מבזקים
אירוע אלימות באשדוד: גבר בן 56 נפצע ברחוב דב גור והובהל לאסותא נס באילת: ילדה בת 4 חולצה מרכב נעול; המתנדב: "עשיתי פרסה וחזרתי לשכנים" ניצחון הרוח באילת: שורדת השואה בת ה-89 הדליקה נר זיכרון עם נכד אחותה השוטר זירה קשה בראשון לציון: מתנדבי זק"א טיפלו בכבוד המת ברחוב טביב קצין צה"ל נפצע באורח קשה במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון פרסום ראשון: שריפה פרצה בבית אבות בגני תקווה שוחד בראש העין: 18 חודשי מאסר נגזרו על סגן ראש העירייה לשעבר, מיכאל מלמד זעזוע ברמת בית שמש: הושחת דיוקנה של החובשת רונית אלימלך הי"ד על רכב חירום שהוקדש לזכרה מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף הוארכה עד יום ראשון דובר צה"ל באזהרה חריגה: צפי לירי מוגבר מלבנון בשעות הקרובות מחברים את הנגב למרכז: פרויקט מסילת הדרום מתקדם לשלב הבא מהפכה בהתחדשות עירונית: ראשון לציון שוברת את הכללים עם “זכויות עודפות” לילה של חסימות ברחובות: הקו הכחול מתקדם – אבל הרחובות נסגרים באר שבע: דרמה באמצע הארוחה – גבר התמוטט אחרי שנחנק, וחזר לחיים אפשר לחזור לים: הוסרה אזהרת הרחצה בחוף מי עמי באשדוד תקלה בכבל שיתקה את הרכבת הקלה בירושלים – זה המקטע שלא פועל לא רק זיכרון: המסר מדימונה שמחבר עבר, הווה ועתיד גני תקווה הצדיעה לחסידי אומות העולם: “ניצוצות של אנושיות בתוך האפלה” נס ציונה עצרה מלכת: תלמידי שיבולים הובילו טקס שזכר דרך המשפחה “אור מתוך החושך”: גדרה עצרה לרגעים מצמררים של זיכרון

2019, יא נוכלת, שיחקת לי קטע | הטור של ליזה ללוצשווילי

2019, יא נוכלת, שיחקת לי קטע והיית לי חתיכת שנה. אבל וואלה, נתת פינאלה א-לה גול ניצחון של מסי באלופות.

אז כן, זו הייתה שנה עמוסה, מאתגרת, מחשלת, מעצבת, מלאה בטלטלות ורוויה בניסיונות – ועוד איזה ניסיונות…

זו הייתה שנה שהיה בה הכל מהכל ובכל יום כאשר קמתי בבוקר נשאתי עיניי למרום והודיתי על הנשימה, על הנשמה. הכל מאיתו – ובעיתו.

השנה ניצחתי, נכשלתי, בכיתי, צחקתי, אהבתי, אבל מעל הכל למדתי על בשרי את מה שהמוסד האקדמאי הכי גדול בעולם לא יוכל ללמד…

אבל לא רק אני, רבים וטובים עברו שנה מטורפת, היסטרית, מעניינת – וכולם מודים לה' על התובנות, הכוח והעוצמה שרק גדלה.

**

היום חברה טובה ויקרה לליבי צלצלה אליי. היא אמרה: "הרופא הודיע שזה זה". שאלתי: "את בטוחה?" והיא השיבה: "כן, זה סרטן, אני לקראת ארבעה חודשי טיפולים ואז הניתוח. אבל אני לא פוחדת, אני יעבור את זה, אני יודעת".

וגם אני יודעת ומאמינה בו כל כך. מהתהום הכי נמוך של אדם – הן בריאותית, הן כלכלית, הן חברתית, הן זוגית – משם אפשר רק לכוון למקום אחד – ליעד האמיתי – המתנה הכי גדולה שקיבלנו: החיים.

והחברה שלי? תרשמו, תרשמו: היא תחייה, אני חותמת על זה. אלוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך – שבוקעות את כל הרקיעים.

חברים, תישארו חזקים אפילו כשאתם מרגישים שהכל מתמוטט. יום אחד, אתם תהיו במקום שבו חלמתם להיות.

2020, שחקי אותה!
תני בליבנו אושר. תני לרקוד ולשמוח.
ככה, כמו בתיעוד הזה מאחד הימים הבלתי נשכחים של השנה המשמעותית הזו ❤

דילוג לתוכן