סבור שהפסיקה והחוק בעניין זה קובעים 24 שעות שמאפשרות למשטרה להותיר עצור במעצר טרם הבאתו בפני שופט כוללים את פרק הזמן של העיכוב. ולכן מדובר במעצר לא חוקי.
השני, גם העיכוב עצמו היה לא חוקי. כאמור על פי טענת ב”כ המבקשת העיכוב החל בשעה 12:00 אתמול במשרדו של החשוד בעיר אילת. דא עקא, שעת המעצר על פי בקשת המעצר בסעיף שש הינה בשעה 18:00 הוראות סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] מגבילות עד לפרק זמן של שלוש שעות וניתן לעכב לפרק זמן של שלוש שעות נוספות ככל שקיים מסמך מנומק של קצין בדרגה המתאימה שמנמק מדוע מתקיימים אותם חריגים שבחוק שמאפשרים את הכפלת זמן העיכוב. כפי שנמסר בתשובות על ידי ב”כ המבקשת מסמך שכזה לא קיים בתיק בניגוד לחוק, לכן, גם בהיבט העיכוב מדובר בעיכוב לא חוקי. המשמעות של עיכוב לא חוקי, הינו משמעות מעצר לא חוקי. עיכוב הוא שלילה בפועל זכות החירות של האדם. גם אם מדובר באמצעי תובעני פחות מאשר מעצר ממש. עדיין בכל היבט מדובר בשלילת חירות ולכן מדובר בקביעה חוקתית בזכויות של חשוד.
מפנה לבש”פ 1111/05 בפרשת ממן. שם קבע בית המשפט העליון שאת הנפקות של פגיעה בזכויות חוקתיות של חשוד צריך לתת בית המשפט כבר בשלב דיוני המעצר. זאת בית המשפט העליון עשה כיוון ששופטי הערכאות הדיוניות נתנו החלטות חוזרות ונשנות בעניין זה לפיהן קביעה שכזו דינה להתברר ולקבל את הנפקות לכך בשלב התיק העיקרי. בית המשפט העליון אמר לא. אם קיימות ראיות מינימליות שמבססות פגיעה חוקתית בזכויות של חשוד, צריך לתת לזה את המשקל וגם שם מדובר בזמן מעצר שפקע. לכן מעבר למה שאפשר אני סבור שבית המשפט צריך לתת לכך את המשקל הראוי ולהיעתר לבקשתי לדחיית בקשת המבקש ולשחרור החשוד ולמצער לחלופת מעצר כאשר בבית המשפט נמצאים מפקחים שיכולים לפקח על החשוד בכל שעות היממה ובכל תנאי שימצא לנכון בית המשפט.
לגופה של בקשה גם בבקשה עצמה כפי שהתברר היה פגם שכן הבקשה עצמה וההליך עצמו כולו עניינו בדיני נפשות שבה מבקשת המדינה באמצעות משטרת ישראל לשלול את חירותו של אזרח. למרבה הצער, המבקשת הכלילה בסעיף 5 את כל העבירות לגבי כל החשודים הגם שבקשה עצמה מדובר בחשוד ספציפי שהוא החשוד הזה. גם ביחס לחשדות התנהל אירוע שהיה מעורב בו הטוען המעצרים שנמצא בפני בית המשפט שגם הוא עולה כדי פגיעה חמורה בזכויותיו החוקתיות של החשוד. החשוד מסר לי שבעת שבאו ועצרו אותו, עיכבו אותו במשרדו בהפתעה בעיר אילת אתמול בצהריים טוען המעצרים שנמצא כעת באולם יחד עם שני חוקרים נוספים החלו לחקור אותו בשאלות שקשורות בדיוק למהות הבקשה היום וזאת לאחר שהבהירו לו שהוא חשוד בקבלת שוחד והתחילו לשאול אותו שאלות מהותיות לגבי כל ההתנהלות שלו כפי שידוע להם אודות העבירה הזאת. נציג המבקשת אישר שאכן שהוא היה במשרד יחד עם שני שוטרים נוספים אך ציין שבגלל השיחה הקצרה הזאת הבהיר לחשוד את זכויותיו, הגם שלא אמר לו שהוא זכאי להיוועץ בעורך דין ולא מעבר לכך, אך אדוני למרבה ההפתעה, לא הוא טוען המעצרים כאן, שחקר אתמול ולא השוטרים הנוספים תיעדו דבר ביחס לאותן שאלות, מפגש ולאותה חקירה לטענת החשוד. מדובר בהתנהלות ככל שהיא אכן נכונה, התנהלות חמורה ביותר. מדובר בפגיעה חמורה בלב לבם של זכויות של חשוד שהיא הזכות בראש ובראשונה להיוועץ ולדעת שהוא רשאי להיוועץ עם סניגור ושתינתן לו הזכות להיוועץ עם סניגור. מה שהם עשו כאן לכאורה זה פשוט תרגיל שדורס את החוק, התחילו לחקור אותו באילת. לא הבהירו לו את זכויותיו והמשיכו בבאר שבע אחרי שקיבלו תשובות ממנו שלא תיעדו. זה כנראה סוג של תרגיל חקירה נפסד וגם לכך צריך לתת את הדעת.
