בציון שנה למלחמה, דו"ח מדד החוסן של תושבי הנגב חושף את ההשפעות המעמיקות של המלחמה על רמות החוסן האישי, הקהילתי והלאומי ורמות הביטחון והסכנה שחשים בנגב המערבי. התושבים מדווחים על תסמיני דחק (דיכאון וחרדה), תסמיני פוסט טראומה, רמת אמון נמוכה בממסד ותחושות חוסר בטחון וסכנה לחיות באזור. מדובר בדו"ח המקיף ביותר שנערך עד כה מתחילת המלחמה, הבוחן את מרכיבי החוסן של התושבים וקובע את מדד החוסן של תושבי הנגב המערבי, שנה לאחר המלחמה.
הדו"ח, עליו חתומים עמותת "ארץ חדשה עכשיו", חברת המחקר והאסטרטגיה "אינדיקייט" וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומכללת תל חי, חושף תמונה מדאיגה של מצב העורף במרחב הנגב המערבי במיוחד בתחום בריאות הנפש ומצביע על מצבם של תושבי הנגב המערבי.
הדו"ח נערך במטרה לנטר את רמת החוסן של האוכלוסייה המקומית ולבחון את השפעות המלחמה המתמשכת על תושבי הדרום, על מנת לספק לגורמים הרלבנטיים במדינה כלים אמפיריים מבוססי נתונים לגיבוש ויצירת מענים רלבנטיים לתושבי הנגב המערבי. ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שיש לתכנן לכל אוכלוסייה את הפתרונות שיתאימו לה באופן ספציפי.
המחקר כלל איסוף מידע כמותני ואיכותני באמצעות סקרים וניתוח שיח וסנטימנט ברשתות החברתיות. איסוף הנתונים בוצע בחודשים אוגוסט וספטמבר 2024 והוא בחן מספר משתנים המרכיבים את מדד החוסן ובהם – חוסן לאומי, קהילתי, אישי, מדדי תסמיני דחק ותסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית, תקווה ומורל, תחושת ביטחון, תפיסת הלכידות החברתית במדינה, תפיסות לגבי מערכת החינוך, הפרנסה והדיור. הדו"ח סקר את מגוון האוכלוסיות שמתגוררות בנגב המערבי: תושבי הערים, הקיבוצים, המושבים וישובים קהילתיים ויישובים בדואים.
מהדו"ח עולים נתונים מדאיגים, לפיהם 58% מהנשאלים נפגעו באופן ישיר במתקפת חמאס ב 7.10 או שבן משפחתם הקרובה נפגע. 64% מתושבי הקיבוצים והמושבים בדרום מדווחים על תסמיני דחק. רבים מהתושבים דיווחו כי הם עדיין לא בשלב הריפוי ומתקשים לקום מהשבר. יתרה מזאת, חלק מהתושבים טוענים כי הטראומה אף החריפה בחודשים שלאחר המלחמה בעקבות היעדר טיפול מתמשך שהוביל להידרדרות במצבם הנפשי "רמת הדחק, חרדה ודיכאון הנרחבת שזוהתה, מחייבת פיתוח מנגנונים שיסייעו לאוכלוסייה להתמודד בהצלחה עם המשבר המתמשך", טוענים מחברי הדו"ח.בניטור השיח ברשתות החברתיות (X, FB, Instagram, TikTok) נמצא כי ככל שמתקרבים ליום השנה, גוברת תחושת חוסר האמון של התושבים בממסד וכן שהתושבים מפנים אצבע מאשימה כלפי המדינה שמפעילה לחץ להשבתם הביתה. "אמון הציבור ברשויות הממלכתיות ובממשלה הוא מרכיב חיוני ומרכזי בתהליך השיקום של הנגב המערבי, ולכן יש להשקיע משאבים מיוחדים בשיפורו. בנוסף, כפי שמראות תוצאות המחקר, שיפור אמון הציבור מחייב לפעול בצורה דיפרנציאלית מול כל קהילה וקהילה", גורסים המחברים. חוסר האמון הגבוה ביותר בממסד נמדד בקרב המשיבים מהחברה הבדואית בנגב, שם גם רמות החוסן הלאומי והאישי הן הנמוכות ביותר, כאשר 36% מהתושבים בלבד מדווחים על חוסן לאומי גבוה.
מרכיב נוסף הנוגע למדד החוסן הכללי הוא תחושת הלכידות החברתית. כאן נמצא כי תחושת הלכידות הייתה גבוהה בתחילת המלחמה אך ירדה באופן תלול ככל שנמשכה המלחמה. גם מדד התקווה הקריטי לחוסן היה נמוך במיוחד עם 28% מתושבי הערים שהעידו על תקווה גבוהה ואילו רק 14% מתושבי הקיבוצים והמושבים. נוסף על אלה נמצא כי כל סוגי האוכלוסייה שחיים בנגב (בערים, בקיבוצים, בישובים היהודים ובישובים הבדואים) התושבים עדיין מרגישים סכנה ברמה בינונית עד גבוהה. כאשר רמות הסכנה הגבוהות ביותר נמדדו בחשש מהאלימות בחברה הישראלית והמצב הפוליטי במדינה. האיום הביטחוני נכח באופן משמעותי בשיח ברשתות החברתיות.
