פעיל הציבור הנודע, יחיאל תורג'מן שהוביל את תהליך האישורים לבניית בית הכנסת בשכונת שקד, הלך לעולמו לפני שלושה חודשים בפתאומיות רק יומיים לאחר שהמחלה הארורה התגלתה בגופו וכשהוא בן 63 בלבד.
את הרגע לו כה פילל – הקמת בית הכנסת בקהילה, הוא לא זכה לחגוג. הבוקר (שישי) הונחה אבן הפינה לבניית בית הכנסת, במעמד ראש העיר רחמים מלול, רב השכונה, הרב מנדלבאום ורב הקהילה, הרב אברהם לוי, מכריו הרבים ובני משפחתו ונחשף השם שייקרא בית הכנסת שיקום בע"ה: שקד-שמחת יחיאל.
תורג'מן המנוח עשה ימים ולילות בכדי לקיים את חזון הקמת בית הכנסת והיה זה שהוביל את התהליך לרבות אישורי הבנייה. ראש העיר רחמים מלול אמר: "זו היתה שמחה מהולה בעצב משום שהאיש אשר פעל במשך שנים להקמת בית הכנסת, יחיאל תורג’מן, הלך לעולמו בטרם עת ועל כן החליטה הקהילה לקרוא לבית כנסת לכשתסתיים בנייתו ״שמחת יחיאל״ וזו נחמה פורתא עבור המשפחה הנפלאה שהותיר אחריו ובראשם הרעיה היקרה עליזה שתיבדל לחיים טובים ולשלום".
מלול הוסיף: "יחיאל ז"ל היה אדם מיוחד ופעיל ציבור אמיתי שאיחד סביבו קהילה גדולה ונפלאה. יהי זכרו ברוך".
אלמנתו של יחיאל ז"ל, עליזה תורגמ'ן תבדל"א נשאה דברים. "אני לא יודעת מאיפה הקדוש ברוך הוא נותן לי כוחות, זה משהו שלא מובן מאליו – זה לכבוד בעלי", אמרה בפתח דבריה, "אני עומדת כאן במקום בעלי יחיאל תורג'מן ז"ל שהיה גבאי בית הכנסת והחזיק את בית הכנבת ביד רמה, רגישות ונחישות. יחיאל התרוצץ רבות על מנת לבנות את בית הכנסת לקהילתנו המיוחדת. עוד ביותו בחיים היה אומר: 'כמה הייתי רוצה שבית הכנסת ייקרא בית תורג'מן'. הוא שאף והקב"ה הגשים".
הגב' תורג'מן הוסיפה: "יחיאל בעלי, כמה חבל שאינך זוכה לחלוק עימנו את הנחת אבן הפינה לבניית בית הכנסת. אני מתפללת לקדוש ברוך הוא שנזכה לבנות את בית הכנסת ללא עיכובים ותקלות מתוך קדושה ושמחה וזו תהא נחמתנו היחידה, שהצלחנו ולו במעט להגשים את חלומל וחזונך.
"אני מאמינה", הוסיפה בדמעות, "שאתה צופה מלמעלה ומלא שמחה, רואה ומרגיש איך כולם נרתמים לבניית בית הכנסת. כולם התקבצו ובאו לכבודך, מהילד הקטן שתרם את דמי הכיס שלו, היחד שתרם את דמי חנוכה ואיש אי כפי יכולתו, כל תרומה התקבלה בסבר פנים יפות ובשמחה – וגם אתה היית בין התורמים, הצ'ק האחרון שנתת היה תרומה לבניית בית הכנסת. מי יתן ובית הכנסת יהיה משכן שלום לדורי דורות ורק שמחה, שלום ורעות ישכנו בו".
בהמשך הודתה לנוכחים, לילדיה ונכדיה, לכלותיה וחתניה וציינה: "אני הרעיה, ממשיכה את דרכו ובשליחותו".
