מחר, ב-6 במאי, ימלאו 7 שנים ללכתו בטרם עת של הנער אורגיל מואטי, אשר נרצח על ידי שלושה בני נוער ולאחר מסכת ייסורים ושנים כה קשות, מלאות בבכי ומלחמות בתי משפט בכדי למצות עם הרוצחים את הדין ככל שניתן, יסירו הוריו אירית ואיציק, גל-עד לזיכרו והנצחתו של בנם בטקס מרגש, באותה הדרך בה סיים את דרכו, מטרים ספורים מביתם ברחוב פרשני – רצח מיותר, בגלל ויכוח מיותר על מילה, על כבוד.
“בתאריך 6/5/12 נרצחת באכזריות רבה על ידי 3 בני עוולה שליחי השטן”, כתב מואטי האב לבנו ברשומה שפרסם בפייסבוק. “ה’ ייקום דמך אורגיל! בתאריך 6/5/19 בשעה 17:30 ברחוב פרשני 6, נחנוך לכבודך ולהנצחתך את דרכך האחרונה שבה הלכת מילדות ועד מותך המר – רחוב “דרך אורגיל” הי”ד. אמן ונסיר את הלוט מעל הגל-עד שהוכן בעבורך להנצחה – להעברת מסר ברור – די לאלימות”.
ראש העיר רחמים מלול ליווה את המשפחה מאז נרצח אורגיל, הוא אף נכח בלוייתו של הנער ונשא דברים מעל הקבר הטרי. “אורגיל – הלך האור ולא יהיה עוד גיל למשפחה. נער בשיא פריחתו נרצח באכזריות לא על ידי מחבל, לא בקרב, על ידי נערים. אני רוצה שהנערים שנמצאים פה יסתכלו על המראה המזעזע הזה וילמדו. שלא יקרה יותר מקרה כזה בעירנו ובשום מקום”, אמר מלול לפני שבע שנים בדיוק.
“כל החלומות של הנער הזה מתנפצים למול המציאות המזוויעה”, הוסיף ראש העיר, “נערים יוצאים לבלות היום עם סכינים. על כל סכסוך פועלים באלימות. במקרים הקשים זה מסתיים ברצח ללא מורא. הפכנו לסדום. לא זה מה שאנחנו מצפים בארץ הקודש. כולנו צריכים להזדעק לנוכח האלימות הגואה”. גם מ”מ ראש העיר, זהר בלום, ידיד המשפחה יכבדו את המעמד.
כזכור, במאי 2012 נרצח אורגיל בדקירות רבות, בסכין יפנית ובסכין מטבח. כתב אישום ברצח הוגש נגד הנאשם הראשון – שהורשע בהריגה ונידון ל-17 שנות מאסר והגיש ערעור לבית המשפט העליון, כתב אישום בהריגה וקשירת קשר לרצח הוגש נגד הנאשם השני שהורשע בהריגה ונידון ל-12 שנות מאסר וכתב אישום הוגש בגין סיוע לאחר המעשה וקשירת קשר לרצח נגד הנאשם שלישי עימו נחתמה עסקת טיעון.
בראיון שהעניק איציק מואטי לחדשות אפס שמונה במלאת חמש שנים ללכתו של הבן, סיפר על אחד הרגעים הקשים בחייו. “אני מגיע לבית החולים, כולי בלחץ. אישתי ואני מחפשים אותו, השוטרים אמרו שהוא פצוע קשה, נתנו תקווה והם אומרים לנו ‘חכו לרופא’, אז אני עובר במיון ומחפש אותו, חושב אולי הוא בחדר ניתוח… והזמן עובר, כבר חמש וחצי בבוקר, אני מסתובב שעה וחצי ואף אחד לא מדבר איתי. בשש בבוקר מגיעה אליי אחות. היא שואלת אותי: ‘אתה איציק מואטי?’ אני עונה לה ‘כן’ והיא מבקשת ‘בוא אחריי’ ומובילה אותי לחדר המתים. היא הוציאה את האלונקה מחדר הקירור, פתחה את השק ואמרה לי ‘תזהה, זה הבן שלך?’. רק בשש בבוקר הבנתי שהבן שלי מת, שראיתי אותו מת בחדר הקירור”.
