מיזם חגיגות ימי הולדת לניצולי השואה ברחובות נמשך. "הרבה דברים קרו לי בחיים, אבל דבר כזה עוד לא קרה לי…" – כך הגיבה ציפורה גרשון, ניצולת השואה, למורה חנה גינסברג ולתלמידים מחטיבה ב' דה-שליט, כאשר הגיעו לביתה שבקריית ההגנה וחגגו לה את יום הולדתה ה-81.
"תיאמתי עם הגב' ציפורה כשבוע לפני החגיגה את מועד הגעתנו" סיפרה המורה חנה גינסברג "וכך מספר ימים לפני המועד, היא הזמינה אותי בהתרגשות אל ביתה כדי שאראה ואתרשם כיצד סידרה וערכה את ביתה לקראת החגיגה. בסלון הגדול שלה, ארגנה שתי ספות וכ-15 כסאות, העמידה שולחן ארוך עם מפה, כך שהכל יהיה מוכן מראש. בהתלהבות רבה ציינה שהיא יודעת לשיר ושיתפה אותי בכך שארגנה משחק מיוחד כדי שהתלמידים ישירו וירקדו. התרגשתי והתפעלתי מעוצמת ההתרגשות שלה, ההתלהבות וההכנות המוקדמות שעשתה לקראת החגיגה".
ביום החגיגה הגיעה גינסברג עם 20 תלמידים מכיתות ט', התאספו ליד פתח ביתה של כלת השמחה ונכנסו בשורה ארוכה, בשירה ובתרועה. ציפורה עמדה בפתח ביתה, התרגשה מאוד והובילה פנימה את בני הנוער הנפלאים. היא חילקה לתלמידים כלי הקשה וקראה בקול: "אלוהים, איזה מזל ששמרתי את הכלים האלה, בשביל זה שמרתי את הכלים האלה".
חנה גינסברג ניגנה באקורדיון שירי יום הולדת, התלמידים שרו והצטרפו כשהם מנגנים בכלי ההקשה. לפתע, ציפורה החלה להקים את התלמידים בזה אחר זה, יצרה "רכבת" של תלמידים והובילה אותם בריקוד מעגלי סביב הסלון. לאחר שירים וריקודים הגיע שלב הברכות כאשר התלמידים הקריאו את הברכה המיוחדת שהכינו עבורה. ציפורה לא נותרה חייבת ובברכתה הדגישה את הסיפוק הרב שגרמו לה צעירי העיר ואת החוויה המיוחדת במינה שהיא חשה, חוויה שלא תשכח לעד.
במהלך הערב החגיגי, ציפורה סיפרה על עצמה וביקשה להכיר כל תלמיד ותלמידה באופן אישי, התעניינה בתחביבים ובמאכלים האהובים עליהם. "לאחר 3 שעות הבענו כולנו את התקווה שנזכה לראותה בתערוכה לזכר השואה והגבורה שתתקיים גם השנה בבית ספרנו", סיכמה גינסברג.
עריכת וידיאו: שי מזור
