news08.net/ads.txt

“תגובה ראשונה” תערוכה המספרת את אירועי ה-7 באוקטובר במכללת קיי בבאר שבע

האמנים שוזרים בחיבור מצמרר את קשת התחושות המלוות את כולנו מאז השבת שחורה, כמנסים לשקף את המציאות שעולה על כל דמיון, ולהעביר את המסר שעל אף הקושי – הם ישובו ליצור ולעסוק באומנות.

“כשנכנסתי לסטודיו בפעם הראשונה נתקלתי בשפורפרות הצבע המעוותות והמוכתמות, לא יכולתי שלא לראות בהן את הזוועות”

חמישה אומנים מכל רחבי הארץ מציגים את יצירותיהם בתערוכה “תגובה ראשונה”, במכללת קיי בבאר שבע, באמצעותה הם מבקשים לחזור לעסוק באומנות ולספר את אירועי ה-7 באוקטובר מנקודת מבטם האישית. התערוכה פתוחה לציבור הרחב ותוצג עד ל-17 במרץ

בתערוכת האומנות הייחודית המוצגת בגלריית המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי בבאר שבע “תגובה ראשונה”, אותה אוצרת גבריאלה קליין, אומנית ומרצה במכללה, מוצגות יצירותיהם של האומנים גליה הילי פסטרנק, אסף רהט, אוסי ולד, גבריאלה קליין ועדנה אוחנה. יחד הם שוזרים בחיבור מצמרר את קשת התחושות המלוות את כולנו מאז השבת שחורה, כמנסים לשקף את המציאות שעולה על כל דמיון, ולהעביר את המסר שעל אף הקושי – הם ישובו ליצור ולעסוק באומנות.

“בשבועות שלאחר ה-7 באוקטובר שוחחתי עם אומנים רבים על הקושי ליצור אמנות. ההלם גרם לתחושת בושה, שיתוק וחוסר רלוונטיות בעיסוק הנחשב פריווילגי”, מספרת גבריאלה קליין, אוצרת התערוכה. “כל דימוי התקשר אסוציאטיבית לזוועות שהתרחשו ביישובי העוטף”, היא מוסיפה.

קליין הבחינה בדפוס חוזר בקרב אומנים רבים – שהתעמקו בתולדות האומנות ומשם שאבו את התכנים ליצור מחדש. כך למשל האומנית עדנה אוחנה, שהשתתפה בתערוכה ‘תגובה ראשונה’, ויצרה ברישומי דיו מרטיטים סצנות של נשים בפוזיציות שונות, אליהן התחברה דרך סדרת ציוריו של טיציאן במאה ה-16 שעסקו בשלוש גירסאות לאונס לוקריציה. אומן נוסף שחזר אל המקורות בעת שניסה לחזור לעסוק באומנות, הוא אסף רהט. ביצירותיו הוא מבקש להתחבר ליצירות האומנות “הפייטה”, אשר עוסקות בהצגת סיטואציות שונות מחייה של מרים אימו של ישו ומביעות רגשות של כאב, אבל, אימהות חומלת ועוד.

“אחרי ה-7 באוקטובר חשתי קושי ליצור, ובכל זאת, אולי כאקט תרפויטי, או צורך פנימי לא בר כיבוש, חזרתי לעבוד בסטודיו. מתוך רצון בנחמה מסוימת ובאי יכולת ורצון לגעת בחומרי האימה המדממים, בחרתי ביצירותיי לעסוק בפייטה”, מספר רהט. הוא בחר לצייר דמויות נשיות שמוכרות לו מהפייסבוק ומהחיים עצמם, שהן מחזיקות ומערסלות בידיהן יצורים, חלקן קשורים באופן יותר ישיר וחלקן באופן יותר אסוציאטיבי לדמות הנשית שאוחזת בהן. ביצירותיו מבקש רהט לתת ביטוי לתחושותיו הפנימיות שנעות בין חרדה, ניתוק רגשי, בדידות  וצורך בקשר וחמלה.

“אצלי זה קצת אחרת”, משתפת אוצרת התערוכה. “הדרך שלי לחזור לעשייה היא לצייר את מה שמולי באותו רגע – אומנות אסוציאטיבית, ניתוק ממחשבות וחיבור לתודעה מדיטטיבית”. היא מספרת שהציור הראשון שלה היה שפורפרות הצבע שלה, ולאחר מכן סדרה של ספרי אומנות שהיו מונחים למולה. קליין חוותה קושי משמעותי ביכולת להתנתק מהזוועות אליהם נחשפה: “כשנכנסתי לסטודיו בפעם הראשונה מה שפגש אותי היתה ערימה של שפורפרות צבעי שמן מעוותות, מוכתמות ומוזנחות על השולחן. לא יכולתי שלא לראות בהן את הזוועות, הערימה הזכירה לי את המכוניות השרופות, את אלה שחוררו מקליעים ואת הגופות ממסיבת הנובה”.

בין היצירות בתערוכה מוקרן סרטון אנימציה המדמה את תהליך החשיבה של האומנית והיוצרת אוסי ולד. “כל סרטון הוא לופ, מחשבה שלא הרפתה, שהסתובבה לי בראש והועברה אל המסך. בניגוד לסרטי האנימציה שאני יוצרת בדרך כלל, אשר מצוירים במחשב ונוצרים לאורך שנים, בסרטונים הללו צוירו בשיטה ישירה ולא מתוכננת, מה שאיפשר ליצירה להפתיע אותי”, משתפת ולד, שיצירותיה ממשיכות את קו האומנות האסוציאטיבית.

בסדרת ציורים מתפתחת מתארת האומנית גליה הילי פסטרנק, את סיפורי הזוועות: “בתוך אובדן וכאוס מוחלט, במהלכה של נפילה חופשית אל תהום פעורה, משטח הציור היה לי לקרקע עליה אוכל לרגע להישמט בפישוט איברים ולנשום. כך התחילו להופיע דמויות רפאים בפתח הסטודיו. אדם מבוגר שבא לנחם, איש צעיר המתאבל על אובדן, אם שילדיה נחטפו ממנה, אישה המחפשת מסתור במעי הלוויתן, נאהבים שמתאחדים בפעם האחרונה וילדה קטנה שנרדמה במיטתה”.

התערוכה, שתוכננה בשנה שעברה והיתה עתידה להתפרש על כל שטח הגלריה במכללת קיי, בוטלה בעקבות המלחמה. במקומה הוצבו קיר זיכרון לזכר אנשי הסגל, הסטודנטים והסטודנטיות שלמדו במכללה ונרצחו בשבת השחורה או נפלו בקרבות בעזה, וקיר עם תמונות החטופים שעוד שבויים בעזה.

עם זאת, החליטה גבריאלה קליין להקים תערוכת אומנות שתעסוק באירועי התקופה, תוך שיקוף הקושי של האומנים לחזור לעיסוק בתחום. היא פנתה לאומנים שונים ברחבי הארץ, שליצירותיהם לאחר השבת השחורה היא נחשפה דרך הרשתות החברתיות. תוך זמן קצר ובעמל מאומץ היא הקימה תערוכה חדה ובועטת שמבקשת להעביר את המציאות הקשה באמצעות האומנות. “אני מרגישה שהאומנות היא סוג של ריפוי לאומנים עצמם, אבל גם למי שמסתכל עליה”, מסכמת קליין.

◼️ לקבוצת חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חינוך ואקדמיה  לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – תרבות, בילוי ופנאי לחצו כאן

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

צילום: יורם פרץ | צילום אישי

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן