אמנים צעירים עם מוגבלויות מארגון שלוה מציגים יצירות מרגשות בקרמיקה וטקסטיל מסע יצירתי מרגש בצל המלחמה – סדנת אמן מסכמת על מלחמה, חטופים וביטחון אישי ולאומי
ארגון שלוה, המטפל ונותן מעטפת לילדים ובוגרים עם מוגבלויות מגיל לידה ועד 120, קיים ערב מיוחד ומרגש – חגיגת סיום של מסע יצירתי ייחודי שהחל לפני ארבעה חודשים והביא לפריחה אמנותית מדהימה.
תשעה אמנים צעירים עם מוגבלויות מסדנת אמני שלוה, נפגשו במשך שבעה מפגשים עם שתי אמניות ירושלמיות מוכשרות – יעל פינק, אמנית טקסטיל, ושולמית עציון, אמנית קרמיקה. יחד הם יצרו מסע של גילוי, למידה והתחברות לעומקים פנימיים חדשים.
"האמנים שלנו גילו עולמות חדשים של חומר ועומקים חדשים בתוכם", מספרת שרה סמואלס, מדריכת אמני שלוה. "זה היה שיתוף פעולה מרגש עם אמניות נהדרות שפתחו בפני החבר'ה שלנו אופקים חדשים".
המסע האמנותי התפתח על רקע ה-7 באוקטובר והמלחמה שהתלוותה אליו. בסדנת התרפיה באמנות שמפעיל ארגון שלוה, מצאו האמנים הצעירים דרך ייחודית להביע את רגשותיהם ולתרגם את חוויותיהם בשפה של צבע וצורה. "מטורף לעבוד ביחד עם שולמית ולעשות שיתוף פעולה עם כאלו אמניות", מספר יחיאל חימי, אחד האמנים המשתתפים.
טכניקות חדשות, עומקים פנימיים
העבודה בטקסטיל עם יעל פינק הביאה הכרות עם טכניקות מגוונות: ליבוד, תפירה, ריקמה, הדפס צמחי, ציור חופשי על בד ועבודה עם שבלונות. "למדנו לתפור ולרקום, עבדנו קצת עם לבד", מספרת יעל. "נושא שעלה וחזר על עצמו זה על החטופים. הרבה תפילה, הרבה אמונה. אני חושבת שאני התחזקתי פה באמונה".
העבודה בחימר עם שולמית עציון פתחה עולם חדש של מושגים וטכניקות כמו פינצ'ינג והטבעת חומרי טבע, תוך שיוך מיומנויות חיוניות של סבלנות, דיוק ותכנון. "כל הקונספט של התרגילים היה שיצרנו בעצם חללים כמו קופסה או כמו כדור. מה קורה בפנים? מה יש בפנים? אז עלו רגשות של דברים שאוהבים", מסבירה שולמית.
אביטל רוזנברג, מנחת הפרויקט, מציינת את העומק הפסיכולוגי של התהליך: "אפשר לראות את היחס בין הפנים לבין החוץ, את איך כל אחד בוחר מה הוא מחזיק בפנים ומה הוא מציג החוצה, גם בנפש הפנימית שלו, אבל גם כחלק מתוך המארג האנושי שכולנו חלק ממנו".
רגעי קסם ויצירתיות
בין היצירות המרגשות שנוצרו בסדנה, בולטת עבודתה של מאיה – ציור גואש על בד של משפחת ביבס, שנוצר לפני שנודע על גורלם. "יצא לנו בסופו של דבר משהו שהוא מאוד מכבד ומראה את הכישורים ואת העולם הפנימי של החבר'ה", מספרת יעל בגאווה.
שולמית חולקת רגע מקסים: "קיבלתי וואטסאפ מאיתן שסיפר לי שהוא הלך עם אבא שלו והאחים שלו לחרמון, והוא פיסל בענק בשלג את הצב שהוא פיסל פה במפגש הראשון שלנו".
איתן כהן, אחד האמנים, מסכם את החוויה בפשטות נוגעת: "היה לי כיף. למדתי מלא דברים. למדתי איך לפסל. הן לימדו אותי יפה, היה להן הרבה סבלנות".
שפה אוניברסלית של חיבור
"המפגש עם החבר'ה משלוה זה המון חופש, המון יצירתיות", מציינת שולמית. "הרגעים הכי מקסימים, אלו הרגעים שהרגשתי שהם בתוך עצמם מתמסרים לחומר, מתמסרים לצבע".
שיתוף הפעולה הזה מביא מסר עמוק של חיבור. האמנות משמשת כשפה אוניברסלית שמחברת בין אנשים מתרבויות וגוונים שונים, ולפעמים גם ללא מילים. "אמנות, כפי שאנחנו יודעים, היא לא ורבלית, והיא מאפשרת לחצות שפות, תרבויות, ארצות ולבבות", מסכמת שרה סמואלס.
בערב האירוע המסכם, קיבלו המשתתפים הצצה אל היצירות המרגשות שנוצרו, שוחחו עם היוצרים ועם האמניות המובילות על המשמעות שמאחורי כל יצירה, והתנסו בעצמם בטעימה מעולם היצירה דרך התנסות בחימר וטקסטיל.
זהו מפגש עם האמנות כשפת החיבור האוניברסלית, עם הכוח המחבר והמרפא שלה, ועם הכישרון והעוצמה הפנימית של אמנים צעירים שמוצאים דרכים ייחודיות להביע את עצמם גם בתקופות של אתגר ומשבר.
סדרת המפגשים התקיימה בשיתוף הגלריה החדשה 'סדנאות האמנים טדי', המחלקה לאמנות חזותית ומחלקת צמי"ד, מינהל תרבות חברה וספורט, בעיריית ירושלים.
על ארגון שלוה: ארגון שלוה מטפל ונותן מעטפת לילדים ובוגרים עם מוגבלויות סביב כל מעגל החיים מגיל לידה ועד 120. הארגון מפעיל תכניות בוגרים מגוונות הכוללות תעסוקה, דיור בקהילה, שירות צבאי למתאימים וכן פנאי, כחלק ממחויבותו לעצמאות וקהילתיות של ילדים ובוגרים עם המוגבלויות.
הצטרפו לחדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