דודי גבאי, יו"ר עמותת "ארץ חדשה עכשיו" וחבר קיבוץ רעים: ״המטרה שלנו באיסוף הנתונים ואיגוד תובנות החוסן, היא לייצר פוטנציאליים לצמיחה, ליזמות ולבניה ובכך לאפשר לתושבי הנגב המערבי לחזור הביתה. כתושב רעים ההבנה שלי היא שכל נושא שיקום ופיתוח הנגב המערבי צריך לקרות bottom up כלומר דרך אנשי מערב הנגב ובהובלתם ועל מנת לאפשר זאת ישנה חשיבות להאזין בקשב רב לצורכי התושבים, לבצע ניתוח באמצעות כלי מחקר מתקדמים וליישם פעולות בשטח".
פרופ׳ יוסי לוי בלז, המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ברופין: "הנתונים מטרידים מאוד ומחייבים אותנו כחברה וכמדינה להכיר בעוצמת הפגיעה הנפשית לאורך זמן של תושבי העוטף ובפער הולך וגדל בין תושבי העוטף לשאר האוכלוסייה. על כן, קיימת חשיבות קריטית לבניית מערכי בריאות נפש ממוקדים לאוכלוסייה זו, לצד ביצוע פעולות להגברת תחושת שייכות, חיבור ותמיכה קולקטיבית. שיקום האמון, במיוחד בקרב תושבי העוטף, הוא חיוני לשיקום החוסן הלאומי, ועלינו לפעול כדי להבטיח מענה מידי ומותאם לצורכיהם הנפשיים".
פרופ' ברוריה עדיני מאוני' תל אביב: ״בכוונתנו לאסוף את הנתונים בקביעות על מנת להשמיע את 'קולם' של תושבי אזור הנגב המערבי בפני כלל הגופים העוסקים בשיקום הקהילות, ולהציג את מידת היעילות של כל תכנית שמיושמת בפועל. בדרך זו, ניתן יהיה למדוד את האימפקט של כל אחת מתכניות השיקום על ישובי הנגב המערבי, לחזק תכניות מוצלחות ולשפר את טעון התיקון״.
בן אברהמי, מנכ״ל אינדיקייט מחקר ואסטרטגיה: ״אני מברך על ההזדמנות להביא לידי ביטוי את הכלים ואת המומחיות שפיתחנו לניטור וניתוח השיח ברשתות החברתיות בקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית. התובנות העמוקות שהפקנו צפויות לתרום רבות לגורמים המתמודדים כיום עם אתגרי החוסן והפיתוח בנגב המערבי. מעניין במיוחד לראות כיצד הניתוח האיכותני של השיח הרשתי משלים את ממצאי הסקר הכמותי, ויחד הם יוצרים תמונה מקיפה ומעמיקה של המצב".
עמותת "ארץ חדשה עכשיו", שהוקמה מיד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, מובילה את המאמץ לשקם את יישובי הנגב המערבי. העמותה נוסדה במטרה ללוות את תושבי האזור ולספק מענה לצרכים הנובעים מהמשבר המתמשך. "ארץ חדשה עכשיו" פועלת לאיסוף וניתוח נתונים מהשטח וברשתות החברתיות, באמצעות כלים אקדמיים בהובלה של אנשי מקצוע בתחום החקר, איסוף וניתוח נתונים, ואלו מהווים תשתית ובסיס לגיבוש תוכניות לשיקום אזרחי הנגב המערבי. מתוך הנתונים שעולים ניתן לתכנן וליישם פרויקטים מהפרט ועד הקהילה שמטרתם להחזיר את התושבים בנגב המערבי לשגרה ולחזק את החוסן האזרחי והקהילתי כמו הקמת כפר ריפוי בקיבוץ סעד והכשרת מטפלים בטראומה בשיתוף "הומייה". כמו כן, איסוף הנתונים השיטתי מאפשר להעריך בצורה מבוססת-ראיות את האפקטיביות של כל תכנית שיקום שמיושמת באזור.
לינק לאתר העמותה: https://newlandnow.org/
חברת אינדיקייט מתמחה בביצוע מחקרי עומק בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל באמצעות ניטור וניתוח מעמיק של השיח ברשת, ביצוע סקרים, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק ועוד. על בסיס יכולות הניטור והאיסוף שלה, מעניקה אינדיקייט שירותי מחקר, ייעוץ אסטרטגי וייעוץ תקשורת לגופים מובילים בארץ ובחו"ל, עם התמחות מיוחדת בעבודה מול מגזרים וקהילות ייחודיות. את אינדיקייט מובילים מומחים בעלי ניסיון מוכח בתחומים כמו מדיניות ציבורית, ממשל, תקשורת וניו-מדיה. הניסיון הייחודי של אינדיקייט בעבודה עם המגזרים השונים בישראל, מתבסס על היכרות רבת שנים עם שורה של קהילות דוברות שפות שונות (ערבית, רוסית, אמהרית, יידיש ועוד), ועם הצרכים והאתגרים הייחודיים של כל קהילה וקהילה.
◼️ לקבוצת חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן
■ לקבוצת מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