לגופה של בקשה, החשוד מכחיש לחלוטין את החשדות נגדו. היינו, קבלת שוחד, נטל כל סוג של טובת הנאה שקשורה לתפקידו בעיריית אילת. החשוד שיתף פעולה בחקירה והשיב לכל השאלות ולטענתו כפי ששמעתי מסר גרסה סדורה לגבי התנהגותו באשר לקבלת כסף שיכולה לעלות לכל היותר כדי עבודה נוספת שלא קשורה בכלל לעבודתו בעירייה שלא קשורה בכלל לאיזה שהן טובות הנאה שהוא נתן לאחרים שקשורות לעבודתו בעירייה ולכן אני ממש מבקש בכל לשון של בקשה מבית המשפט הנכבד שיבחן את גרסתו של החשוד אל מול הטענות נגדו ויבדוק הגם שאנו נמצאים בשלב ראשוני הזה אם יכול להיות בהם ממש. כך או אחרת, מדובר כאמור בחשוד נורמטיבי, נעדר עבר פלילי אב ל4 ילדים קטינים, שניים קטנים מאוד בגיל. המשמעות לאדם שהוא נעדר כל עבר פלילי נורמטיבי לחלוטין שנקלע לסיטואציה הזאת היא משמעות הרסנית אני סבור שעל פי מצוות המחוקק על בית המשפט לבחון האם ניתן לאיין את עילת המעצר היחידה שקיימת היא עילת השיבוש על דרך של חלופת מעצר בכל תנאי שימצא לנכון שימצא בית המשפט. אין המדובר בעבריין. אין המדובר במי שיש נתונים עובדתיים מתיק החקירה מהן עולה שיש חשש לשיבוש על פי התנהלותו של החשוד בתיק מעבר לעבירה עצמה, אלא מדובר בחשש ארתילאי ולכן אבקש מבית המשפט הנכבד גם אם קיים חשד סביר ולנוכח שלל הפגיעות החוקתיות בזכויותיו של החשוד, לתת את הנפקות ולהורות על שחרורו לחלופת מעצר. אבקש להציג לבית המשפט הנכבד גיליון רפואי אתמול בלילה על מצבו של החשוד והמעצר נותן את אותותיו והמעצר גורם לו לטראומה. אבקש מבית המשפט הנכבד בהתאם לסעיף 70 (ה) (1) (ה) לחוק בתי המשפט ויורה על צו איסור פרסום ביחס לכל פרט מזהה ביחס לחשוד שכן אנו נמצאים בשלב של חקירה שעומדת לחשוד חזקת החפות וטרם הוגש כתב אישום ובהתאם לבש”פ 759/04 בשלב דיוני שכזה על בית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש, ההשפעה על בני משפחתו על סביבתו וככל שאכן מדובר בזמן שלפני הגשת כתב האישום, שבמקרה שלנו מדובר כאמור לאב לילדים קטנים וחשוד שמתגורר בעיר אילת מקום קטן וכל שמועה וכל חשד מתפשט כאש בשדה קוצים שוב מדובר בחשד ועומדת לחשוד חזקת החפות אז וודאי שהכף נוטה מעבר לאיסור כל פרט מזהה ביחס אליו.
ב”כ המבקשת:
אבקש להתייעץ עם הממונה.
לאחר התייעצות עם הממונים הם מתנגדים לצו האיסור פרסום בטענה שכן זכות הציבור לדעת בעבירות מהסוג הזה ובבדיקה שנעשתה במשרד, הוא לא נופל לחריגים בסעיף 70. אנו מתנגדים לצו איסור הפרסום. אבקש להגיש לבית המשפט את מזכר הקצין הממונה שנרשם עתה לבקשת ב”כ המשיב (סומן מב/3
החלטה – השופט יורם ברוזה
לפניי בקשה ראשונה למעצרו של המשיב לצורכי חקירה וזאת למשך 10 ימים מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו-1996. המשיב נעצר ביום 17.08.20, וזאת בחשד לביצוע העבירות הבאות: של לקיחת שוחד וקשירת קשר לביצוע פשע, שימוש לרעה בכוח משרה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד. אם כי ב”כ המבקשת הבהיר כי למשיב זה לא מיוחסים רישום כוזב ולא מתן שוחד. בהתאם לבקשה מיוחס למשיב כי במהלך כהונתו כסגן מנהל אגף הספורט בעיריית אילת, קיבל שוחד.
חשד סביר – מעיון בתיק החקירה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים מצאתי כי קיים חשד סביר הקושר את המשיב למיוחס לו. לעניין זה מצאתי לנכון לציין כי: אמנם בחקירתו כאשר עומת המשיב עם אחד המקרים, אישר את קבלת הכספים ונתן הסבר אחר אשר מבלי לחשוף את פרטי ההסבר אציין כי הוא כשלעצמו מסבך את המשיב. עוד אציין כי לאחר מכן, מאותו רגע, סירב המשיב להגיב לשאלות החוקר.
עילת מעצר – מצאתי כי קיימת במקרה זה עילת מעצר. אמנם, אין בעבירות המיוחסות למשיב כדי מסוכנות המחייבת מעצר שכן מהרגע שהמשיב יורחק ממקום עבודתו הרי שאין באפשרותו להמשיך ולעבור את העבירות המיוחסות לו. מנגד, קיים חשש כבד לשיבוש פעולות ועל כן בשלב זה אין מקום לשקול חלופה. לעניין זה מצאתי לנכון לציין כי אמנם פעולות החקירה הנדרשות הינן רבות אולם לא כולן שייכות למעשים המיוחסים למשיב זה. מנגד, צודק ב”כ המבקשת כי ייתכן וחלק מהפעולות יניבו חשדות נוספים.
ב”כ המשיב העלה טענות בדבר עצם היות המעצר הבלתי חוקי. טענה זו מתבססת על שתיים. אחת, העובדה שהמשיב עוכב מעל שלוש שעות בטרם נעצר והשנייה שתחילת הדיון היום היתה לאחר שחלפו 24 שעות מרגע תחילתו של העיכוב. בכל הקשור למשך הזמן של העיכוב. בסיום הדיון הציג בפני ב”כ המבקשת מזכר שנרשם במקום על ידי מפקד יחידת ההונאה ולפיו לאור ריבוי המעורבים בתחילה ביקשו למנוע פרסום המעצר ולכן הורו על הארכת העיכוב ולאחר מכן ולאחר שהובאו החשודים מאילת לבאר שבע ניתנה הוראת מעצר. בעניין זה מצאתי לנכון להעיר כי אמנם מדינת ישראל אינה מדינה רחבת ידיים אולם הרצון לנסוע מאילת לבאר שבע בטרם תינתן הוראת המעצר אינו מובן לי. לא היתה כל מניעה כי המעוכבים (אשר כולם היו באילת) ייחקרו בתחנת המשטרה באילת ושם תתקבל ההחלטה.
בכל הקשור למשך הזמן עד תחילת הדיון אבקש לציין כי הבקשה נפתחה בשעה 08:30 ועל כן היא נפתחה פחות מ-24 שעות מרגע העיכוב. נכון, וכפי שציינתי קודם, בית המשפט הורה שהדיון יחל בשעה 14:00 אולם הדבר נעשה עקב שיקולים של עומס על האולמות, רצון למנוע קיום הדיון באולם רחב ידיים שכן בית המשפט חזה שתהיה בקשה לאיסור פרסום וקיום הדיון בשעות הבוקר בתוך אולם המעצרים הקיימת בו היה מסכל מניה וביה את הבקשה. גם אם היה מדובר במעצר בלתי חוקי, עדיין הפסיקה מורה לנו ששיקול זה הינו שיקול אחד מבין השיקולים ויש לבחון את יתר השיקולים העומדים ביסוד הבקשה למעצרו של המשיב (בש”פ 1219/12 אלקריץ) וכי גם אם המעצר אכן היה שלא כדין, עדיין יש לדון בבקשה לגופה (בש”פ 3979/98 ג’נח). בנסיבות העניין שלפני התמונה העולה מהתיק אינה פשוטה ומעידה על חשש כי לא מדובר במעידה חד פעמית, כי הדברים נעשו במודע, והדברים עולים ישירות מההודעות שנגבו עד עתה. חומרת המעשים לדעתי צריכה להילקח בחשבון ועל כן ולאור החשש הכבד לשיבוש, לא מצאתי לנכון לקבל את הבקשה בכל הקשור להיות המעצר בלתי חוקי.
