הותר לפרסום: במחוז דרום מתנהלת חקירת משטרה אודות עבירות מין ופרסומים אסורים בה מעורבים מספר קטינים – השופט אלון גביזון התיר לפרסום חלקים מהפרשה שמזעזעת את כל המדינה בכלל ואת הדרום בפרט זאת לאור בקשה להסרת/צמצום צו איסור פרסום גורף שניתן ביום 20.12.21 ביחס לפרשה הנחקרת על ידי המשיבה בה מעורבים קטינים בלבד שהגישו במשותף העיתונאים מתן צורי (ידיעות אחרונות ו-YNET), אבי סדרינה (חדשות ערוץ 12) ואלמוג בוקר (ערוץ 13).
"לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, שמעתי את טיעוני הצדדים במהלך הדיון היום ועיינתי בתיק החקירה, מצאתי שלא להיעתר לבקשת המבקשים, ולא להתיר פרסום פרטים אודות מספר המעורבים, הרשות המקומית שבה התרחשה הפרשה וסעיפי החשדות המיוחסים. משהמעורבים בפרשה הנחקרת (ובכללם נפגעת העבירה) כולם קטינים, הכלל הוא איסור הפרסום, והפרסום הנו החריג שיש לנמקו. בניגוד להלכה הקיימת בעניינם של בגירים, יש ליתן את הבכורה לעיקרון העל בדבר טובת הילד גם כאשר זה עומד מול עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת. האינטרס הציבורי שעומד בבסיס פומביות הדיון, לובש משמעות אחרת עת מדובר בקטינה נפגעת עבירה.
סעיף 70 ה לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 מורה כי: "בית משפטרשאי לאסור פרסום… או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה". סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב – 2002 קובע כי: "פרסום, תיעוד, חזותי או קולי, של חקירה ללא רשות בית המשפט מהווה עבירה, של עונש של שנת מאסר בצידה". האינטרסים עליהם נועדו להגן סעיפים 70 ה וסעיף 13 לעיל הם זכותו של מתלונן או חשוד לפרטיותו ולתקינותו של ההליך ובכלל זה הליך החקירה. בית המשפט הוא בעל שיקל דעת רחב אם להתיר או לאסור את הפרסום, חובתו של בית המשפט לערוך את האיזון הראוי בין האינטרסים המתחרים ובכלל זה זכות הציבור לדעת, ולהכריע לגבי משקלם לפי תכלית החוק ובהתחשב בעיקרון שיטתנו המשפטית. האינטרסים עליהם נועדו להגן הסעיפים לעיל מקבלים משקל רב יותר עת עסקינן בקטינים. באיזון "האינטרסים המתחרים" יש לכלול גם את טובת הילד. עקרון העל של טובת הילד המושרש היטב בשיטתנו המשפטית חוסה גם על הליכי חקירה בהם מעורבים קטינים, קל וחומר קטינים נפגעי עבירה.
משהחקירה עדיין נמצאת בשלביה המוקדמים, העבירות המיוחסות טרם התבררו ומשעמדת הקטינה- נפגעת העבירה היא להותיר את צו איסור הפרסום על כנו, לא מצאתי כל נימוק שיש בו כדי לחרוג מן הכלל לעיל. בקשת המבקש להתיר פרסום פרטים בדבר מספר הקטינים המעורבים, הרשות המקומית בה אירע האירוע הנחקר והעבירות המיוחסות, הנה טרם זמנה, ויש בה כדי לאפשר זיהויה של הקטינה-נפגעת העבירה ופגיעה בשלומה הנפשי, ועל כן אינני מתיר פרסום פרטים אלו. חקירה מסוג זה בה נחקרים קטינים הנה מטבע הדברים חקירה רגישה ועדינה, ויש לאפשר למשיבה מרחב פעולה לקדם את החקירה ללא הפרעות חיצוניות מיותרות, וללא פגיעה בטוהר החקירה.
לצד האמור, בנקודת הזמן הנוכחית נראה כי ניתן לצמצם במעט את צו איסור הפרסום באשר לעצם קיומה של החקירה, תוך שהנני מתיר פרסום פראפרזה לפיה: במחוז דרום מתנהלת חקירת משטרה אודות עבירות מין ופרסומים אסורים בה מעורבים מספר קטינים. בסיום החלטתי אבקש להוסיף כי בפרשה הנחקרת מושא צו איסור הפרסום, הנה פרשה קשה ומטלטלת, אך לא פחות מכך עצובה. לא אשגה אם אומר כי מערכת החינוך לא השכילה להתמודד עם החשיפה שיש לתלמידים לתכנים מיניים ברשתות החברתיות, ודומה כי יחסי המין נתפסים על ידם בצורה מעוותת, ואין כל מענה אמיתי של המערכת. אך גם לנו ההורים אחריות בחינוך ילדינו – מה מותר ומה אסור, מה תואם גיל ומה לא, ולא פחות חשוב – מתי יש לדווח על התנהגות חריגה ופסולה".
