בית משפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ודחה את ערעורם של בעלי "הרפסודה הלבנה" באילת על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע במסגרתה נקבע כי הצו לסילוק הפגיעה בסביבה החופית שהוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה תקף ועד ה-1 באוגוסט 2023 עליהם לפנות את המבנה מהים בשלמותו ולהשאיר את הים והחוף נקיים מכל פסולת
מבנה "הרפסודה הלבנה" ממוקם בים מחוץ לשובר הגלים המזרחי של המרינה העירונית באילת. המבנה, שהיה בעברו הרחוק כלי שיט, מצוי במקומו בניגוד לחוק, ללא היתר בנייה כנדרש וללא תוכנית תקפה החלה על השטח במקום זה. לאור האמור, בחודש אוגוסט 2021, לאחר הליכי התראות ושימוע על ידי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה הוציא סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה במשרד להגנת הסביבה, יצחק (בנדה) בן דוד צו לסילוק הפגיעה בסביבה החופית למבנה. בגין החלטה זו הגישו בעלי הרפסודה הלבנה ערעור לבית משפט השלום בבאר שבע, שדחה את הערעור וקבע כי יש לפנות את המבנה. גם על החלטה זו הגישו בעלי הרפסודה הלבנה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
במסגרת הערעור, טענו בעלי הרפסודה כי כיוון שחוק שמירת הסביבה החופית נחקק לאחר מיקום הרפסודה במקומה הנוכחי, הוא לא חל על עניינו. עוד נטען כי החוזה לפיו הותר לרפסודה לעגון באופן קבוע במקום, מהווה חוזה המקנה זכויות שימוש או בנייה במקרקעין בסביבה חופית.
בהחלטתו, קיבל כבוד השופט אלון אינפלד את עמדת המדינה וקבע כי אין ממש בטענות אלה וכי אין בחוזה בכדי למנוע מתן צו כלפי מבנה, אשר אף אם נבנה בהתאם לחוזה, הוא ממשיך ופוגע בפועל פגיעה ממשית בסביבה החופית, מעבר לעצם קיומו. יתר על כן, אם סבורה המערערת כי קמה לה זכות לתבוע סעדים על בסיס חוזה תקף המופר על ידי הצו, עליה להגיש תביעה כספית מתאימה, ובכל מקרה החוזה אינו גובר על החוק. בנוסף קבע בית המשפט, כי מכיוון שהרפסודה קובעה לקרקע, היא הפכה ל"מבנה" ולכן חלים עליה חוקי התכנון והבנייה. גם אם התיר חוזה העגינה להציב את הרפסודה על רגליים, אין בו כדי להתיר בנייה ללא היתר בניה ושלא על פי תכנית. ממילא יש לומר, כי חוק השמירה החופית וודאי חל בענייננו.
ביחס לטענת המערערים כי ישנם מבנים אחרים, אשר כבר פגעו בסביבה הטבעית, קבע בית המשפט כי זו הייתה יכולה להיות טענה טובה אילו דובר בתוספת קטנה למעגנה, שאינה ניכרת. "אולם, אין זו רפסודת העץ הקטנה של האקלברי פין. היא גדולה מאוד, ניכרת לעין, מנקרת עיניים ודוקרת את הלב. המדובר במחיצת פלדה בין הים הפתוח לבין אזור החוף… ואין דבר פחות טבעי ממנה בסביבה החופית הקרובה".
ביהמ"ש התייחס לטענת השיהוי וקבע "אם כן, השאלה "מה ייעשה ברפסודה?" מעולם לא הוזנחה על ידי הרשויות, בוודאי לא מאז כניסת החוק לתוקף. הרפסודה "עגונה" במשך תקופה ארוכה, ללא אפשרות חוקית לממש את הזיווג עם העיר אילת ותייריה, וללא גט שילוחין מחוף הים. בשלב מסוים, המשרד לאיכות הסביבה הגיעה למסקנה שכלו כל הקיצין, והגיעה העת לתת ספר כריתות למבנה הבעייתי בקצה המעגנה, העומד שם כאבן שאין לה הופכין, הגורם נזק לסביבה החופית ומהווה סיכון לגרימת נזק נוסף. לפיכך, נכתב הצו ונחתם, וניתן בידה של המערערת."
לסיכום, ציין בית המשפט כי "האיזון הראוי בין צורכי הפיתוח והאינטרס לנצל משאבים, לבין הגנת הטבע בכללותו והגנת הים והחוף בפרט, נקבע בחוק על ידי המחוקק. יש להקפיד על האיזון שנקבע, ובין השאר על העקרון שאין לפגוע בסביבה החופית, ללא היתרים נדרשים. אם נגרמת פגיעה – יש לדאוג להסרתה ולשיקום הנזק שנגרם".
לאור האמור דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי יש לקיים את הצו ולהסיר את המפגע על לתחילת חודש אוגוסט 2023.
את המשרד להגנת הסביבה ייצגה עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בליווי עו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
◼️ לקבוצת החדשות באילת והערבה לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
