תושב לוד איים על הנהג: “תעשה מה שאמרתי לך או שאני דוקר אותך”

משה דבדה, נהג שליחויות, עשה טובה ללקוח שסיפר לו שאמו מאושפזת בבית החולים ונתן לו ‘טרמפ’. באמצע הדרך, הנוסע “התבשר” שאמו נפטרה, וביקש לשנות את יעד הנסיעה כדי “להתארגן ללוויה” – ושדד את דבדה.  “תודה אבא שסכין 30 ס”מ לא שיספה לי את הגרון, תודה שנשארתי בחיים כדי לספר על זה”, אמר משה ל-N12. “מעולם לא הבנתי מה זה פחד מוות כמו הרגע הזה”.

האירוע התרחש בלילה בין רביעי לחמישי בשבוע שעבר. על פי החשד, דבדה הסיע את החשוד בן 35 מטבריה ללוד, בהגיעם לכתובת, תושב לוד שדד את הנהג באמצעות סכין וגנב ממנו 2 טלפונים וכסף מזומן. מהמשטרה נמסר שמעצרו של החשוד הוארך עד יום שלישי והטלפונים הוחזרו לקורבן.

בשיחה עם N12 סיפר משה הנהג על השתלשלות האירוע המפחיד: “אחרי יום עבודה עמוס שליחויות אותו סיימתי באזור הצפון פורסם באחת הקבוצות משלוח מטבריה למרכז. במקום לחזור ריק ביקשתי לקבל את המשלוח, וקיבלתי. חייגתי, שמעתי בשיחה קול ערבי, משהו מבפנים קצת עצר אותי, משהו הרגיש לא טוב, אבל אמרתי לעצמי תירגע ולך תעשה קצת כסף – כנראה שזה עוד לקוח כמו שאר הלקוחות מכל המגזרים שאני עובד איתם”.
“אני מגיע לכתובת והלקוח כמו ששיערתי לעצמי בטלפון היה ערבי”, ציין משה. “לא התרגשתי במיוחד, אני עובד עם לקוחות מכל המגזרים. ישנם לקוחות קבועים מהמגזר הערבי והם כמו חברים שלי, משלמים בזמן, ואין לי בעיות איתם. אבל אותו לא הכרתי מהעבר, זרמתי”.
דבדה המשיך: “הלקוח שאל אותי האם אני בדרך למרכז בכל אופן ואם אני יכול לקחת אותו למרכז כולל המשלוח. אני לתומי אמרתי שגם ככה אני נוסע והוא משלם על המשלוח – יאללה בכיף, תעלה”.
“הבחור עולה לאוטו ומספר שאמא שלו לא מרגישה טוב, ומבקש באדיבות שאקח אותו לבית החולים וולפסון. אמרתי לו ‘סבבה’, מעט ריחמתי עליו. כל הדרך הוא בטלפון מדבר עם אנשים על מה שלומה ואיך היא מרגישה, בשיחה האחרונה כשהתקרבנו לאזור המרכז, הוא מדבר עם מישהו ושומע שאמא שלו נפטרה הרגע. הבחור החל לבכות בטלפון”.
“אני אולי תמים אבל לא יודע למה זה היה נראה לי אמין ורציני”, ציין משה. “ואז הוא אומר לי ”טוב וואיי וואיי, אם ככה אז אין לי מה לעשות בבית חולים – בבקשה תיקח אותי לבית ללוד נתארגן להלוויה. ריחמתי עליו, אמרתי לו בסדר גמור, זה באמת מצב לא נעים”. מכאן הסיפור קיבל תפנית לא צפויה: “התקרבנו ללוד ושם הוא מסביר לי איך להיכנס לכיוון הבית שלו” מכניס אותי לתוך סמטאות”, המשיך דבדה לתאר את השתלשלות האירוע. “החלו לעלות בליבי חששות ואני מתחיל להאט קצת. הבחור אומר לי ‘סע, הכל טוב, מה אתה נוסע לאט’. ממשיכים עוד קצת לפינה חשוכה בדרך ללא מוצא ושם אומר לי ‘עצור’. אני מעט מופתע, משהו בי מרגיש שנקלעתי לצרה צרורה, אבל אין לי זמן מיותר למחשבות”.
“לפני שאני מספיק למצמץ –  סכין קרה של 30 ס”מ נלחצת לי בכוח על הגרון. הוא מכבה לי את האוטו ואומר לי ‘תן לי את 2 הטלפונים שלך ואת כל הכסף שלך’. כולי זיעה קרה, אני מנסה להתחנן אליו ‘בבקשה תעזוב אותי יש לי ילדים, מה אתה רוצה ממני’. “‘תעשה מה שאמרתי לך או שאני דוקר אותך’, הוא צרח תוך כדי שהסכין נצמדת בחוזקה לצווארי. מעולם לא הבנתי מה זה פחד מוות כמו הרגע הזה – לא היו לי ספיקות באשר לכוונות שלו אם אסרב”.
“הוצאתי אלפיים שקל שהיו לי בכיס ומסרתי לו. את 2 הטלפונים הוא כבר לקח, וכעת החלאה מבקש שאמסור לו את הקוד שלהם. אני מנסה להרוויח זמן ומגמגם לו. ‘אל תשחק איתי, פה גם המשטרה לא תעזור לך’ – ומצמיד שוב בחוזקה את הסכין הפעם לכיוון החזה. מסרתי לו את הקוד מיד, הוא בדק שהטלפונים עובדים, פתח את הדלת ורץ לעבר החושך”.
“אני באטרף של החיים, טס מהמקום, צופר לאנשים בכביש הקרוב, ומבקש עזרה. שאלתי את בני המקום איפה תחנת המשטרה פה? הם מסבירים לי, סע לפה סע לשם, אני מסתובב סביב עצמי ולא מוצא. עד שראיתי תחנת דלק, עצרתי את האוטו וביקשתי ממישהו שיזמין משטרה. אני יוצא מאוטו ונופל על הרצפה באפיסת כוחות, תשישות כזו וסחרחורת מטורפת, תחושת עילפון כשאני בהכרה מלאה”.
“ניידת משטרה שהגיעה הקפיצה את כל ניידות הסיור בסביבה, כדי לאתר אותו מיד החלו בזיהוי פלילי על הרכב ועל הגוף שלי כדי לאסוף טביעות אצבע”.