בכל הקשור לבקשה לאיסור פרסום. סעיף 70 (ה1) (1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד – 1984 קובע “בית משפט רשאי למסור פרסום של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום”. הבחינה של בית המשפט הינה לאזן בין הנזק שעלול להיגרם לחשוד ששמו התפרסם (כולל הנזק שעלול להיגרם לבני משפחתו). אל מול ה”נזק” שייגרם לציבור בגין אי פרסום פרטיו של החשוד. בעניין זה מורה לנו הפסיקה את אחד השיקולים החשובים הינו קידום החקירה והשאלה היא פרסום השמות יכול להביא מתלוננים נוספים אשר יאזרו אומץ להתלונן או אשר יחפשו את המעשים (בש”פ 5759/04 תורג’מן). כאשר יש לזכור כי הגילוי הוא הכלל והאיסור הוא החריג. סבור אני כי אכן פרסום פרטיו של משיב זה, יכול להביא לנזק לו ולמשפחתו לצער ולמבוכה. אולם, עצם היותו איש ציבור, אשר נטען כי לקח כספים לכיסו, תוך כדי ניצול מעמדו, ולאחר שלמעשה הוא אישר את קבלת הכספים סבור אני כי יש מקום במקרה זה שלא לאסור על פרסום.
לפיכך, ובשקלול הפעולות הנדרשות והצורך לבקר את החקירה ולבחון במהלך הדרך את עניינו של משיב זה, מצאתי לנכון להורות על מעצרו עד ליום 23.08.20 בשעה 14:00. הצדדים יהיו ערוכים לקיום הדיון החל מהשעה 10:00. היה ויתברר בהמשך החקירה כי החשד נגד המשיב נחלש, יש לשקול את שחרורו בתחנת המשטרה. הכנסת ציוד אישי בהתאם לנוהלי שב”ס. על שלטונות בית המעצר לבדוק את המשיב על ידי רופא וזאת בשים לב לבדיקה שנערכה בבית חולים סורוקה לפנות בוקר. ככל שתתבקש הארכת מעצר נוספת מובהר כי לנוכח תקנות שעת החירום יתקיים הדיון עצמו בוויעוד חזותי, ואין צורך להביא את המשיב לדיון. שב”ס ייערך בהתאם.
**
ב”כ המשיב:
אבקש עיכוב יצוע לעניין איסור הפרסום על מנת להגיש ערר לבית המשפט המחוזי. המשיב הזה מטופל תרופתית בשיגרה ואבקש שהטיפול התרופתי ימשך כרגיל. נבקש שבני משפחתו יביאו לו בגדים.
נציג שב”ס:
המשיב עובר לאוהלי קידר. הוא הגיע מהתחנה.
החלטה – השופט יורם ברוזה
לבקשת המשיב ובכדי שיוכל להגיש ערר על ההחלטה שלא לאסור את פרסום שמו, ניתן בזאת צו עיכוב ביצוע על החלטה עד ליום 19.08.20 בשעה 12:00 ככל שיוגש ערר עד השעה הזאת יוארך עיכוב הפרסום עד למתן החלטה בבית המשפט המחוזי. כמו כן הסניגור יעביר לידי היחידה החוקרת פרטי הטיפול התרופתי אותו מקבל המשיב. נציג היחידה החוקרת יוודא שהמידע מגיע למרפאה של בית המעצר שבו יהיה המשיב. בשים לב לשעת סיום הדיון, וככל האפשר, יש לאפשר הכנסת ציוד אישי עוד היום על ידי אשת המשיב.
