מבזקים
שני אחים פתחו בר בנס ציונה ויצאו להילחם: הסיפור שמאחורי הרמוני ראשון לציון: ריבוי חילוצים ממעליות בעקבות הפסקת חשמל אזורית בין זירות הלחימה למשחקי הילדים: המילואימניק מנתיבות שבונה את בית המקדש מקוביות הכלבים הגדולים מחכים לו בנתניה: זיו יוצא למילואים, והמספרה נשארת מאחור מהמילואים לעולם הדייטינג: האישה מסביון שמלמדת איך לזהות נוכלים נתניה: חובש איחוד הצלה הזריק אפיפן לגבר שפיתח תגובה אלרגית מסכנת חיים קריית מלאכי: תרגיל חירום עירוני יתקיים היום בשכונת הסביונים ב־7 באוקטובר יצא עם הג'יפ לעוטף עזה. היום הוא מחכה לכם בקצה המדבר בערד מעזה לפתח תקווה: שני לוחמי גבעתי הפכו את החברות מהצבא לעסק משותף הגשימו חלום באילת: שמונה תלמידי ״אורים״ הפכו לשוטרים ליום אחד הזקן הארוך בישראל, 250 ימי מילואים ומצלמה אחת: הסיפור של תומר מקריית אונו מבאקו לקריית גת, דרך המילואים: הסיפור שמסתתר מאחורי גלריית התכשיטים אשקלון: שריפה פרצה בחדר מדרגות ברחוב ההסתדרות, דיירים הונחו להסתגר בבתיהם הוא בונה בתים למחייתו, אבל במילואים נאלץ לנהל הכול מרחוק: הסיפור של משה חן מקריית עקרון קריית מלאכי: האב והבן שמנהלים מסגרייה, וכל הצוות שלהם משרת במילואים 273 ימי מילואים, שלושה שותפים וחלום אחד: הסיפור שמאחורי עגלת הקפה בראש העין הוא נערך לחצי שנה של הפסדים, אבל המילואים לא נגמרו: הסיפור של דניאל מראשון לציון חזר מהמילואים וגילה שהחנות נפרצה: הסיפור שמאחורי עסק התיקים בקניון רחובות ביום חובש במילואים, בלילה בנה עסק: הסיפור שהתחיל מתחת למיטה והגיע לרמת גן הבן נפצע קשה בבארי, היא חזרה למילואים: הסיפור מאחורי חנות התכשיטים ברמת השרון
הרב ישראל חממי

פרשת ויחי: עד מתי נסתכל אחורה? | הטור של הרב ישראל חממי

הרב ישראל חממי
כשהיה המגיד ממזריטש ילד כבן ארבע, פרצה שריפה גדולה בביתו. כל הבית על תכולתו נשרף כליל. כשראה הילד את אמו יושבת ובוכה, שאל על מה היא מצטערת כל כך. אמרה לו האם: "אינני בוכה על הבית שנשרף וגם איני בוכה על מה שהיה בתוך הבית. אני בוכה על דבר אחד, הייתה לנו בבית מגילת יוחסין שסיפרה את הייחוס המפואר שלנו מדורי דורות, ועליה אני מצטערת". מיד אמר לה הילד: "אם כך, אל תבכי, אימא. אני מבטיח לך שאני יתחיל מגילת יוחסין חדשה ומפוארת…"
בפרשתנו מסופר כי יעקב שוכב על ערש דווי, ובנו יוסף מגיע אליו בלוויית בניו, מנשה ואפרים. יעקב פונה ליוסף ומציע לברך את בניו לפני מותו. יוסף מעמיד את מנשה לימינו של יעקב ואת אפרים לשמאלו של יעקב. אך יעקב משכל את ידיו, ומניח את ידו הימנית על אפרים העומד לשמאלו ואת ידו השמאלית על מנשה. יוסף מזדעק ואומר: "אבא, אתה טועה! מנשה הוא הבכור, ועליו צריכה להיות מונחת יד ימין". אבל יעקב מרגיע אותו: "ידעתי, בני, ידעתי, גם הוא יהיה לעם, אבל האח הצעיר יגדל ממנו". כדי להבין את ה"ויכוח" בין יעקב ליוסף עלינו לחזור קצת אחורה, וללמוד מה הייתה הסיבה לשמות שניתנו למנשה ואפרים. מנשה – "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי", ואפרים – "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". יוסף רואה חשיבות גדולה ב'מנשה', שמסמל את ההתרפקות על בית אבא, את הגאווה על היותו בן של יעקב אבינו. אבל יעקב אומר לו ש'אפרים' חשוב יותר – אין להסתפק בהתרפקות על העבר. יש לחיות את ה'כאן' ואת ה'עכשיו', ולראות כיצד אני ממשיך את דרכי אבי בחיי העכשוויים.
▪▪▪
לכל אחד מאתנו יש רגעי געגועים לזמנים אחרים – לתפילה המיוחדת "כשהייתי הולך עם אבא לבית הכנסת", לסדר פסח המיוחד "שהיה אצל סבתא", או אפילו לארוחת שישי המיוחדת "שהייתה לנו עם חב"ד בקמפוס"… בא יעקב אבינו ומלמד אותנו – "תעשו את זה בבית!" הבא את העבר אל ההווה, ובמקום להיות כל הזמן במצב של 'מנשה', תהיה במצב של 'אפרים', תראה איך אתה יכול להפרות את עצמך ואת סביבתך, ולעשות את הדברים היפים הללו, שאתה נזכר בהם בערגה, גם אצלך בבית, בעבודה ובכל מקום שתהיה. כולנו אוהבים לספר על הסבא המיוחד שהיה לנו. אך במקום לשבת בחוסר מעש ולעסוק בנוסטלגיות, מוטב לעבוד ולהתקדם – כדי שהנכדים שלנו יוכלו לספר בגאווה על הסבא שלהם.
▪▪▪
יהי רצון שהקב"ה ייתן לנו סוף סוף את האפשרות לראות את בית המקדש השלישי, ובמקום להתרפק על זיכרונם של בתי מקדש שהיו ואינם, נזכה לראות את הכוהנים בעבודתם ואת הלווים בזמרתם בקרוב ממש.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

דילוג לתוכן