ידוע שכל פרט בתורה מחושב וטומן בחובו מסר. אז מה ניתן ללמוד מכך שמצוות תפילין כתובה לראשונה מייד אחרי עשר המכות? ההבדל בין נס פרטי לנס לאומי.
בסוף פרשת בּא, אחרי סיפור עשר המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על מצרים, מוזכרת לראשונה מצוות תפילין. שאלה גדולה עולה ומתבקשת: מה הקשר?! הרמב”ם מבאר כי במיקום זה באה התורה ללמדנו שישנם שתי דרכים בהם מנהל הקדוש ברוך הוא את העולם: הנהגה טבעית והנהגה ניסית. בזמן בריאת העולם נקבעו החוקים והגבולות של ההנהגה הטבעית, ואילו ההנהגה הניסית, המתגלית לעיתים בעולם, היא הנהגה שבאה לרומם את המציאות לרמה גבוהה יותר. מכך לעיתים מצטייר לאדם כי הנהגת הנס היא מעין תיקון פנצ’ר – כלומר, קרתה “תקלה” ולכן הקב”ה עושה נס על מנת לתקנה. אך האמת היא שלא אלו פני הדברים.
המהר”ל מפראג מסביר כי כשם שישנו סדר בהנהגת הטבע, כך ישנו סדר גם בהנהגת הנס. נס הוא לא מאורע מקרי או מתפרץ, אלא הוא חלק גדול יותר של תיקון העולם והבאתו לשלמות המתבקשת ע”י בורא עולם. הטבע והנס מתקיימים במקביל, כאשר הנהגת הנס היא שורש של עולם הטבע, ולכן מטרת ההנהגה הניסית היא לרומם את הנהגת הטבע אל תיקון העולם והשלמתו. כמובן, גם ניסים שנעשים לאנשים פרטיים מותאמים למעלת האדם הספציפי. דוגמה לכך ניתן לראות בסיפור המובא בגמרא ‘על אותו אדם שנפטרה אשתו ולא היה לו כיצד להניק את ילדו התינוק. נעשה לו נס, צמחו לו דדים והיניק בהם עד שגדל’. מצד אחד אומרת הגמרא – כמה גדול אדם זה שחוקי הטבע התכופפו למדרגה שבה הוא היה צריך סיוע, אך מצד שני – כמה מגונה אדם זה שחוקי הטבע התקפלו במקום שבו יכול היה להיות אולי פתרון אחר. אם כן, נס לאדם פרטי הוא דבר שנמצא בקונפליקט, היות שכאשר נעשה נס לאדם, מנכים לו מזכויותיו. אך מצד שני לעיתים אדם צריך נס על מנת לצאת מהמשבר.
שונה מכך ההנהגה הניסית עבור אומה שלמה. ההנהגה בה הקב”ה מחולל נס לאומה שלמה, היא הנהגה שבאה לרומם את העולם, ולכוון אותו אל מטרה גבוהה יותר. אומרת הגמרא: ‘אמר רבי סימון- ‘אין אדם אומר שירה, אלא אם נעשה לו נס’. השירה היא התבוננות שכלית עמוקה המבררת את מציאות העולם, וכאשר נעשים ניסים כמו עשר המכות ויציאת מצריים, קריעת ים סוף וירידת המן במשך ארבעים שנה במדבר, אז ודאי אפשר לומר שירה, משום שהדבר מלמד על הבאת העולם לייעודו ולמטרתו.
לכן חותמת התורה את פרשת בא בפרשת תפילין, שהרי ידוע כי תפילין של יד הם כנגד ההנהגה הטבעית ותפילין של ראש – כנגד ההנהגה הניסית. כך זכה עם ישראל במצרים ל”אות על ידך וטוטפות בין עיניך”, כפי שנאמר, “וראו עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך”. דווקא כאשר מתגלה ההנהגה הניסית שבאה לידי ביטוי בתפילין של ראש, אז מתגלה מלכותו של הקב”ה. אז מתקיים גם סוף הפסוק – “ויראו ממך” – אומות העולם מבינים את מבנה העולם והנהגתו ע”י הקב”ה.
* הכותב הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
