בית משפט השלום חייב את עו”ד יניב גבריאל לפצות ב-60 אלף שקל בעלי מאמרים שאותם העתיק ופרסם באתר האינטרנט שלו. להגנתו טען כי מדובר במאמרים פרי עטו וכי התובעים חברו נגדו על מנת לפגוע בו. עו”ד סער גרשוני: “למקרא פסק הדין עולות תהיות רבות באשר לאופן ההתנהלות של עורך הדין יניב גבריאל ושל עדיו”.
עו”ד יניב גבריאל, המחזיק גם במכללה פרטית למיסים ולחשבונאות נתבע בבית משפט השלום בתל אביב שלוש תביעות אשר הוגשו באמצעות עוה”ד סער גרשוני ועו”ד לירון לזר. התביעה הראשונה הוגשה ע”י בעלים ומפעיל אתר האינטרנט “MYPI” שמטרתו לספק ייעוץ מקצועי ושירותים לגולשים ולמתעניינים בתחום החקירות הפרטיות – לאחר שלטענתו, במהלך ספטמבר 2011 גילה כי הנתבע העתיק מאמר בתחום לשון הרע שכותרתו “הוצאת דיבה – איסור לשון הרע וחקר האמת” ופירסם אותו באתרו. תיק נוסף הוגש על ידי חברה המפעילה אתר אינטרנט בשם “תקנה” שמטרתו ריכוז מידע בנושא זכויות רפואיות ומימושן ועל ידי בעליה. לטענתם, הנתבע העתיק לאתרו מאמר שכותרתו “ועדה רפואית של ביטוח לאומי”. התיק השלישי שהוגש כנגד עו”ד גבריאל עוסק בהעתקת מאמר בשם “חוק הלבנת הון והשפעתו על פרטיותנו”, אשר הוגש ע”י עורך דין שטען כי חיבר את המאמר במסגרת עבודתו בפירמת עורכי דין שבה הועסק.
הנתבע הגיש תביעות שכנגד בכל שלושת התיקים, בהן טען כי התובעים הם אלה שהעתיקו, כל אחד בדרכו, מאמרים פרי עטו ואף חברו נגדו יחדיו שלא כדין. לטענתו, התובעים בתיקים השונים הם שותפים עסקיים, אשר ממניעים זרים שמו להם מטרה לפגוע במוניטין שלו ולהפעיל עליו לחץ בלתי הוגן שיביא לצמצום פעילותו העסקית. השופט ברקאי דחה את טענתו של הנתבע לפיה המאמרים מושאי התביעות הראשונות (לשון הרע וביטוח לאומי, בהתאמה) הופיעו עוד בשנת 2006 במחברות קורס חשבי שכר אותו העביר. לדעת השופט, לא ברור כיצד במסגרת קורס מקצועי וייעודי שמטרתו מבחן מקצועי בתחום חשבות שכר משולבים מאמרים שעניינם לשון הרע או ועדות רפואיות. השופט אף ציין כי המאמר בנושא לשון הרע שפירסם הנתבע הורכב למעשה משני מאמרים מועתקים – האחד של התובעים והשני של עו”ד רון לוינטל, שהעיד בפני בית המשפט “עדות רציפה, עקבית ואמינה תוך שהוא קושר בין אירועים המופיעים במאמר לבין חייו האישיים, המקצועיים והפוליטיים”, לדברי השופט.
מלבד האמור, התובעים זימנו לעדות את מי שלטעמם חיברה את המאמר בענייני ועדות רפואיות – וגם עדות זו נמצאה משכנעת ובהירה על ידי השופט. מעבר לכך סבר השופט כי גרסת הנתבע, המשליך על כל אחד מהעדים או התובעים כי העתיקו ממנו אינה סבירה. “טענה גורפת וכוללת לפיה התאספו ובאו תובעים שונים ועדים שונים והחליטו כולם לקום על הנתבע מעלה כשלעצמה סימני שאלה”, כתב. השופט התייחס גם לאמינותו של הנתבע עצמו וקבע כי כל גרסתו עמדה על כרעי תרנגולת וגם מהן קרסה, כאשר בנוסף לכל התמיהות שצוינו גם בחקירתו הנגדית נראה היה כי תשובותיו היו מוטות אינטרס וכי התחמק מתשובות מעת לעת או ענה להן כעורך דין ולא כעד. בסיכומו של עניין, דחה השופט את התביעות שכנגד שהגיש הנתבע וחייב אותו לפצות ב-20 אלף שקל בכל תיק – ובסך הכל 60 אלף שקלים בתוספת 30 אלף שקלים עבור הוצאות ושכ”ט.
עו”ד סער גרשוני מסר בתגובה: “ההליך הסתיים אחרי שבע שנים בקביעות עובדתיות מאוד קשות כנגד עורך הדין יניב גבריאל ועדיו. כמובן שלמקרא פסק הדין עולות תהיות רבות באשר לאופן ההתנהלות של עורך הדין יניב גבריאל ושל עדיו. בסופו של דבר אני שמח שבית המשפט קיבל את הטענות שלנו, דחה את כל הטענות של עורך דין גבריאל והשכיל להבין בין היתר כי לא יכול להיות מצב שעורך דין גבריאל חזה פרסום הצעת חוק שנה וחצי מראש כמו גם שקיבל את חוות דעת המומחה מטעמנו שהוכיחה שלאחר קבלת מכתבי ההתראה עורך דין גבריאל ניסה לשנות מאמרים באחד מהאתרים שבבעלותו על מנת ליצור מצג כאילו הוא זה שכתב את המאמרים”. עו”ד גרשוני התייחס לעובדה כי עו”ד גבריאל הגיש ערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואמר: “אשמח לראות האם גם בית המשפט המחוזי יסבור כפי שסבר בית המשפט השלום ולהערכתי זה מה שיהיה בסוף”.
